הבדלים בין גרסאות בדף "תענית ציבור עולמי"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הנחה העביר את הדף תענית ציבור עולמית לשם תענית ציבור עולמי בלי להשאיר הפניה)
מ (החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה" ב־"מלחמת העולם השנייה")
 
(7 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''תענית ציבור עולמית''' הוא תענית שהכריזו עליה גדולי ישראל בעידודו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ביום א' של [[סליחות]] [[תש"א]] למען יהודי אירופה אשר נטבחו באותה עת במהלך [[השואה]].
+
'''תענית ציבור עולמי''' הוא תענית שהכריזו עליה גדולי ישראל בעידודו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ביום א' של [[סליחות]] [[תש"א]] למען יהודי אירופה אשר נטבחו באותה עת במהלך [[השואה]].
  
בכ"ו בניסן בשנת תש"א כתב [[הרבי הריי"צ]] מכתב להרב הראשי בארץ ישראל הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] ובה פירט פעילותו למען הכלל ברוסייה עם גדולי ישראל שם, בהמשך למכתבו מבקש הרבי לקבוע את ערב [[ראש חודש]] סיוון ליום תענית עולמי.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=411 אגרות קודש -אדמור הריי"צ - חלק ה עמודים שלז-ט.]}} מסיבות שאינן ידועות נראה כי לא יצא לפועל.
+
==רקע==
בכ"ח ב[[מנחם אב]] [[תש"א]] שלח אדמו"ר הריי"צ במברק את הבקשה על ההכרזה והפעם ליום א' דסליחות להרב יעקב קלמס חבר מועצת הרבנות הראשית, ולרב[[זווין]] ולרב [[אליאזרוב]] במקביל שלח מברקים נוספים ללונדון אל הרב הראשי הרב הערץ ואל הרב אברמסקי.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&pgnum=522 אגרות קודש - אדמו"ר הרייצ חלק ה ע' תמו-ז].}} בי"א אלול שלח הרבי מכתב לאגדות הרבנים ולנשיאם [[מרדכי שלמה פרידמן|אדמו"ר מבויאן]]:
+
ב[[כ"ו בניסן]] בשנת תש"א כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב לרב הראשי בארץ ישראל הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] ובה פירט פעילותו למען הכלל ב[[רוסיה]] עם גדולי ישראל שם, בהמשך למכתבו מבקש הרבי לקבוע את ערב [[ראש חודש]] סיוון ליום תענית עולמי.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=411 אגרות קודש -אדמור הריי"צ - חלק ה עמודים שלז-ט.]}} מסיבות שאינן ידועות נראה כי לא יצא לפועל.  
 +
בכ"ח ב[[מנחם אב]] [[תש"א]] שלח אדמו"ר הריי"צ במברק את הבקשה על ההכרזה והפעם ליום א' דסליחות להרב [[יעקב קלמס]] חבר מועצת הרבנות הראשית, ולרב [[זווין]] ולרב [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]] במקביל שלח מברקים נוספים ל[[לונדון]] אל הרב הראשי הרב הערץ ואל הרב אברמסקי.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&pgnum=522 אגרות קודש - אדמו"ר הרייצ חלק ה ע' תמו-ז].}} ב[[י"א אלול]] שלח הרבי מכתב לאגדות הרבנים ולנשיאם [[מרדכי שלמה פרידמן|אדמו"ר מבויאן]]:
 
{{ציטוט|תוכן= ...מצב אחינו בני ישראל ה' עליהם יחיו נורא הוא, וכבר אמרו חז"ל: אין ישראל נגאלין אלא בתשובה, נחוץ הדבר לקבוע תענית ציבור כללי עולמי, ובאתי בכתובים עם הרבנות הראשית בארץ ישראל ת"ו ידידי הרב הגאון הרי"א שליט"א הרצוג ידידי הרב הגאון דושינסקי ראש רבני האשכנזים, וידידי הרב הגאון ר' עוזיאל ראש רבני הספרדים, ידידי הרב החכם המשכיל על דבר טוב הר"י שי' הערץ רב הכולל בלונדון, ידידי הרב הגאון הר"י שי' אבראמסקי ראש אב"ד דלונדון, לקבוע יום תענית עולמי ביום א' דסילחות הבע"ל...|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA&pgnum=534 אגרות קודש -אדמור הריי"צ - חלק ה עמוד תס]}}
 
