הבדלים בין גרסאות בדף "קבלת עול מלכות שמים"
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
|||
| (11 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | |||
'''קבלת עול מלכות שמים''' היא יסוד קיום ה[[תורה]] ב[[נפש]] האדם, ב[[שלושה לבושים|מעשיו דיבוריו ומחשבותיו]]. זמן הקבלת עול הוא ב[[קריאת שמע]], שחרית וערבית. | '''קבלת עול מלכות שמים''' היא יסוד קיום ה[[תורה]] ב[[נפש]] האדם, ב[[שלושה לבושים|מעשיו דיבוריו ומחשבותיו]]. זמן הקבלת עול הוא ב[[קריאת שמע]], שחרית וערבית. | ||
| שורה 9: | שורה 10: | ||
לכן ב[[חג השבועות|מתן תורה]] שאז הפכו בני ישראל לעמו של הקדוש ברוך הוא - התחלת המעמד הייתה דווקא באופן כל 'כפה עליהם הר כגיגית' ובהקדמת נעשה לנשמע, בקבלת עול. כיון שעדיין לא ידעו כלל במה מדובר, הרי מובן שלא היה יכול להיות אצלם טעם ועריבות בזה, אלא קיבלו את התורה מצד קבלת עול ואחר כך באו לידי הבנה והשגה. | לכן ב[[חג השבועות|מתן תורה]] שאז הפכו בני ישראל לעמו של הקדוש ברוך הוא - התחלת המעמד הייתה דווקא באופן כל 'כפה עליהם הר כגיגית' ובהקדמת נעשה לנשמע, בקבלת עול. כיון שעדיין לא ידעו כלל במה מדובר, הרי מובן שלא היה יכול להיות אצלם טעם ועריבות בזה, אלא קיבלו את התורה מצד קבלת עול ואחר כך באו לידי הבנה והשגה. | ||
| − | עם זאת, יש לדעת שקבלת עול בלבד אינו מספיק. יש צורך להשתדל שגם ה[[שכל]] יבין שצריך לעבוד את השם, שהרי "כל [[חלב]] לה'" - כל הדברים הטובים ביותר צריכים לתת לקדוש ברוך הוא, והיכן יש להאדם דבר טוב וערב יותר מאשר השכל? ובמילא צריכים גם את השכל לשעבד ל[[אלוקות]]{{הערה|1=[[תורת מנחם]], [ | + | עם זאת, יש לדעת שקבלת עול בלבד אינו מספיק. יש צורך להשתדל שגם ה[[שכל]] יבין שצריך לעבוד את השם, שהרי "כל [[חלב]] לה'" - כל הדברים הטובים ביותר צריכים לתת לקדוש ברוך הוא, והיכן יש להאדם דבר טוב וערב יותר מאשר השכל? ובמילא צריכים גם את השכל לשעבד ל[[אלוקות]]{{הערה|1=[[תורת מנחם]], [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/6/25.htm שיחת שמחת בית השואבה תשט"ו].}}. |
| − | |||
===פרק מ"א לפני התפילה=== | ===פרק מ"א לפני התפילה=== | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
ענינה של יראה תתאה וקבלת עול כיסוד בעבודת השם, מוסבר בתחילת פרק מ"א בתניא. | ענינה של יראה תתאה וקבלת עול כיסוד בעבודת השם, מוסבר בתחילת פרק מ"א בתניא. | ||
| − | שבכמה מכתבים{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י"א איגרת ג'תשכ"ד, | + | שבכמה מכתבים{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י"א איגרת ג'תשכ"ד, אגרות קודש חלק י"ד איגרת ה'שכא ועוד.}} הורה הרבי לנערי [[בר מצווה]] שמתחילים את עבודת השם שלהם, ללמוד ו[[שינון בעל פה|לשנן בעל פה]] מדי יום את תחילת הפרק (עד תיבת 'המלך' בתחילת העמוד השני של הפרק) לפני תחילת [[הנחת תפילין]] - בתחילת סדר עבודת השם של כל יום. |
===מתוך שמחה=== | ===מתוך שמחה=== | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
הדרך לשלב בין התנועות השונות בנפש, היא על ידי התבוננות של היהודי בזכות העצומה שהוא זוכה להיות עבד של הקב"ה{{הערה|ספר השיחות תש"ו-תש"י עמוד 250.}}. | הדרך לשלב בין התנועות השונות בנפש, היא על ידי התבוננות של היהודי בזכות העצומה שהוא זוכה להיות עבד של הקב"ה{{הערה|ספר השיחות תש"ו-תש"י עמוד 250.}}. | ||
| + | במאמר "רני ושמחי" תשכ"ז הרבי אומר שהדרך לקבלת עול עם שמחה אכן אינה אפשרית אלא על ידי התקשרות לצדיקים. | ||
