אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ

רבי אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ (ד' באייר תרמ"ח - ט"ז בתמוז תשכ"ח), כיהן כאדמו"ר לחסידות קופיטשניץ מבית רוז'ין, לאחר המלחמה עבר לגור בניו יורק ושמר על קשרים הדוקים עם הרבי.

בטיש עם חסידים

תולדות חייםעריכה

נולד בד' באייר תרמ"ח לאביו רבי יצחק מאיר מקופיטשניץ, בהוסיאטין - בחצר זקנו רבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן מהוסיאטין, מבית רוז'ין. בשנת תרנ"ד עבר עם אביו לקופיטשניץ.

נשא את בת דודו רבי משה מרדכי ממז'יבוז'-ורשה (אחותו הגדולה של אברהם יהושע השל, הפילוסוף מניו-יורק), ותקופה קצרה התגורר בוורשה שם נתוודע אל גדולי וצדיקי פולין.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח לוינה. שם עמד וניצח על מלאכת הארגון והסיוע להמוני הפליטים. בשנת תרצ"ו - לאחר פטירת אביו - נתמנה ליורשו.

לאחר שהחלו רדיפות היהודים עזב את וינה, בהוראת דודו רבי ישראל מהוסיאטין, ונסע לארצות הברית. בשנת תרצ"ט הקים שם מחדש את חצרו. היה מראשי אגודת ישראל והתמקד בעיקר בפעילות למען החינוך העצמאי. כמו כן עזר רבות בגיוס כספים ותרומות לרב יוסף שלמה כהנמן לייסודה מחדש של ישיבת פוניבז' בבני ברק.

עם ביקורו הראשון בארץ ישראל, לאחר השואה, החליט לייסד ולהקים את מוסד "בית אברהם" בפתח תקווה לבנות יתומות פליטי השואה, ובהמשך למדו שם בנות מהעליות השונות.

נפטר בט"ז תמוז תשכ"ח. ארונו הובא לארץ ישראל, והוא נטמן בטבריה סמוך לציון דודו רבי ישראל מהוסיאטין.

מילא את מקומו בנו, רבי משה מרדכי העשיל מקאפיטשיניץ, שנפטר שמונה שנים בלבד לאחר התמנותו לאדמו"רות בי"ז סיון תשל"ה, כיום בנו רבי יקותיאל זוסיא שליט"א הוא האדמו"ר מקאפיטשיניץ.

קשריו עם נשיאי חב"דעריכה

עם אדמו"ר הריי"צעריכה

לאביו של רבי אברהם יהושע העשיל, רבי יצחק מאיר העשיל, היה קשר קרוב לאדמו"ר הריי"צ, והם נפגשו כמה פעמים. רבי יצחק מאיר מספר על כך באחד ממכתביו וכותב: "היום התראיתי עם הרבי מליובאביץ... והייתי עם חתני יקירי יחי' (=האביר יעקב מסדיגורא) ובני ה' (=[רבי אברהם יהושע] העשיל) יחי', ונהניתי מאוד". ר' שניאור זלמן גורארי' סיפר כי באחד מביקוריו בווינה, ביקש הרבי הריי"צ לראות את האדמו"ר מקופיטשניץ. למרות חולשתו הרבה בגשמיות באותה עת, טרח אדמו"ר הריי"צ והתאמץ להגיע למעונו של האדמו"ר מקופיטשניץ. כששמע האדמו"ר על בואו של אדמו"ר הריי"צ למעונו, יצא לקראתו וקיבל את פניו בקומה התחתונה של הבית, כדי שאדמו"ר הריי"צ לא יצטרך להתאמץ ולעלות במדרגות לקומה העליונה, דבר שהיה קשה עליו. אדמו"ר הריי"צ והאדמו"ר מקופיטשניץ "ששו זה לקראת זה באהבה רבה והערכה הדדית גדולה".[1] אדמו"ר הריי"צ ביקר בוינה מספר פעמים לצרכי בריאותו מכיון שבאותם ימים היו בווינה רופאים בעלי שם. בהיות אדמו"ר הריי"צ בבית הרפואה שם, נשלח אליו מזון מהמטבח שבבית האדמו"ר מקופיטשניץ. האדמו"ר מקופיטשניץ גם שלח חסידים להשלים מניין לאדמו"ר הריי"צ לתפילות וביניהם גם את נכדו ר' ישראל העשיל. [2]

בנו של רבי יצחק מאיר, רבי אברהם יהושע העשיל, המשיך בקשר עם אדמו"ר הריי"צ וחסידות חב"ד. הוא היה בקשר מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ. במכתביו מכנה אותו אדמו"ר הריי"צ בתוארים: "ידידי הרב הנודע לשם תהילה ותפארת בכביר פעולותיו הטובות גזע תרשישים"...[3].

מיד לאחר הסתלקות אביו, רבי יצחק מאיר מקופשיניץ, ביום ב' דראש השנה תרצ"ו - כתב לו אדמו"ר הריי"צ מכתב תנחומין ועודד אותו לקחת על עצמו עול האדמו"רות ולהמשיך את השושלת[4].

