שיחה:כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מה אתם אומרים להכניס תמונה של אנשים שכותבים לרבי במירון וכו??-- נכתב ע"י ד.ר ששכח לחתום את שמו.

למה לא? כל תמונה מענינת שיכולה לרענן את הערך חשובה. • קרייזי אבאוט משיחבואו נרקוד ביחד! 03:21, 22 בפברואר 2016 (UTC)

יש אפליקציה באנדרואיד לפתוח אגרות קודש בהגרלה על כל הסט של האגרות קודש:

קישור לאפליקציה: https://sites.google.com/site/toramedia770/igroiskodesh --Toramedia770 - שיחה 20:53, 14 באוגוסט 2016 (UTC)

דיון בנושא הכתיבה באגרות קודש

לכל מאן דבעי הריני לפתוח כאן בדיון בנושא הכתיבה ע"י האגרות קודש. (ותקוותי שהדברים יוסיפו בנופך הערך ובהבהרת העניין בכלל).

ואתחיל בכמה 'תמיהות' בנושא:

על עצם הפתיחה

א. המקור אותו מצטטים הוא השיחה מתשמ"ט (שאגב קודם יותר הוא שו"ע יו"ד סי' קע"ט) אודות המנהג- ישראל לפתוח ספר קודש ולראות הנפתח כ'סימן', ומכאן משליכים לכך שפתיחת הספר היא תשובה מהרבי, כשלכאו' אין קשר בין הדברים. זהו אכן סימן משמים אך כלל לא תשובה מהרבי. (ומיותר לציין ש'לשמע אוזן אינו מוסיף כלום בענין הנידון של קבלת תשובה).

ב. ומתוך זה באה תמיהה נוספת. בהמשך השיחה מדגיש הרבי (וכן בנ"כ שם), שהפתיחה היא רק אודות ענייני חול ולא ענייני קודש בהם יש לשאול רב! דבר שכלל לא מקפידים להדגישו. ופשיטא שבזה לכו"ע שונה הכתיבה כיום מלפני ג' תמוז.

אז מה כן?

ג. אז מה הפיתרון?

יש שיחה מב' אדר תשמ"ח בה הרבי מתייחס באופן ברור למצב כמו שלנו. ואני מצטט (ראשי דברים, וכל א' יכול לראות אח"כ מבפנים):

"בואו ונחשוב - חשבונו של עולם .. אח"כ ראו שנהי' .. רבי'ס ו"נשיאות" .. סימן שצריך להיות באופן של "יתן אל לבו" .. במילא מובן שהדבר עובר - כפי שכבר עשו התחלה בדבר - שבכל עניינים כאלו מתקשרים לבי"ד של 'חסידי'שע רבנים' .. צריך לשאול אצל שלשה 'חסידי'שע רבנים, אח"כ מקבלים את התשובה .. ובכל מקום ומקום שיש בו את ה'חסידי'שע רבנים' שלו .. הרי הדברים נמסרו .. (וראה בהמשך שם שמקביל זאת למסירת הנשיאות ממשה ליהושע, וראה עוד בהמשך).

כלומר, הרבי כבר דאג לנו, לאופן בו נוכל לקבל מענות בתקופה זו, ע"י המסירה לבי"ד של ג' 'חסידי'שע רבנים'. וכאן אני מגיע בתמיהה, האם ה'כתיבה לרבי' היא התחמקות מהדרך הנהירה והברורה אותה השאיר לנו הרבי לקבלת תשובות לשאלותינו?

(חשוב לי להדגיש שהדיון אינו על כך שהרבי חי, כי הרי עניית תשובות אינו עניינו המרכזי של רבי, כהיחידות הידועה (מ'בסוד שיח', ונדפסה ב'קובץ ההתקשרות') "מה שבאים אלי זה לדברים קטנים").

מצב הערך

מצב הערך לענ"ד טעון שיפור... ואפרט: א) ניכר שהערך בנוי טלאים על גבי טלאים, דבר הניכר משיטות עריכה וסגנון שונות מן הקצה אל הקצה. ב) בערך ישנם כו"כ שיבושים, סברות ואגדות. ג) מקצר במקום הראוי להאריך ולהיפך. ד) הערה ע"ד פרט: אין די פירוט על התפשטות הנוהג, מקומות ואישים שמפורסמים כמוקדי כתיבה לרבי, וכן היה כדאי לפרט את הספרים שמקבצים סיפורי "מופתים", וכו' וכו'. נחיצות כהנ"ל ברורה, כיון שמדובר בנושא חשוב ומרכזי, וממילא כאשר יהיה בצורה הראויה יוכל להוסיף בהפצת המעיינות. קודש לנשיא הדור! - שיחה, 01:09, ב' באייר, ה'תש"ף 01:09, 26 באפריל 2020 (IST)