{{ציטוט|תוכן= ...מצב אחינו בני ישראל ה' עליהם יחיו נורא הוא, וכבר אמרו חז"ל: אין ישראל נגאלין אלא בתשובה, נחוץ הדבר לקבוע תענית ציבור כללי עולמי, ובאתי בכתובים עם הרבנות הראשית בארץ ישראל ת"ו ידידי הרב הגאון הרי"א שליט"א הרצוג ידידי הרב הגאון דושינסקי ראש רבני האשכנזים, וידידי הרב הגאון ר' עוזיאל ראש רבני הספרדים, ידידי הרב החכם המשכיל על דבר טוב הר"י שי' הערץ רב הכולל בלונדון, ידידי הרב הגאון הר"י שי' אבראמסקי ראש אב"ד דלונדון, לקבוע יום תענית עולמי ביום א' דסילחות הבע"ל...|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA&pgnum=534 אגרות קודש -אדמור הריי"צ - חלק ה עמוד תס]}}
  
יומיים לאחר מכן הכריז הרבי הריי"צ במכתב אישי משלו '''"אל אחינו ואחיותינו בני ובנות ישראל די בכל אתר ואתר"''' "בהסכם כ"ק האדמו"רים וכבוד הרבנים הגאונים שליט"א" מבקש הרבי כי יקבעו את ימי הסליחות לימי תפילה תשובה וחרטה וכי יקבעו את יום א' ליום תענית לכל ישראל (ופוטר את המעוברות והמיניקות בפדיון התענית בצדקה).{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA&pgnum=535 אגרות קודש שם עמוד תס"א].}} לאחר יומיים שלח שוב מברקים להרב הערץ בלונדון ולהרב הרצוג כי יכריזו במדינתם על התענית.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA&pgnum=538 אגרות קודש שם עמוד תסד].}}
+
יומיים לאחר מכן הכריז אדמו"ר הריי"צ במכתב אישי משלו '''"אל אחינו ואחיותינו בני ובנות ישראל די בכל אתר ואתר"''' "בהסכם כ"ק האדמו"רים וכבוד הרבנים הגאונים שליט"א" מבקש הרבי כי יקבעו את ימי הסליחות לימי תפילה תשובה וחרטה וכי יקבעו את יום א' ליום תענית לכל ישראל (ופוטר את המעוברות והמיניקות בפדיון התענית בצדקה).{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA&pgnum=535 אגרות קודש שם עמוד תס"א].}} לאחר יומיים שלח שוב מברקים להרב הערץ בלונדון ולהרב הרצוג כי יכריזו במדינתם על התענית.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA&pgnum=538 אגרות קודש שם עמוד תסד].}}
  
ביום יט באלול פירסם שוב הרבי מכתב בו ביקש להוסיף בסיום התפילות בימי [[ראש השנה]] שלשה פרקי תהילים כשלאחריה ביקש להוסיף תפילה מיוחדת שתיקן לאור המצב האיום.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=548 אגרות קודש חלק ה עמוד תעד].}}
+
ביום [[י"ט באלול]] פירסם שוב הרבי מכתב בו ביקש להוסיף בסיום התפילות בימי [[ראש השנה]] שלשה פרקי תהלים כשלאחריה ביקש להוסיף תפילה מיוחדת שתיקן לאור המצב האיום.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=548 אגרות קודש חלק ה עמוד תעד].}}
  
 
לקריאה הצטרפו הרבנים הראשיים לישראל, הרבנים הראשיים מלונדון, ה[[אדמו"ר]] מבויאן, אגודת האדמו"רים, אגודת הרבנים, איגוד הרבנים, הסתדרות הרבנים ורבני [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].
 