===בלימוד התורה=== | ===בלימוד התורה=== | ||
על אף שרובה של עבודת ה'קבלת עול' היא במעשה דווקא, כפי המשמעות הפשוטה של 'עול', שמכריח את הבהמה בכח המעשה - לעשות את מה שברצון האדון, שייך הענין של קבלת עול גם בלימוד התורה, ללמוד בגלל שחובה ללמוד, ולא בגלל שיש לאדם רצון ותענוג ללמוד{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' עמוד רעח.}}. | על אף שרובה של עבודת ה'קבלת עול' היא במעשה דווקא, כפי המשמעות הפשוטה של 'עול', שמכריח את הבהמה בכח המעשה - לעשות את מה שברצון האדון, שייך הענין של קבלת עול גם בלימוד התורה, ללמוד בגלל שחובה ללמוד, ולא בגלל שיש לאדם רצון ותענוג ללמוד{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' עמוד רעח.}}. | ||
| + | |||
| + | ===בחינוך=== | ||
| + | בקובץ הוראות מיוחד שנרשם מפיו של הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], מפורט בהרחבה ההכרח להעמיד את הרעיון של קבלת עול כיסוד מרכזי בחינוך במוסדות חב"ד{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/f/fa/חדקוב_חשון_תשמג.pdf הוראות מהרב חודוקוב - חשון תשמ"ג].}}. | ||
==התכלית של עבודת השם== | ==התכלית של עבודת השם== | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] ביאר שעיקר התכלית של עבודת השם הוא להגיע למצב כזה שאדם מצליח לשעבד את כל כוחותיו וחושיו בדרגה הגבוהה ביותר של קבלת עול, 'הנחה עצמית', שיהיו משועבדים לחלוטין לעבודת השם, ושהאדם יהיה בעל הבית על עצמו לעשות אך ורק את רצון השם{{הערה|לקיוטי דיבורים חלק א' עמוד 286, חלק ב' עמוד 696.}}. | [[אדמו"ר הרש"ב]] ביאר שעיקר התכלית של עבודת השם הוא להגיע למצב כזה שאדם מצליח לשעבד את כל כוחותיו וחושיו בדרגה הגבוהה ביותר של קבלת עול, 'הנחה עצמית', שיהיו משועבדים לחלוטין לעבודת השם, ושהאדם יהיה בעל הבית על עצמו לעשות אך ורק את רצון השם{{הערה|לקיוטי דיבורים חלק א' עמוד 286, חלק ב' עמוד 696.}}. | ||
| + | |||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | *'''א יונגערמאן דארף פאלגן!''', במדור 'חיי רבי', {{שבועון כפר חב"ד}} גיליון 1912 עמוד 46 | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *'''[https://chabad.info/news/736095/ רבי לילדים: קַבָּלַת עֹל • הוראות לחיים]''' {{וידפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מידות ורגשות]] | [[קטגוריה:מידות ורגשות]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:09, 29 בינואר 2024
קבלת עול מלכות שמים היא יסוד קיום התורה בנפש האדם, במעשיו דיבוריו ומחשבותיו. זמן הקבלת עול הוא בקריאת שמע, שחרית וערבית.
תוכן עניינים
יסוד עבודת השם[עריכה]
| " | קבלת עול מלכות שמים והתמימות של יראת שמים - המה המפתחות הפותחים את כל מנעולי הדלתות של ההיכלות למעלה | " |
– אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו' עמוד ערב | ||
תחילת עבודת השם היא לגדור את הכוחות והחושים, וכאשר האדם מתרגל להיות בעל הבית על עצמו ועל כוחותיו, יכול הוא להחליט מה לעשות איתם ועבור מה להשתמש עמם[1].
טעם נוסף לכך שקבלת עול היא היסוד בעבודת השם שרק עליה ניתן לבסס את העבודה על פי השכל וההבנה ובאמצעות הרגש, היא מכיון שליהודי מצד עצמו אין כח לעמוד כנגד היצר הרע, כדברי חז"ל: "אלמלא הקב"ה עוזר אין יכול לו", את העזרה מהקדוש ברוך הוא אפשר לקבל רק על ידי העבודה באופן של קבלת עול, ובלא זה - היצר הרע יפריע להשגת התורה.
