הבדלים בין גרסאות בדף "רוח (חלק הנפש)"
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:נפש" ב־"קטגוריה:נפש אלוקית") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
הרוח מכוון כנגד [[עולם היצירה]] שהוא השני מלמטה בארבעת עולמות [[אבי"ע]], ופעולתו להאיר באדם את ששת המידות שהם [[חג"ת]] [[נה"י]]. מידות אלו הם הארת הנשמה, הבאים באופן של רגשות, אשר פנימיותם היא השתוקקות הנפש לדביקות באלוקיה, הארה הבאה מכח הנשמה שקשורה בקשר עצמי להקב"ה, בהיותה חלק אלוק ממעל ממש. הרגשות המתגלים בנפש גורמים לנפש להבין כי חיותה ומציאותה נשפעת מלמעלה. | הרוח מכוון כנגד [[עולם היצירה]] שהוא השני מלמטה בארבעת עולמות [[אבי"ע]], ופעולתו להאיר באדם את ששת המידות שהם [[חג"ת]] [[נה"י]]. מידות אלו הם הארת הנשמה, הבאים באופן של רגשות, אשר פנימיותם היא השתוקקות הנפש לדביקות באלוקיה, הארה הבאה מכח הנשמה שקשורה בקשר עצמי להקב"ה, בהיותה חלק אלוק ממעל ממש. הרגשות המתגלים בנפש גורמים לנפש להבין כי חיותה ומציאותה נשפעת מלמעלה. | ||
| − | הרוח מתגלה באדם בשנות ילדותו, ונקרא מוחין דיניקה. | + | הרוח מתגלה באדם בשנות ילדותו, ונקרא מוחין דיניקה. זו הסיבה שהאדם מתחיל לדבר בשנות ילדותו, מכיון שמתוך שלשה חלקי [[מחשבה דבור ומעשה]], מכוון ה[[דיבור]] כנגד הרוח. |
כשם שיש באדם באופן פרטי רוח המושכתו לידבק בנשמה, כך יש בכללות העולם אדם המושך את כללות העולם לידבק ב[[הקב"ה]], והוא [[מלך המשיח]], כמו שנאמר "רוח אפינו משיח הוי"ה". המשיח מאיר בכל נשמה את [[ניצוץ משיח]] שבה שהם חלקי ההשתוקקות שבנפש, וגורם לה להתעלות במצבה הרוחני. | כשם שיש באדם באופן פרטי רוח המושכתו לידבק בנשמה, כך יש בכללות העולם אדם המושך את כללות העולם לידבק ב[[הקב"ה]], והוא [[מלך המשיח]], כמו שנאמר "רוח אפינו משיח הוי"ה". המשיח מאיר בכל נשמה את [[ניצוץ משיח]] שבה שהם חלקי ההשתוקקות שבנפש, וגורם לה להתעלות במצבה הרוחני. | ||
[[קטגוריה:נפש אלוקית]] | [[קטגוריה:נפש אלוקית]] | ||
גרסה מ־21:52, 11 בספטמבר 2016
הרוח הוא חלק מהנפש האלוקית, אשר נקרא בשם זה על היותו משמש ממוצע המחבר בין הנפש לנשמה. פעולת הרוח היא כמאמר שלמה המלך (קהלת יב, ז) וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָה, היא מושכת את הנפש להתעלות ולהדבק בנשמה ובחלק האלוק ממעל שנמצא בגוף.
פעולת הרוח
הרוח מכוון כנגד עולם היצירה שהוא השני מלמטה בארבעת עולמות אבי"ע, ופעולתו להאיר באדם את ששת המידות שהם חג"ת נה"י. מידות אלו הם הארת הנשמה, הבאים באופן של רגשות, אשר פנימיותם היא השתוקקות הנפש לדביקות באלוקיה, הארה הבאה מכח הנשמה שקשורה בקשר עצמי להקב"ה, בהיותה חלק אלוק ממעל ממש. הרגשות המתגלים בנפש גורמים לנפש להבין כי חיותה ומציאותה נשפעת מלמעלה.
הרוח מתגלה באדם בשנות ילדותו, ונקרא מוחין דיניקה. זו הסיבה שהאדם מתחיל לדבר בשנות ילדותו, מכיון שמתוך שלשה חלקי מחשבה דבור ומעשה, מכוון הדיבור כנגד הרוח.
כשם שיש באדם באופן פרטי רוח המושכתו לידבק בנשמה, כך יש בכללות העולם אדם המושך את כללות העולם לידבק בהקב"ה, והוא מלך המשיח, כמו שנאמר "רוח אפינו משיח הוי"ה". המשיח מאיר בכל נשמה את ניצוץ משיח שבה שהם חלקי ההשתוקקות שבנפש, וגורם לה להתעלות במצבה הרוחני.
