אתב"ש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף א"ת ב"ש)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
א"ת ב"ש
{{{תמונה}}}
אותיות האל"ף בי"ת
א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
  ק ר ש ת  
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ  
נקודות
אָ אַ אֵ אֶ אְ
  וׂ אֻ וּ אִ
נוטריקון - חילופי אותיות
אתב"ש · אלב"מ · אכב"י ·
רל"א שערים · גימטריא · כתב מזוזה
סוגי אותיות
אתוון רברבין · אתוון זעירין · תגים
המחשבה · הדיבור · החקיקה · הכתיבה
רשימו · אש שחורה · אש לבנה

כתב אתב"ש, הנקרא גם "צופן אתב"ש", הוא נוטריקון המהווה צופן החלפה. בצופן זה מוחלפות האותיות הראשונות בסדר הא' ב' העברי באותיות האחרונות בו. לפי כלל הא-ת ב-ש, אל"ף מוחלפת באות ת"ו, בי"ת מוחלפת באות שי"ן, גימ"ל מוחלפת באות רי"ש וכן הלאה. הצופן לא כולל אותיות סופיות.

בחסידות מבואר שחילופי האותיות הם בחינת העלם ולבוש המסתיר על האור, דוגמת המשל שמעלים על הנמשל[1].

פיענוח הצופן[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • א → ת
  • ב → ש
  • ג → ר
  • ד → ק
  • ה → צ
  • ו → פ
  • ז → ע
  • ח → ס
  • ט → נ
  • י → מ
  • כ → ל
  • ל → כ
  • מ → י
  • נ → ט
  • ס → ח
  • ע → ז
  • פ → ו
  • צ → ה
  • ק → ד
  • ר → ג
  • ש → ב
  • ת → א

השימוש בצופן[עריכה | עריכת קוד מקור]

בספר ירמיהו[2] מסופר על נבואת ירמיהו על בבל "מלך ששך ישתה אחריהם", ורוב המפרשים מבארים שששך הוא מלכות בבל בחילוף האותיות בצופן א"ת ב"ש.

דוגמא נוספת של שימוש בצופן זה כבר בספרי הנביאים, הוא בפסוק "ישבי לב קמי"[3] שכוונתו ל'כשדים', ועל דרך זה מפרשת הגמרא[4] שתיבות 'מנא מנא תקל ופרסין' נכתבו במשתה בלשאצר בצופן א"ת ב"ש.

במשנת חסידים מסכת מוצאי שבת מובא שבאכילת זתים יש לכון בגימטריא של 'זית' (417) שעולה כמו הגימטריא של 'א-ל א-להים' ושם הוי' בחילוף אתב"ש 'מצפצ', שעולים יחד גם הם 417, וזו סגולה לשכחה[5].

קביעות המועדים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשולחן ערוך[6] מופיע סימן לקביעות המועדים בצופן זה, לפי ידיעת היום הראשון של חג הפסח, כיון שמספר הימים בחודש ניסן ואילך עד לחודש תשרי שאחריו הוא קבוע, על ידי זכירת סימן זה, ניתן לחשב בקלות את כל התאריכים שיבואו במחצית השנה הבאה:

  • א → ת - ביום הא' שבו חל פסח, יחול תמיד תשעה באב[7], לדוגמא, אם יום ראשון של פסח חל ביום חמישי, גם תשעה באב יחול באותה שנה ביום חמישי
  • ב → ש - ביום הב' של חל פסח, יחול תמיד חג שבועות
  • ג → ר - ביום הג' של חל פסח, יחול תמיד ראש השנה
  • ד → ק - ביום הד' של חל פסח, יחול תמיד קריאת התורה המיוחדת של סיום כל החמישה חומשי תורה, כלומר שמחת תורה (בחו"ל, ובארץ - אסרו חג סוכות)
  • ה → צ - ביום הה' של חל פסח, יחול תמיד צום יום הכיפורים
  • ו → פ - היום הו' של חל פסח, הוא אותו יום שבו חל פורים של אותה שנה[8]

סימן זה הובא במספר מקומות על ידי רבותינו נשיאינו, שאף הסבירו את הקשר והתוכן שבסימן זה[9].

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

צופן א"ת ב"ש מובא במספר מקומות בתורת החסידות, כך לדוגמה מבואר הרמז שקיום "מצוה" ממשיך את האלוקות של שם הוי', והדבר רמוז בשם המצוה עצמה, שהאותיות מ"צ מתחלפות באתב"ש בשם י"ה, ויחד עם סיום המילה "(מצ)וה" - נוצר שם הוי'[10].

דוגמא נוספת[11] היא הגימטריא של קטרת כתרי"ג בתנאי שהקו"ף מתחלפת בדל"ת בצופן אתב"ש[12].

על המשמעות של צורת הצופן מבואר בכתבי אדמו"ר הצמח צדק שהם דוגמת 'אחור וקדם צרתני', שאפשר להשיג רק את י"א האותיות ה'חיצוניות', ולא את הפנימיות שלהם[13], ואצל חסידים מבואר, שהוא דוגמת נעוץ סופן בתחילתן, שדווקא הסוף מחובר עם ההתחלה, שהאות הראשונה רומזת לאותה האחרונה וכן להיפך[14].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ספר המאמרים תרנ"ב עמוד נא

הערות שוליים

  1. תורת שמואל תרל"ג חלק ב' עמוד שלט.
  2. כה, כו.
  3. ירמיהו נא, א.
  4. סנהדרין כב.
  5. מובאר בהמשך תער"ב חלק שלישי, עמוד א'תסג.
  6. אורח חיים תכח ג'. מהטור בשם הגאונים.
  7. בשולחן ערוך מובא על כך הרמז, שבלשון הפסוק נאמר "על מצות ומרורים יאכלהו", שרומז גם למרירות של תענית תשעה באב על חורבן בית המקדש.
  8. כיון שבחלק מהשנים חשון וכסלו מלאים ובחלק חסרים, לא ניתן לחשב לפי סימן קבוע באיזה יום יחול פורים של השנה הבאה, והסימן רק מברר מתי חל חג הפורים של השנה שחלפה.
  9. ראו לדוגמא שיחת שבת פרשת דברים תשכ"ט שם התבאר השייכות התוכנית בין תשעה באב וחג הפסח. שיחת י"ז תמוז תשל"א (נדחה), שם התבאר בנוגע לי"ז בתמוז, שיחת כ"ף מנחם אב תשכ"ח, ועוד.
  10. מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ט, ל, שערי אורה שער החנוכה נ, א, מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים שכג, ועוד.
  11. הובאה גם ברש"י על פרשת נשא ז, כ: "גִּימַטְרִיָּא שֶׁל קְטֹרֶת – תַּרְיַ"ג מִצְווֹת, וּבִלְבַד שֶׁתַּחֲלִיף קוֹ"ף בְּדָלֶ"ת עַל יְדֵי א"ת ב"ש ג"ר ד"ק" (ומקורו בבמדבר רבה יג טז).
  12. מאמר ד"ה ביום עשתי עשר תשל"ב.
  13. יהל אור לתהלים קלט.
  14. תולדות אברהם חיים פרק שביעי, ושם, שדווקא תיבת 'מות' בצופן אתב"ש היא שם יפ"א, שעל ידו חיים וקיימים כל העולמות, שהוא ראשי תיבות "פותח את ידך", ובגימטריא מלאך. וכן 'צדקה' באתב"ש היא גם 'צדקה' (מהסוף להתחלה).
משובים קודמים
משוב על הערך