בשנת תרצ"ו ביקש ממנו אדמו"ר הריי"צ לפעול בענין אמירת את כל ספר התהלים בזמנים מסוימים, בשבת לפני התפילה או בין מנחה למעריב[5], ולבקשתו הוא פעל בנושא.

שידוך בתו בהתערבות אדמו"ר הריי"צעריכה

בשנת תרצ"ט הוצע לר' שניאור זלמן גוראריה להשתדך עם הרבנית חוה, בת האדמו"ר מקופיטשניץ. באותה תקופה היה הרבי הריי"צ במקום מרפא ליד ריגא, והאדמו"ר מקופיטשניץ הגיע אליו לביקור עם בתו. שאל האדמו"ר את הרבי הריי"צ האם ר' זלמן תלמיד-חכם? אמר לו הרבי: אצלנו תלמיד-חכם זה משהו שונה, אבל במובן הפשוט הוא תלמיד-חכם. הוא שאל אם ר' זלמן ירא-שמים, ואמר הרבי: אני מחזיק מהיראת-שמים שלו.

הרבי הריי"צ, שהתרשם לטובה מבתו של האדמו"ר מקופיטשניץ, כתב לרבנית שניכר על פניה שהיא ממשפחת אדמו"רים, והתבטא בשבחים נעלים אודותיה. האדמו"ר מקופיטשניץ, שהיה בדרכו לארצות הברית, השאיר את בתו בריגא, והרבי הורה לחסידים שידאגו עבורה לסידור מתאים.

השידוך נסגר לקראת פסח, וסעודת התנאים נערכה בביתו של הרב מרדכי חפץ. הרבי הורה לר' זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה לו כסף, הוציא הרבי סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. הרבי הריי"צ אף ביקשו להראות לו את הטבעת לפני שיתן אותה לכלה.

בארצות הבריתעריכה

בתקופה הראשונה, לאחר בואו של אדמו"ר הריי"צ ל-‏770, הוא היה מגיע אליו לעיתים תכופות. בתקופה מאוחרת יותר, הפסיק את ביקוריו התכופים. לאחר שחלפה תקופה ארוכה, הגיע שוב לאדמו"ר הריי"צ. אמר לו הרבי הריי"צ: "וכי מפני שהקב"ה העניש אותי שאינני יכול לבוא אליכם - לכן אינכם צריכים לבוא אלי?!"[6]

לאחר חתונתו של חתנו הרב שניאור זלמן גוראריה, הוא התגורר בביתו של חמיו, בשכונת איסט-סייד, במנהטן. כאשר הוא התמנה לראש ישיבה ב-‏770, הורה לו הרבי הריי"צ לעבור לגור ליד הישיבה. לפני חג הפסח קרא לו הרבי הריי"צ ואמר לו: "היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, הרי זה על אחריותי, אבל לפסח - תלך אל חמיך. ואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, אומר לך, שאילו הייתי שם, הייתי אוכל שם!" ר' שניאור זלמן עמד כמסתפק, והרבי הריי"צ פנה אליו שוב ואמר: "אם נדמה לך שאני לא יודע, ואתה יודע יותר ממני - אומר לך שוב: אילו הייתי שם, הייתי אוכל!"[7]

עם הרביעריכה

הוא עמד גם בקשר של ידידות עם הרבי. בפורים היו שולחים משלוחי מנות זה לזה[8].

הרבי ביקר אצל רבי אברהם יהושע העשיל פעמיים: בפעם הראשונה, בי' באדר שני תשי"ד, בעת ניחום אבלים על אחותו מרת חוה (אשת האדמו"ר רבי אליעזר הגר מויז'ניץ). בשיחה דובר על דרכה של חסידות ויז'ניץ בקו השמחה והאהבת ישראל. בעת תפילת ערבית, יצא הקהל לבית המדרש והאדמו"ר התפלל בחדרו, כאשר הרבי נשאר יחד עמו בחדר. לאחר התפילה שוחחו כ-10-15 דקות, ולאחר מכן יצא הרבי כאשר כמה ניגשו אליו לקבל שלום.

בפעם השניה, בג' מנחם אב תשח"י, הגיע הרבי לניחום אבלים על אחיו הרב מרדכי שרגא. בשיחה דיבר הרבי על כך שיהודים צריכים להיות עשירים, והאדמו"ר מקופיטשניץ לא אחז בשיטה זו, מכיוון שפחד מניסיון העשירות. לאחר דיון בנושא, הסכים לבסוף האדמו"ר שהקב"ה יתן ליהודים עשירות.

בח' תשרי תשכ"ה, הגיע האדמו"ר אל הרבי לניחום אבלים על פטירת אמו הרבנית חנה. לאחר הניחום בירך את הרבי ויצא, והרבי סימן שילווהו.

משפחתועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים

  1. מלאכי רחמים, חלק ב, מסכת תולדות... רבי יצחק מאיר מקאפיטשניץ, עמ' תקא.
  2. שם, עמ' תקב.
  3. אגרות הריי"צ
  4. אגרות קודש חלק ג' אגרת תתיז עמ' תסז.
  5. אגרות קודש חלק ג' אגרת תתסד.
  6. בית משיח גליון 402.
  7. בית משיח גליון 402.
  8. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 121.