הבדלים בין גרסאות בדף "רצוא ושוב"
ליובאוויטש (שיחה | תרומות) |
(←רצוא) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==רצוא== | ==רצוא== | ||
| − | ה'רצוא' בכללו הוא עבודה בבחינה של יציאה מן ה[[כלים]], בעליה מלמטה למעלה והוא בבחינת [[אהבה]] ברשפי [[אש]] בתגבורת, לצאת מן ה[[גוף]] וליפרד מן הפתילה, והוא בבחינת [[אהבה רבה]] שאין [[כלי]] ה[[לב]] מכיל אותה. אין מטרה ברצוא בנפש האדם ללא שוב, שכן כאשר יש לאדם בנפשו רצוא ללא שוב הוא עלול להגיע לידי [[כלות הנפש]] ואין זוהי תכלית האדם, שהרי תפקידו של האדם הוא לעשות [[דירה בתחתונים]] דוקא כנאמר "על כרחך אתה חי". אלא תפקידו של הרצוא בנפש האדם הוא להיכנס נכון - עם חיות והתלהבות במטרה של דביקות בה' - לחיים של [[עבודה]] בעולם (שוב). | + | ה'רצוא' בכללו הוא עבודה בבחינה של יציאה מן ה[[כלים]], בעליה מלמטה למעלה והוא בבחינת [[אהבה]] ברשפי [[אש]] בתגבורת, לצאת מן ה[[גוף]] וליפרד מן הפתילה, והוא בבחינת [[אהבה רבה]] שאין [[כלי]] ה[[לב]] מכיל אותה. אין מטרה ברצוא בנפש האדם ללא שוב, שכן כאשר יש לאדם בנפשו רצוא ללא שוב הוא עלול להגיע לידי [[כלות הנפש]] ואין זוהי תכלית האדם, שהרי תפקידו של האדם הוא לעשות [[דירה בתחתונים]] דוקא כנאמר "על כרחך אתה חי". אלא תפקידו של הרצוא בנפש האדם הוא להיכנס נכון - עם חיות והתלהבות במטרה של דביקות בה' - לחיים של [[עבודה]] בעולם (שוב), וכמו כן לתת תוקף למעשים גשמיים להמיך אלוקות בתוכם. |
| + | |||
==שוב== | ==שוב== | ||
גרסה מ־18:46, 6 בפברואר 2011
| מלאכים |
|---|
| סוגי מלאכים |
| אופנים · חיות הקודש · שרפים |
| מושגים שונים |
| מטי ולא מטי · רצוא ושוב · קדוש קדוש קדוש · ברוך כבוד ה' ממקומו · קדוש וברוך |
רצוא ושוב הם שתי תנועות יסודיות בעבודתם של המלאכים בעולמות העליונים (על חיות הקודש במרכבה נאמר כי היו "רצוא ושוב כמראה הבזק") ושל הנשמות בעולם הזה. מקורו של ענין רצוא ושוב הוא בבחינת מטי ולא מטי.
רצוא
ה'רצוא' בכללו הוא עבודה בבחינה של יציאה מן הכלים, בעליה מלמטה למעלה והוא בבחינת אהבה ברשפי אש בתגבורת, לצאת מן הגוף וליפרד מן הפתילה, והוא בבחינת אהבה רבה שאין כלי הלב מכיל אותה. אין מטרה ברצוא בנפש האדם ללא שוב, שכן כאשר יש לאדם בנפשו רצוא ללא שוב הוא עלול להגיע לידי כלות הנפש ואין זוהי תכלית האדם, שהרי תפקידו של האדם הוא לעשות דירה בתחתונים דוקא כנאמר "על כרחך אתה חי". אלא תפקידו של הרצוא בנפש האדם הוא להיכנס נכון - עם חיות והתלהבות במטרה של דביקות בה' - לחיים של עבודה בעולם (שוב), וכמו כן לתת תוקף למעשים גשמיים להמיך אלוקות בתוכם.
שוב
ה'שוב' בכללו הוא העבודה שבאה אחרי ה'רצוא' ותפקידה להשיב אל הכלים בהמשכה מלמעלה למטה את ה'רצוא'. כל עבודה שהיא באופן של תיקון כוללת את שני בחינות אלו.
בעולמות
בעולם התוהו היו הספירות בבחינת רצוא בלא שוב, ומשום כך הייתה שם שבירת הכלים. עולם התיקון הוא בבחינת שוב, "לשבת יצרה", שהוא המשכה של אורות בכלים.
הלב מחיה את כל הגוף בבחינת רצוא ושוב, שדם הנפש נסגר בתוכו, ואחר כך נפתח, ועל ידי כך מחיה כל הגוף. וכן ענין חיות כל העולמות הוא על ידי בחינת רצוא ושוב.
