צרעת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בנגעים ישנם שלושה סוגים: נגעי אדם, נגעי בתים ונגעי בגדים, אשר מתפשט בהם כתם מסוים, האדם המקבל נגע מכונה מצורע וסימן-נגע זה מבטא אשר האדם עשה מעשה שלילי, ועליו לגשת לכהן שבודק האם הכתם נחשב נגע והאם זה טמא, דינים רבים יש בזיהוי הנגע ובטיהור המצורע, ומפורטים בפרשות תזריע ומצורע

סוגי הנגעים

בנגעי האדם ישנם כמה סוגי נגע, שתים שהן ארבע:

  • בהרת: עזה כשלג - שהיא לבנה ביותר, ואין יותר לבנה ממנה.
  • בהרת: סיד ההיכל: - לבנה כסיד הלבן שבקירות ההיכל (בבית המקדש). זו הדרגה השנייה בלובן הבהרת.
  • שאת: קרום ביצה - לבנה כקרום העוטף את חלבון הביצה, מתחת קליפת החיצונית של הביצה.
  • שאת: כצמר הלבן - לבנה כצמר נקי של כבש בן יומי. זו הדרגה השנייה של הנגע המכונה שאת.

בכולם על האדם לגשת לכהן ולקבל "אבחון" האם הנגע שבעורו נחשב כנגע שעליו אומרת התורה שמטמאה והוא נהיה מצורע. רק לכהן יש את הסמכות לפסוק על האדם האם הוא מצורע או לא, אפילו תלמיד חכם גדול אינו יכול לקבוע בענין זה.

ההסבר לכך שרק הכהו יכול לפסוק, על פי תורת חסידות הוא, כי רק הכהנים אשר הינם מצאצאי אהרון הכהן, אשר היה אוהב ישראל אמיתי, וכל הכוהנים יש להם את האהבת ישראל כמו שלו, לכן רק להם יש את הסמכות לפסול ולטמא יהודי, כי בשביל להוכיח ולהראות על מום ביהודי צריך תחילה להגיע לדרגה שאוהב אותו בכל ליבו.

הנגעים בפנימיות

בחסידות מוסבר שכל הענין של הנגעים אינו ענין שלילי במהותו, אלא אדרבה.

כתוב אדם כי יהיה בעור בשרו נגע צרעת[1],

אדם, זה הדרגה היותר נעלית מבין ארבעת השמות: אדם, גבר, איש, אנוש. כי הנגע קורה רק לאחד הנמצא בדרגה גבוהה של אדם. מכיוון שהנגע קורה רק לאחר שהאדם תיקן כבר את כל עניניו והוא שלם בכל אלא שהפסולת והדבר הכי חיצוני שבאדם שזה העור שם עדיין נשאר קצת מקום שעדיין לא התברר ויצא מהרע, ואצל אחד כזה שייך שבעור שלו יהיה נגע צרעת, ולא עוד אלא שגם הנגע בעצמו הוא לא דבר שלילי מצד עצמו אלא אדרבה כפי שכותב אדמו"ר הזקן ש"הנגעים אורות גבוהים הן"[2] אלא שמצד חוזקם וגודלם לא יכלו לרדת ולהתלבש בכלים ולכן ירדו ונפלו לקליפות הטמאות, ונהיה לו נגע צרעת, אבל בשורשם למעלה הנגעים הינם נעלים ביותר.

ולכן גם מה שעליו לעשות זה ללכת לכהן, כי כהן הוא בדרגה יותר נעלית מכולם, ותפקידו לגלות את הטוב שבנגע עד שנהיה טהור.

הנגעים מרמזים על הגאולה

הרבי מסביר[3] שרצף הפרשיות "תזריע-מצורע" מבטא ומרמז על התהליך של גלות וגאולה, ענינו של הגאולה הוא שלאחר שבמשך הגלות מבררים ומנסים לגלות בעולם את הטוב שבכל דבר, וכל הדברים הגשמיים והנחותים, מתגלה מעלתם האמיתית איך שבשורשם הם נעלים, כי כל הגבוה גבוה נופל למטה למטה,

פרשת תזריע שבה מתוארים פרטי הנגעים מרמז על תקופת הגלות, שלמראית עין יש ענינים שלילים,

פרשת מצורע שבה מוסבר איך מטהרים את הנגעים מרמז על תקופת הגולה שבה יתגלה לגמרי הטוב והמעלה שבעולם.

הערות שוליים

  1. ספר ויקרא פרק י"ג
  2. ליקוטי תורה תזריע-מצורע
  3. שיחת פרשת תזריע מצורע תנש"א