הבדלים בין גרסאות בדף "שמואל בצלאל שפטיל"
(אדרבה חובה לכתוב המקור, כך שמי שנזהר מכך, ידע מה מקור הסיפור) |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (16 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הרב ה[[חסיד]] '''שמואל בצלאל שפטיל''' | + | הרב ה[[חסיד]] '''שמואל בצלאל שפטיל''' (מכונה '''הרשב"ץ''') (תקפ"ט לערך-[[ט"ו סיון]] [[תרס"ה]]) היה מחשובי החסידים אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] ומגדולי החסידים של [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. |
| − | |||
| − | + | == תולדות חיים == | |
| + | נולד ב[[שווינציאן]] והתייתם מאביו בצעירותו, לאחר פטירת אביו התחתנה אמו עם אדם קשה שהיה מפשוטי ה[[מתנגדים]]. הרשב"ץ נחשב כעילוי בצעירותו, כשנתוודע ונמשך ל[[תורת החסידות]] עבר סבל רב מצד הסובבים אותו, באחד הפעמים הכו את הרשב"ץ מכות נמרצות עד כדי פיקוח נפש וכמעט הרגוהו, וכל ימיו היה לו חריץ בקדקדו, רושם ממכה שהכוהו ה[[מתנגדים]] בקאצעלקע (בול עץ), בשעה שמצאו אצלו ספר התניא.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16020&hilite=2fc677d6-8fdc-49b7-9f8a-46aa5a22a507&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8&pgnum=90 רשימות, חוברת קכב, עמ' 90]}} | ||
| − | + | נתקבל ללימוד החסידות על ידי קהילת חסידי חב"ד בוילנא, ובקרב החסידים היה נחשב לו כ"זכות" המכות שהיכו אותו על התקרבותו לתורת החסידות. | |
| − | + | בפעם הראשונה שהגיע הרשב"ץ ל[[ליובאוויטש]] הייתה ביום שישי לפר' משפטים, יום א' של [[ראש חודש]] אדר א' בשנת [[תר"ח]]. | |
| − | + | בדרכו ל[[ליובאוויטש]], עבר אצל החסיד רבי [[מיכעלע אפאצ'קער]], שאצלו התחנך. | |
| − | [[אדמו"ר | + | בשנת [[תרכ"ז]] מינה [[אדמו"ר המהר"ש]] את [[הרשב"ץ]] ל[[שד"ר]] ב[[קרמנטשוג]], [[ויטבסק]], [[מינסק]], [[צ'רניגוב]] [[פולטבה]], [[חרסון]] ופלכי', ו[[ניקולייב]] ופלכי',{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ב' עמ' שס"ח, וראה גם [[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 20.}} במסגרת זו היה גם [[חוזר|חזר]] [[דא"ח]] בקהילות היהודיות. בתפקיד זה שימש עד שנת [[תרל"א]]. |
| − | + | בשנת תרנ"ד מינה [[אדמו"ר הרש"ב]] את הרשב"ץ למחנכו ומדריכו של בנו [[אדמו"ר הריי"צ]], בתפקיד זה שימש עד שנת [[תר"ס]], אז נתמנה הרשב"ץ ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים]] כאשר בתפקיד זה שימש עד פטירתו. | |
| + | |||
| + | נפטר ב[[ט"ו סיון]] [[תרס"ה]]. | ||
| + | |||
| + | לפי בקשתו, נטמן ב[[בית העלמין בליובאוויטש]] בתוך החמישים אמה של אהלי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]. | ||
| + | |||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | *'''זכה להדריך שלושה אדמו"רים בצעירותם''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 193-198. | ||
| + | *זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 51-57. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49984&st=&pgnum=101 דברי ימי החסידים] רשימת [[אדמו"ר הריי"צ]] [[התמים (ורשה)]] גליון א' עמ' סז ואילך. | + | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49984&st=&pgnum=101 דברי ימי החסידים] רשימת [[אדמו"ר הריי"צ]] בגליון [[התמים (ורשה)|התמים]] גליון א' עמ' סז ואילך. |
| + | *תולדות חייו מעובדים לילדים: '''[https://col.org.il/news/131236 פרק ראשון - כששמואל בצלאל נקלע לבית הכנסת החסידי]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/131261 פרק שני – הסוד הגדול מתגלה]''' {{COL}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 24: | שורה 33: | ||
[[קטגוריה:מלמדי רבותינו נשיאנו]] | [[קטגוריה:מלמדי רבותינו נשיאנו]] | ||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]] | [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ה]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:46, 11 באפריל 2024
הרב החסיד שמואל בצלאל שפטיל (מכונה הרשב"ץ) (תקפ"ט לערך-ט"ו סיון תרס"ה) היה מחשובי החסידים אצל אדמו"ר הצמח צדק ומגדולי החסידים של אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד בשווינציאן והתייתם מאביו בצעירותו, לאחר פטירת אביו התחתנה אמו עם אדם קשה שהיה מפשוטי המתנגדים. הרשב"ץ נחשב כעילוי בצעירותו, כשנתוודע ונמשך לתורת החסידות עבר סבל רב מצד הסובבים אותו, באחד הפעמים הכו את הרשב"ץ מכות נמרצות עד כדי פיקוח נפש וכמעט הרגוהו, וכל ימיו היה לו חריץ בקדקדו, רושם ממכה שהכוהו המתנגדים בקאצעלקע (בול עץ), בשעה שמצאו אצלו ספר התניא.[1]
נתקבל ללימוד החסידות על ידי קהילת חסידי חב"ד בוילנא, ובקרב החסידים היה נחשב לו כ"זכות" המכות שהיכו אותו על התקרבותו לתורת החסידות.
בפעם הראשונה שהגיע הרשב"ץ לליובאוויטש הייתה ביום שישי לפר' משפטים, יום א' של ראש חודש אדר א' בשנת תר"ח.
בדרכו לליובאוויטש, עבר אצל החסיד רבי מיכעלע אפאצ'קער, שאצלו התחנך.
בשנת תרכ"ז מינה אדמו"ר המהר"ש את הרשב"ץ לשד"ר בקרמנטשוג, ויטבסק, מינסק, צ'רניגוב פולטבה, חרסון ופלכי', וניקולייב ופלכי',[2] במסגרת זו היה גם חזר דא"ח בקהילות היהודיות. בתפקיד זה שימש עד שנת תרל"א.
בשנת תרנ"ד מינה אדמו"ר הרש"ב את הרשב"ץ למחנכו ומדריכו של בנו אדמו"ר הריי"צ, בתפקיד זה שימש עד שנת תר"ס, אז נתמנה הרשב"ץ למשפיע בישיבת תומכי תמימים כאשר בתפקיד זה שימש עד פטירתו.
לפי בקשתו, נטמן בבית העלמין בליובאוויטש בתוך החמישים אמה של אהלי אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש.
לקריאה נוספת[עריכה]
- זכה להדריך שלושה אדמו"רים בצעירותם, רפאל בכר, ספר דמותו של חסיד ע' 193-198.
- זלמן רודרמן, ספר חסידים אנשי מעשה, ע' 51-57.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- דברי ימי החסידים רשימת אדמו"ר הריי"צ בגליון התמים גליון א' עמ' סז ואילך.
- תולדות חייו מעובדים לילדים: פרק ראשון - כששמואל בצלאל נקלע לבית הכנסת החסידי • פרק שני – הסוד הגדול מתגלה
הערות שוליים
- ↑ רשימות, חוברת קכב, עמ' 90
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמ' שס"ח, וראה גם ספר השיחות תש"ד עמ' 20.
