שמואל הנביא
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ערך זה עוסק בשמואל הנביא. אם התכוונתם לאמורא, חבירו של שמואל הנביא היה השופט האחרון של בני ישראל, נולד לאביו אלקנה ואמו חנה, הידועה בעקבות תפילותיה (שבזכותן נולד בנה שמואל - בהקדם נבואה מעלי הכהן הגדול). אודותיו ונבואותיו מובא בספר שמואל.
נחשב לאחד מהנביאים בשורה הראשונה, עד שהשוו אותו בגמרא[1] למשה ואהרן, כפי שנאמר גם בספר התהילים[2] "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו".
שמואל הנביא בתורת הקבלה
הוא היה בדרגה הגבוהה ביותר בנשמות הנביאים, יחד עם משה ואהרן, שנגלה עליהם מבחינת פנימיות דשם הויה[3].
שמואל הנביא תיקן מעט הפגם דנצח ושלימותו יתוקן בביאת משיח, שזהו טעם אריכות הגלות דעכשיו. האופן שהוא תיקן את הנצח דקדושה, הוא בבזבוז כל האוצרות[4].
דרך עבודתו של שמואל היה קיום המצוות בשפלות בלא שום טעם רק מפני הרצון לקיים מצוות השם, ועל ידי זה זוכים גם להבין כל הסודות וכו'[5].
הערות שוליים
- ↑ מסכת ברכות לא, ע"ב.
- ↑ תהילים צו, ב.
- ↑ אדמו"ר האמצעי, תורת חיים.
- ↑ אדמו"ר האמצעי תורת חיים שמות פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל רכח, א.
- ↑ אדמו"ר האמצעי תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה קנז, א.