ברכה ודו"ח אכן משמע שניתן להכניס לאג"ק. אך בקשת עצה הפנה הרבי לרב, רופא ויועץ...
כן כדאי להכניס רבנים מחוץ לחב"ד על האג"ק כגון ר' מאזוז (כן) ר' שטיינמן (כן)--95.86.107.3 16:00, 26 באפריל 2020 (IST)

כמה תיקונים להצעה

א. לדעתי יש לסגנן את הפיסקא האחרונה בצורה שונה לחלוטים אם בכלל יש מקום להשאירה בחב"דפדיה. דומה הדבר למי שהרבי מתגלה אליו ואומר לו תשובה על שאלתו והוא אומר: לא תודה, הרבי ימצא את הדרך לענות.. הרבי כבבר מצא את הדרך ואלפי אלפים חיים ורואים זאת במוחש! ב. עם זאת שאכן הרב זמרוני היה מראשי המעוררים לקשר אנשים לרבי באמצעות האג"ק ולהפיץ זאת ב'חוצה' הרי שדומני שזה צובע את הדברים בצבע מסוים וצהוב מאוד היפך המציאות שזה קונצנזוס רחב ביותר ברוב הבתי חב"ד וכדאי או להוסיף עוד שמות (אין לי בראש כרגע רעיון) או בינתיים להוריד את השם. ג. דומני שהמקור הראשוני צריך להיות ההוראה הברורה של הרבי במכתב לי' שבט אותו הורה להדפיס מידי שנה ובו ההדרכה הברורה שאחרי הכתיבה יש להכניס את המכתב לקונטרס וכיו"ב של הרבי ורק אח"כ כל הפלפולים הנחמדים של קריינא דאיגרת ממ"ט והשיחות על מנהג ישראל וסיפורי לשמע אוזן.

אשמח לחוו"ד המשתמשים--חייל של המלך - שיחה, 18:25, ב' באייר, ה'תש"ף 18:25, 26 באפריל 2020 (IST)

אתה יכול להוסיף את הרב וולישאנסקי שמגיע מידי שנה למירון בכדי לכתוב עם אנשים באגרות קודש ואת הרב שמשון גולדשטיין שכותב עם כמעט כל מי שנכנס אצלו לבית חב"ד ואולי גם את אלעזר פרץ. אתה וקודמך מוזמנים לשנות את הצריך תיקון בגוף הערך. תודה. ● חלוקת קונטרסיםשיחהיחי המלך המשיח שליט"א • ג' באייר ה'תש"ף • 22:26, 27 באפריל 2020 (IST)
לטעמי מיותרת רשימה שמית של תומכים ומפיצים, למעט הרב גלוכובסקי כבעל זכות הראשונים (לפי הערך). המנהג נפוץ למדי ורשימות כאלו רק ממעטות בתפוצתו. -- קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד - 23:12, ג' באייר ה'תש"ף
הנראה לפענ"ד ערכתי, ואפשר להוסיף. מקור לשיטה שאין להשתמש באג"ק לקבל תשובה על מה שהרבי הפנה לרבנים וכו' - זכורני שראיתי במאמר של יענקל חזן, כנראה במוסף בית משיח הנזכר בערך, ולא מצאתיו. מקור לשיטה שאין להשתמש באג"ק כלל - בטח יש מאמרים רבים באתרי המשמאילים, אבל לא הלהיב אותי לחפש שם ולמצוא משהו מבלי נימת ליצנות וכו' כנדרש. -- קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד - 23:36, ג' באייר ה'תש"ף
יש ראיון עם הרב ברוין (מקושר בערכו), שם מסייג מאוד בסגנון הנ"ל. קודש לנשיא הדור! - שיחה, 01:49, ד' באייר, ה'תש"ף
לא זוכר איפה בדיוק אבל בדברי משיח מ"ט יש שיחה שהרבי אומר שהרבי הריי"ץ לא אחז מהמנהג הזה של פתיחת ספרים ואף זלזל בו! (כך כמדומני)--חייל של המלך - שיחה, 12:23, ד' באייר, ה'תש"ף 12:23, 28 באפריל 2020 (IST)
יישר כח ר' קרייזי שליט"א על העריכה הנאה והמסודרת. קודש לנשיא הדור! - שיחה, 01:56, ד' באייר, ה'תש"ף
בהערה הידועה של הרב גרשוביץ שערי ישיבה ד' מביא דיעה שלא להשתמש בספרי קודש כסימן. ו(א. זו רק דיעה א' והרבי לא פוסק כמוה וב. )טוען שבאג"ק אין בעיה זו כי עוסקים גם בדברי חולין...
חייל, השיחה שאתה מדבר עליה היא היא (רשימה בלתי מוגהת מ)השיחה המצויינת בפנים. ומזמן תהיתי על כך שזהו המקור לכתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש: א) כיוון שלמעשה הרבי שליט"א שולל זאת - כפי שהינך מציין. ב) הרי איננו "פותחים באגרות קודש" רח"ל [כפי שיש כאלה שמתבטאים לצערנו], אלא כותבים לרבי באמצעות האג"ק, כפשוט. וממילא סרה השאלה על "דברי הרשות" כיוון שאיננו מחפשים "סימן", אלא שואלים את הרבי, והרבי "מצא דרך" לענות לנו. ויש להאריך.

