הבדלים בין גרסאות בדף "תבנית:היום יום/י"ד אדר ב'"
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (לדעתי עדיף ככה) |
|||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''[[פורים]]. בקריאת ה[[מגילה]] קוראים: (ח. יא) "להרג ולאבד ולהרג ולאבד". (ט. ב) "ואיש לא עמד בפניהם ואיש לא עמד לפניהם". באמירת "האגרת הזאת", "אגרת הפרים הזאת השנית", מנענעים את המגילה. נוסח "שושנת יעקב": "ברוכים כל הצדיקים". שהחינו - גם ביום. | ''[[פורים]]. בקריאת ה[[מגילה]] קוראים: (ח. יא) "להרג ולאבד ולהרג ולאבד". (ט. ב) "ואיש לא עמד בפניהם ואיש לא עמד לפניהם". באמירת "האגרת הזאת", "אגרת הפרים הזאת השנית", מנענעים את המגילה. נוסח "שושנת יעקב": "ברוכים כל הצדיקים". שהחינו - גם ביום. | ||
| − | במגלה שכתב [[אדמו"ר המהר"ש|אבי אדוני זקני מורי]] | + | במגלה שכתב [[אדמו"ר המהר"ש|אבי אדוני זקני מורי ורבי]] לא נכתבו בני [[המן האגגי|המן]] בעמוד בפני עצמן. וכן לא כל העמודים מתחילים בתיבת "המלך". |
| − | ב[[תורה אור (ספר)|תורה אור]] ביאור [[ד"ה]] "יביאו לבוש" סעיף המתחיל "והנה בחינת לבוש", צריך להיות "והיא | + | ב[[תורה אור (ספר)|תורה אור]] ביאור [[ד"ה]] "יביאו לבוש" סעיף המתחיל "והנה בחינת לבוש", צריך להיות "והיא בחינת פני וזו היא המסתתרת .. שהיא בחינת [[עתיק]] בחינת סתימא דכל סתימין". ויש נוסח אחר: "והנה בחינת ביום ההוא הוא בחינת [[בינה]] אימא עילאה המקננת ב[[בריאה]] בכורסיא אכן [[מלכות]] ד[[אצילות]] נעשה עתיק לבריאה שנעתק וגבוה מבריאה ואינה באה בהתגלות ב[[עולם הבריאה]] שאפילו מבחינת ביום ההוא הוא בבחינת [[העלם והסתר]]. ומה שנאמר אסתיר פני שכן נקרא מלכות וממלכות שב[[חכמה]] נעשה חכמה שבמלכות כו'".<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/י"ג אדר ב'|י"ג אדר ב']]|הבא=[[תבנית:היום יום/ט"ו אדר ב'|ט"ו אדר ב']]}}[[קטגוריה:היום יום|ה]]</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־22:41, 15 בפברואר 2022
פורים. בקריאת המגילה קוראים: (ח. יא) "להרג ולאבד ולהרג ולאבד". (ט. ב) "ואיש לא עמד בפניהם ואיש לא עמד לפניהם". באמירת "האגרת הזאת", "אגרת הפרים הזאת השנית", מנענעים את המגילה. נוסח "שושנת יעקב": "ברוכים כל הצדיקים". שהחינו - גם ביום.
במגלה שכתב אבי אדוני זקני מורי ורבי לא נכתבו בני המן בעמוד בפני עצמן. וכן לא כל העמודים מתחילים בתיבת "המלך".
בתורה אור ביאור ד"ה "יביאו לבוש" סעיף המתחיל "והנה בחינת לבוש", צריך להיות "והיא בחינת פני וזו היא המסתתרת .. שהיא בחינת עתיק בחינת סתימא דכל סתימין". ויש נוסח אחר: "והנה בחינת ביום ההוא הוא בחינת בינה אימא עילאה המקננת בבריאה בכורסיא אכן מלכות דאצילות נעשה עתיק לבריאה שנעתק וגבוה מבריאה ואינה באה בהתגלות בעולם הבריאה שאפילו מבחינת ביום ההוא הוא בבחינת העלם והסתר. ומה שנאמר אסתיר פני שכן נקרא מלכות וממלכות שבחכמה נעשה חכמה שבמלכות כו'".
| הקודם: י"ג אדר ב' |
{{{רשימה}}} | הבא: ט"ו אדר ב' |
