מרדכי שלמה פרידמן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי מרדכי שלמה פרידמן
האדמו"ר מבויאן
מרדכי שלמה פרידמן.JPG
תאריך לידה י"ג בתשרי תרנ"א
מקום לידה בויאן
תאריך פטירה ה' באדר תשל"א
מקום פטירה ניו יורק
מקום פעילות בויאן, ארצות הברית
רבותיו אביו, רבי יצחק פרידמן (ה"פחד יצחק")
השתייכות חסידות בויאן

רבי מרדכי שלמה פרידמן היה האדמו"ר מבויאן, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ונשיא אגודת האדמו"רים בארצות הברית. נולד ביום י"ג בתשרי תרנ"א לרבי יצחק פרידמן, האדמו"ר בבויאן ונפטר ביום ה' באדר תשל"א בניו יורק.

קורות חייו[עריכה]

הרב פרידמן שלוב זרוע עם הרבי בהלווית הרב משה שלמה הורנשטיין (אלול תשכ"ו)
יושב לשמאל הרבי בטקס 'קבלת פנים' לחתן (תש"ו)

הרב מרדכי שלמה פרידמן נולד ביום י"ג בתשרי שנת תרנ"א בעיר בויאן לרבי יצחק בויאן שהיה האדמו"ר בעירו ומחבר הספר "פחד יצחק" (היה נכד של רבי ישראל מרוז'ין) אמו היתה בתו של הרב יוחנן מרחמסטריבקה (בנו של רבי מרדכי מטשרנוביל). בילדותו התחנך ולמד אצל אביו ונהיה לתלמיד חכם גדול ועובד ה'.

ביום י"ח בסיוון שנת תרס"ח נשא את רעייתו, בתו של רבי ישראל שלום יוסף ממעז'בוז (נכד ה'אוהב ישראל' מאפטא). בשנת תרע"ז, בהיותו בן עשרים ושש שנה, הוכתר למלא את מקום אביו שנפטר, באדמו"רות.

בשנת תרפ"ז עזב את בויאן ועבר לארצות הברית, שם התיישב בניו יורק ושמו התפרסם כצדיק שברכותיו מתקיימות. בארצות הברית הקים מחדש את חצר חסידות בויאן ומוסדותיה. כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וכנשיא אגודת האדמו"רים באמריקה, עסק בסיום מלחמת העולם השניה בשיקום הישיבות ומרכזי התורה שנכחדו בשואה ועזר לפליטים רבים בגשמיות וברוחניות.

היה אוהב ישראל ובעל צדקה. ביקר מספר פעמים בארץ ישראל ושמר את הזכות שרכש סבו האדמו"ר הראשון מסאדיגורא על הדלקת המדורה הראשונה מידי שנה בל"ג בעומר במירון. כשנבצר ממנו לבוא מינה כשליח את רבה של צפת. בכל ימיו נכסף לגאולה והרבה להתעניין ולהתפלל עבור מצב יהודי ארץ ישראל. בשנת תשי"ג יסד את ישיבת "מתיבתא תפארת ישראל" בירושלים.

בשנת תשכ"ח חלה ולמרות זאת המשיך בעבודתו ובלימוד התורה. הסתלק כעבור כשלוש שנים - ביום ה' באדר שנת תשל"א ומנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים.

את מקומו באדמו"רות בויאן מילא נכדו (בן בתו), רבי נחום בער ברייר, רק כעבור כארבע עשרה שנים מהפטירה. בשנת תשמ"ה.

הקשר עם אדמו"ר הריי"צ[עריכה]

מכתבו של הרבי לאדמו"ר מבויאן לרגל הולדת נכדתו (אדר א' תשי"ז). במכתב כותב הרבי: "הרב הצדיק נחמד ונעים עוסק בצרכי ציבו בנם של קדושי עליון מורנו הרב רבי מרדכי שלמה שליט"א הרבי דבויאַן. שלום וברכה!
בנוגע נודעתי על דבר הולדת הנכדה שתליט"א. ויהי רצון רשר הוריה שיחיו יגדלוה לתורה ולחופה ולמעשים טובים, וכבוד קדושתו וזוגתו הרבנית שליט"א ירוו רוב נחת אמיתי לאורך ימים ושנים טובות.
בכבוד וברכה"