ומצד כל הטעמים הנ"ל, לכאורה היה עדיף להביא כ"מקור" (או "אסמכתא") את השיחה השניה במ"ט המצויינת בערך ע"ד "קריינא דאיגרתא", שיותר שייכת בענייננו. אבל משכתי ידי מתיקון שכזה, כיוון שניתן לומר שיש העדפה על השיחה שמקובלת כמקור, על פני כל מקור (אפילו מדוייק יותר) אחר. ואין לדבר סוף... אשמח לשמוע דעתכם. קודש לנשיא הדור! - שיחה, 02:10, ה' באייר, ה'תש"ף

השיחה שצויינה על "קריינא דאיגרתא"

לאחר בירור, גיליתי טעות בציון והשיחה היא משבת פינחס תשמ"ח - ולא מתשמ"ט, ותיקנתי בפנים.
בהמשך למה שכתבתי לעיל, אני מביא ציטוט מהשיחה (ההדגשות במקור):
"כל יהודי שהוא תלמיד וחסיד של אתפשטותא דמשה רבינו של הדור, כ"ק מו"ח אדמו"ר, נשיא דורנו, או תלמיד תלמידו וחסיד דחסידיו כו', או אפילו אם רק למד מאמר שלו, שיחה, איגרת - נעשה "קריינא דאיגרתא" - "המקריא - המכריז של האיגרת", ולכן מוטלת עליו השליחות והאחריות ד"להוי פרוונקא" (כפי שמשה רבינו אמר לפינחס) . .
מכיון שיהודי זה קרא או שמע מילה מאיגרת שאומרת הוראה ברורה בנוגע למלחמת היצר וכו', יש לו מיד השליחות ללכת בעצמו ולקיימה [ובפרט, בד' אמותיו, בביתו ומסחרו וכיו"ב - הרי הוא ה"מנהיג" ובעה"ב, צריך תיכף לנצל בעלותו לעשות העבודה ד"פינחס"]."

עד כאן. שוב - אשמח לשמוע חוו"דכם בנוגע לחוו"די לעיל.
קודש לנשיא הדור! - שיחה, 02:41, ה' באייר, ה'תש"ף

זה מקור יפה לכך שיש להתייחס ברצינות לתוכנם של אגרות קודש ויש ליישמם בחיי היומיום אך אין בזה מקור לכתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש שמשמעותה הצעת שאלות וכיו"ב כשהמענה אליהם באגרות שנפתחות. לזה באמת אין מקור אחד מדויק אלא זה פשוט מציאות בפועל שרואים אלפי חסידים. עלינו לציין את היסודות השונים הקרובים לכך ודומה שמנהג פתיחת הספרים, יחד עם צירוף העובדה שהרבי אמר להניח בספרי המלך יכולים ביחד להוות יסוד מסוים למנהג הרווח. באגרת שהכנסתי בערך רואים שהרבי כן מתייחס בכבוד למנהג פתיחת הספרים ואף מבאר את הרקע החסידי שלו אז אני כן חושב שיש לזה מקום וזה הכי קרוב--חייל של המלך - שיחה, 12:34, ה' באייר, ה'תש"ף 12:34, 29 באפריל 2020 (IST)

חסידים ויהודים

חבר תיקנתי חסידים וסתם יהודים כדי שיהיה משמע שגם החסידים הם יהודים..., אולם אם הנך סבור שנכון לכתוב: נוהגים חסידים ויהודים, אפשר לבטל את כל העריכה כולל "מחוגים רחבים". --נרקיס - שיחה, 00:54, כ"ב באב, ה'תש"ף 00:54, 12 באוגוסט 2020 (UTC)