דוד בן זמרה (הרדב"ז)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף דוד בן זמרה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוד בן זמרה
לידה ה'ר"מ
ספרד
פטירה כ"א חשוון ה'של"ד
צפת
מקום פעילות קהיר, מצרים
חיבוריו כללי הגמרא, יקר תפארת, מצודות דוד, מגן דוד, מכתב לדוד, כללי קיצור ספר הפליאה, כתר מלכות
אב שלמה

רבי דוד בן זמרה (מכונה גם רדב"ז) (ה'ר"מ - כ"א חשוון ה'של"ד) היה מראשי הקהילה היהודית במצרים, ובעל הספר "שו"ת רדב"ז".

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בספרד בשנת ה'ר"מ לר' שלמה. בשנת ה'רנ"ג עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבה בצפת, ולאחר בירושלים. כבר אז נודע כאחד מגדולי ישראל. בשנת ה'רע"ב או ה'רע"ג[1] בעקבות מצוקה כלכלית עבר לאלכסנדריה שבמצרים ולאחר מכן לקהיר.

בקהיר התקבל לישיבתו של הנגיד רבי יצחק הכהן שולאל, ומונה לאב בין הדין במקום.

תוך זמן קצר תפס הרדב"ז את מקומו כאחד מחכמי יהדות מצרים ומגדולי הרבנים שם. הרדב"ז סירב להתפרנס מהרבנות, והתעסק במסחר. מבין תקנותיו החשובות היה: חישוב השנים על פי מניין בריאת העולם (ולא על פי מניין השטרות כפי שהיה מקובל עד אז), וחידוש התפילה בלחש, לאחר שהרמב"ם פסק שיש להתפלל בקול. בקהיר ניהל הרדב"ז ישיבה ממנה יצאו גדולי ישראל.

בשנת ה'שי"ג עבר לירושלים, שם ביטל התקנה שקבע הנגיד רבי יצחק שולאל שתלמידי חכמים פטורים מלשלם חצי מהמס. בעקבות ביטול התקנה, העלה מושל ירושלים את המס, ובעקבות כך נאלץ לעבור לצפת. נפטר בכ"א חשוון ה'של"ד.

הרדב"ז כתב אלפי תשובות, חלק מהם נדפסו בספרו "שו"ת הרדב"ז". הרדב"ז כתב את ביאור "יקר תפארת" על משנה תורה לרמב"ם. הרדב"ז היה בקי גם בתורת הקבלה וכתב את ספר "מגן דוד" המבאר את אותיות הא' - ב' לאור הקבלה.

בתורת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

במכתבי הגניזה החרסונית מובא מכתב של רבי אברהם המלאך בשם אביו המגיד ממזריטש אל אדמו"ר הזקן, בו הוא מבקש ממנו להשיג עבורו את כרכי "שו"ת הרדב"ז"[2]. אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך הרבה לסמוך על הרדב"ז[3].

הרבי בשיחותיו הפנה מספר פעמים לספריו של הרדב"ז[4]. באחת משיחותיו ציין הרבי את גדולתו של הרדב"ז בקבלה ובביאור הרמב"ם: "גדלותו של הרדב"ז ("מיטן רדב"ז קען מען זיך ניט פארפירן"... (לא ניתן 'להתחכם' עם הרדב"ז)) להיותו מראשי מפרשי הרמב"ם, ומה גם שכתב ספרים גם בקבלה, וספריו הובאו במאמרי חסידות בין ספרי הקבלה שסומכים ידיהם עליהם, להיותם מתאימים אליבא דהלכתא לקבלת האריז"ל החי, שהלכה כמותו בענייני קבלה"[5]. הרבי גם הזכיר אותו בתור אחד מ"עמודי ההוראה והפוסקים בישראל"[6]. בהזדמנות אחרת תמה הרבי באחת משיחותיו על הרדב"ז שלא מבין את תירוצו של האבן עזרא בעניין מסוים[7].

ליהודי שהקל בהלכה כדעת מחבר הספר ה'פרי חדש' החולק על דעת הרדב"ז, כתב הרבי "תמוה ביותר לפסוק כהפרי-חדש נגד הרדב"ז"[3].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מרדכי מרגליות, ‏דוד בן זמורה, בתוך "אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל" חלק ב', עמ' 364 - 370, באתר HebrewBooks


הערות שוליים

  1. למספר דעות הוא שהה קודם בעיר פס שבמרוקו.
  2. התמים[דרושה הבהרה], עמ' 659 - 660.
  3. 3.0 3.1 ליקוטי שיחות, חלק י"ז, עמ' 504.
  4. תורת מנחם, תשכ"ד, חלק ל"ט, עמ' 178, ליקוטי שיחות, כרך י"ט, עמ' 459, ליקוטי שיחות, כרך ג', עמ' 869-869, ליקוטי שיחות, כרך י"ט, עמ' 51, ועוד.
  5. תורת מנחם, תשכ"ד, חלק ל"ט, עמ' 178.
  6. שיחות קודש תשכ"ט, חלק ב', עמ' 4129.
  7. ליקוטי שיחות, כרך יא, עמ 31, הערה 36.