הרב פרידמן, כנשיא אגודת האדמו"רים בארצות הברית וכמייסד האגודה למען שמירת שבת, היה לו מעמד ודעתו הייתה נחשבת. אדמו"ר הריי"צ התכתב איתו בעניין האגודה לשמירת שבת שהקים וכביקש לקבוע תענית על מאורעות מלחמת העולם השניה, ביקש תחילה את הסכמתו של האדמו"ר מבויאן. וכך הוא כותב לו:

י.png מצב אחינו בני ישראל יחיו נורא הוא, וכבר אמרו רבותינו-זכרונם-לברכה אין ישראל נגאלין אלא בתשובה. נחוץ הדבר לקבוע תענית צבור כללי עולמי, ובאתי בכתובים עם הרבנות הראשית בארץ ישראל תבוא-ותיבנה ידידי הגאון הרי"א שליט"א הרצוג, ידידי הרה"ג דושינסקי ראש רבני האשכנזים, וידידי הרה"ג ר' עוזיאל ראש רבני הספרדים. ידידי הרב החכם ומשכיל על דבר טוב הר"י שי' הערץ רב הכולל בלונדון, ידידי הרה"ג הר"י שי' אברמסקי ראש אב"ד דלונדון, לקבוע תענית צבור עולמי ביום א' דסליחות הבא-עלינו-לטובה, ולא אפונה אשר גם אגודת האדמורי"ם תצטרף בהסכמתה. י.png
אגרות קודש, אדמו"ר הריי"צ אגרת א'תק"כ[1]

הרב פרידמן גם הוא, פנה לאדמו"ר הריי"צ בבקשה שיכבד בנוכחותו באירוע לזכר הניספים בשואה:

י.png כ"ק אדוננו מורנו ורבנו מאור הגולה רבן של ישראל וקדושו, הרב הגאון הגדול, הרב הצדיק מליובאוויטש שליט"א. רבנו הגדול! אחרי דרישת שלום הדרת כ"ק, אנו מרשים לנו להודיע לכ"ק שברצות ה' ביום א' פרשת תולדות הבא-עלינו-לטובה נתחיל בכתיבת ספר התורה לזכרון חללי אירופה, באסיפה גדולה רבתי עם.. בזה אנו נגשים לקיים בקשתו האחרונה של אחד מן הקדושים, שהביע אותה שעה קלה לפני צאת נשמתו בקדושה ובטהרה בכבשן האש, וכפי עדותם של אחדים האדמורי"ם, אודים מוצלים מאש, היתה זאת תשוקתם של כל אחינו הקדושים שיכתב שמם לזכרון. בשים לב לדבר הגדול הזה, נרהיב עוז בנפשנו לחלות פני כ"ק שיואיל בטובו לפאר את אסיפתנו זו. י.png
– מכתב האדמו"ר מבויאן מיום ג' פרשת חיי שרה תש"ז

על כך ענה לו אדמו"ר הריי"צ:

י.png הנני שולח את בא כחי הרב-הגאון הרב-החסיד ר' שמואל שליט"א הלוי לעוויטין, להשתתף בשליחותי עם כבוד קדושתם שליט"א באסיפתם הכבודה והנכונה במאד לכתיבת ספר תורה לזכרון נשמות האדמורי"ם, הרבנים ובני תורה שנהרגו ונטבחו, יהיו נשמותיהם צרורות בצרור החיים, ויעוררו רחמי שמים בעד קהל עדת ישראל ה' עליהם יחיו, בגשמיות וברוחניות. י.png
אגרות קודש, אדמו"ר הריי"צ אגרת ב'תתקנא[2]

הקשר עם הרבי[עריכה]

לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ המשיכו קשרי הידידות של הרב פרידמן עם הרבי, עימו נפגש מספר פעמים. הידידות בין הרבי לאדמו"ר מבויאן היתה מיוחדת במינה. כשנולד לו נכדה, שלח הרבי מכתב "מזל טוב" מיוחד בו הוא מברכו שיזכה לגדלה לתורה, חופה ומעשים טובים. בחג הפורים היו מחליפים ביניהם משלוח מנות. כשהרב פרידמן היה מזכיר את הרבי, הוא היה עושה זאת ביראת כבוד מיוחדת. אחד מחסידיו שבארץ הקודש בא לבקרו ולפני שעזב נכנס לקבל 'ברכת פרידה'. אמר לו הרב פרידמן שכדאי לו לבקר בליובאוויטש לפני שובו לביתו "כי זהו מקום קדוש".

בשנת תשי"ג נסע הרב פרידמן לביקור בארץ ישראל, במהלכה ביקר גם במוסדות חב"ד בלוד ובכפר חב"ד. הביקור הראשון נערך ביום כ' בשבט בישיבת תומכי תמימים לוד בליווי עשרות חסידי בויאן ואישי ציבור חרדים. בישיבה בלוד התקבל על ידי חברי אגודת חסידי חב"ד כשבהיכל הישיבה נערכה מסיבת 'קבלת פנים' לכבודו, בהשתתפות רבה של כפר חב"ד באותה תקופה - הרב שניאור גרליק, ראשי הישיבה, המשפיעים, וקהל חסידי חב"ד מלוד וכפר חב"ד שבאו לקבל את פני האדמו"ר מבויאן. בהמשך ערך סיור בין הכיתות, התעניין בסדר הלימוד ובחן את התלמידים, שהפגינו ידיעה והבנה בלימודים. הביקורים במוסודת חב"ד סוקרו על ידי הקובץ הרוז'יני "תפארת ישראל"[3] ועיתון "המודיע"[4].

ביום י"ג באלול שנת תשכ"ו נפטר חסיד בויאן בשם הרב משה שלמה הורנשטיין, שאשתו הייתה קרובת משפחה של הרבי[5]. הלוויתו עברה ליד 770 והרבי יצא במיוחד ללוות את מיטתו בהליכה קצרה ולאחר מכן נסע אחרי ההלוויה עד לבית מדרשו של האדמו"ר, הרב פרידמן, באיסט סייד של מנהטן. כשהגיעו לבית הכנסת ירד הרב פרידמן מביתו והרבי יצא מהמכונית והלך עמו שלוב זרוע, כשהוא מגונן עליו מדחיפות הקהל הרב. בדרך הילוכם דברו ביניהם בשקט. לאחר שסיימו הילוכם אחרי המיטה, חיכה הרבי עד שהאדמו"ר מבויאן יחזור לביתו.

בחודש ניסן שנת תשכ"ב שלח מברק ברכה אל הרבי ליום הולדתו השישים. על כך ענה לו הרבי במכתב מערב חג הפסח תשכ"ב:

י.png הרב הצדיק והרב החסיד איש ירא-אלוקים בנם-של-קדושים גזע תרשישים וכו' מורנו-הרב-רבי מרדכי שלמה שליט"א נשיא אגודת האדמורי"ם. שלום וברכה. בנועם הנני לאשר קבלת המברק ותשואות-חן תשואות-חן בעד האיחולים והברכות ליום ההולדת. וכל המברך יתברך וכמו שכתוב "ואברכה מברכיך" י.png
אגרות קודש, אגרת ח'תב

בשנת תשל"א, לאחר הסתלקותו של האדמו"ר מבויאן והבאת ארונו לירושלים, שלח הרבי משלחת מיוחדת של זקני החסידים בראשות הרב שלמה יוסף זוין, לנחם את המשפחה בשמו.

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. מכתב מיום י"א באלול שנת תש"א.
  2. מכתב מיום כ"ג בחשוון שנת תש"ז.
  3. קובץ נ"ה ע' 67.
  4. "המודיע" מיום כ"א בשבט תשי"ג.
  5. הרב משה שלמה הורנשטיין היה בא בראשי חדשים להתפלל ב-770 ובהיותו כהן, היה עולה בעליה הראשונה של קריאת התורה במנין בו התפלל הרבי. אחרי התפילה היה נכנס לחדרו של הרבי למשך זמן. בכל פעם היה הרבי מאחל לו "להתראות בפעם הבאה". בראש חודש אלול תשכ"ו לא איחל לו והוא היה מאד מודאג מכך. פחות משבועיים לאחר מכן נפטר.
הקודם:
יצחק פרידמן
שולשלת אדמו"רי בויאן
משנת תרע"ז עד ה' אדר תשל"א
הבא:
נחום בער ברייאר
חב"ד וגדולי ישראל
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
טולנאברסלבבריסקפינסק קרליןסלוניםסקוויראצ'רנובילקרליןקאפוסטרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפאויז'ניץסאטמארערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים · אשלג · אבוחצירא