לכן במתן תורה שאז הפכו בני ישראל לעמו של הקדוש ברוך הוא - התחלת המעמד הייתה דווקא באופן כל 'כפה עליהם הר כגיגית' ובהקדמת נעשה לנשמע, בקבלת עול. כיון שעדיין לא ידעו כלל במה מדובר, הרי מובן שלא היה יכול להיות אצלם טעם ועריבות בזה, אלא קיבלו את התורה מצד קבלת עול ואחר כך באו לידי הבנה והשגה.
עם זאת, יש לדעת שקבלת עול בלבד אינו מספיק. יש צורך להשתדל שגם השכל יבין שצריך לעבוד את השם, שהרי "כל חלב לה'" - כל הדברים הטובים ביותר צריכים לתת לקדוש ברוך הוא, והיכן יש להאדם דבר טוב וערב יותר מאשר השכל? ובמילא צריכים גם את השכל לשעבד לאלוקות[2].
פרק מ"א לפני התפילה[עריכה]
| ערך מורחב – ליקוטי אמרים - פרק מ"א |
ענינה של יראה תתאה וקבלת עול כיסוד בעבודת השם, מוסבר בתחילת פרק מ"א בתניא.
שבכמה מכתבים[3] הורה הרבי לנערי בר מצווה שמתחילים את עבודת השם שלהם, ללמוד ולשנן בעל פה מדי יום את תחילת הפרק (עד תיבת 'המלך' בתחילת העמוד השני של הפרק) לפני תחילת הנחת תפילין - בתחילת סדר עבודת השם של כל יום.
מתוך שמחה[עריכה]
על אף שהתנועה הנפשית של קבלת עול לא מתקשרת בדרך כלל עם שמחה, מדריכה תורת החסידות שצריך להרגיש בזה את השמחה.
ברובד הפשוט ביותר, הסיבה לכך היא שכפי שעל כל שאר עניני עבודת השם נאמר "עבדו את השם בשמחה", כך גם בנוגע לפרט זה שנכלל אף הוא בעבודת השם, וכל הטעמים שנאמרו על החשיבות לעבודת השם מתוך שמחה דווקא, מתאימים גם לסוג עבודה זו.
הדרך לשלב בין התנועות השונות בנפש, היא על ידי התבוננות של היהודי בזכות העצומה שהוא זוכה להיות עבד של הקב"ה[4]. במאמר "רני ושמחי" תשכ"ז הרבי אומר שהדרך לקבלת עול עם שמחה אכן אינה אפשרית אלא על ידי התקשרות לצדיקים.
בלימוד התורה[עריכה]
על אף שרובה של עבודת ה'קבלת עול' היא במעשה דווקא, כפי המשמעות הפשוטה של 'עול', שמכריח את הבהמה בכח המעשה - לעשות את מה שברצון האדון, שייך הענין של קבלת עול גם בלימוד התורה, ללמוד בגלל שחובה ללמוד, ולא בגלל שיש לאדם רצון ותענוג ללמוד[5].
בחינוך[עריכה]
בקובץ הוראות מיוחד שנרשם מפיו של הרב חיים מרדכי אייזיק חודוקוב, מפורט בהרחבה ההכרח להעמיד את הרעיון של קבלת עול כיסוד מרכזי בחינוך במוסדות חב"ד[6].
התכלית של עבודת השם[עריכה]
אדמו"ר הרש"ב ביאר שעיקר התכלית של עבודת השם הוא להגיע למצב כזה שאדם מצליח לשעבד את כל כוחותיו וחושיו בדרגה הגבוהה ביותר של קבלת עול, 'הנחה עצמית', שיהיו משועבדים לחלוטין לעבודת השם, ושהאדם יהיה בעל הבית על עצמו לעשות אך ורק את רצון השם[7].
לקריאה נוספת[עריכה]
- א יונגערמאן דארף פאלגן!, במדור 'חיי רבי',
גיליון 1912 עמוד 46
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמוד עדר.
- ↑ תורת מנחם, שיחת שמחת בית השואבה תשט"ו.
- ↑ אגרות קודש חלק י"א איגרת ג'תשכ"ד, אגרות קודש חלק י"ד איגרת ה'שכא ועוד.
- ↑ ספר השיחות תש"ו-תש"י עמוד 250.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' עמוד רעח.
- ↑ הוראות מהרב חודוקוב - חשון תשמ"ג.
- ↑ לקיוטי דיבורים חלק א' עמוד 286, חלק ב' עמוד 696.