לקריאה הצטרפו הרבנים הראשיים לישראל, הרבנים הראשיים מלונדון, ה[[אדמו"ר]] מבויאן, אגודת האדמו"רים, אגודת הרבנים, איגוד הרבנים, הסתדרות הרבנים ורבני [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].
שורה 15: שורה 16:
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]
+
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]
[[קטגוריה:מלחמת העולם השניה]]
+
[[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה]]

גרסה אחרונה מ־10:31, 8 באוגוסט 2021

תענית ציבור עולמי הוא תענית שהכריזו עליה גדולי ישראל בעידודו של אדמו"ר הריי"צ ביום א' של סליחות תש"א למען יהודי אירופה אשר נטבחו באותה עת במהלך השואה.

רקע[עריכה]

בכ"ו בניסן בשנת תש"א כתב אדמו"ר הריי"צ מכתב לרב הראשי בארץ ישראל הרב יצחק אייזיק הרצוג ובה פירט פעילותו למען הכלל ברוסיה עם גדולי ישראל שם, בהמשך למכתבו מבקש הרבי לקבוע את ערב ראש חודש סיוון ליום תענית עולמי.[1] מסיבות שאינן ידועות נראה כי לא יצא לפועל. בכ"ח במנחם אב תש"א שלח אדמו"ר הריי"צ במברק את הבקשה על ההכרזה והפעם ליום א' דסליחות להרב יעקב קלמס חבר מועצת הרבנות הראשית, ולרב זווין ולרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב במקביל שלח מברקים נוספים ללונדון אל הרב הראשי הרב הערץ ואל הרב אברמסקי.[2] בי"א אלול שלח הרבי מכתב לאגדות הרבנים ולנשיאם אדמו"ר מבויאן:

...מצב אחינו בני ישראל ה' עליהם יחיו נורא הוא, וכבר אמרו חז"ל: אין ישראל נגאלין אלא בתשובה, נחוץ הדבר לקבוע תענית ציבור כללי עולמי, ובאתי בכתובים עם הרבנות הראשית בארץ ישראל ת"ו ידידי הרב הגאון הרי"א שליט"א הרצוג ידידי הרב הגאון דושינסקי ראש רבני האשכנזים, וידידי הרב הגאון ר' עוזיאל ראש רבני הספרדים, ידידי הרב החכם המשכיל על דבר טוב הר"י שי' הערץ רב הכולל בלונדון, ידידי הרב הגאון הר"י שי' אבראמסקי ראש אב"ד דלונדון, לקבוע יום תענית עולמי ביום א' דסילחות הבע"ל...

יומיים לאחר מכן הכריז אדמו"ר הריי"צ במכתב אישי משלו "אל אחינו ואחיותינו בני ובנות ישראל די בכל אתר ואתר" "בהסכם כ"ק האדמו"רים וכבוד הרבנים הגאונים שליט"א" מבקש הרבי כי יקבעו את ימי הסליחות לימי תפילה תשובה וחרטה וכי יקבעו את יום א' ליום תענית לכל ישראל (ופוטר את המעוברות והמיניקות בפדיון התענית בצדקה).[3] לאחר יומיים שלח שוב מברקים להרב הערץ בלונדון ולהרב הרצוג כי יכריזו במדינתם על התענית.[4]

ביום י"ט באלול פירסם שוב הרבי מכתב בו ביקש להוסיף בסיום התפילות בימי ראש השנה שלשה פרקי תהלים כשלאחריה ביקש להוסיף תפילה מיוחדת שתיקן לאור המצב האיום.[5]

לקריאה הצטרפו הרבנים הראשיים לישראל, הרבנים הראשיים מלונדון, האדמו"ר מבויאן, אגודת האדמו"רים, אגודת הרבנים, איגוד הרבנים, הסתדרות הרבנים ורבני חב"ד בארץ הקודש.

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים