הבדלים בין גרסאות בדף "עתיד חזיר להטהר"
(יצירת דף עם התוכן " מובא בתנחומא "למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור להיות מותר" ==הרמז לכך בפסוקים== ומסביר ה[[או...") |
(עריכת פתיח) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | אחד מהיעודים שיתרחשו ב[[ימות המשיח]] הינו טהרתו והיתר אכילתו של החזיר, והוא יהפוך מסמל של מאכל אסור להיתר גמור. | |
| − | |||
==הרמז לכך בפסוקים== | ==הרמז לכך בפסוקים== | ||
| + | המקור ליעוד זה הינו ב[[תנחומא]]{{הערה|1=למרות שהאור החיים וה'עשרה מאמרות' מציינים את התנחומא כמקור, לא מצינו במדרש תנחומא שהגיע לידינו משפט זה. ראו גם במכתב כ"ק אד"ש שנדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק י"ב, עמ' 175.}}: "למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור להיות מותר". | ||
| − | + | ה[[אור החיים]] מסביר יעוד זה, ומביא לכך הוכחה מהפסוקים המדברים על החיות הטמאות האסורות באכילה, שרואים שהפסוק אומר כלל "וכל מפרסת פרסה... מעלת גרה" ולאחמ"כ מתחילה התורה למעט ולהוציא מן הכלל את הגמל השפן וכו' ואת החזיר כתוב בסוף. לומד מכאן האור החיים שזה בא לרמז שעתיד חזיר להטהר לכן הוא מובא רק בסוף החיות הטמאות.{{הערה|אור החיים שמיני יא, ג, ז,}} | |
==שינוי הסימנים== | ==שינוי הסימנים== | ||
גרסה מ־20:29, 4 באפריל 2013
אחד מהיעודים שיתרחשו בימות המשיח הינו טהרתו והיתר אכילתו של החזיר, והוא יהפוך מסמל של מאכל אסור להיתר גמור.
תוכן עניינים
הרמז לכך בפסוקים
המקור ליעוד זה הינו בתנחומא[1]: "למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור להיות מותר".
האור החיים מסביר יעוד זה, ומביא לכך הוכחה מהפסוקים המדברים על החיות הטמאות האסורות באכילה, שרואים שהפסוק אומר כלל "וכל מפרסת פרסה... מעלת גרה" ולאחמ"כ מתחילה התורה למעט ולהוציא מן הכלל את הגמל השפן וכו' ואת החזיר כתוב בסוף. לומד מכאן האור החיים שזה בא לרמז שעתיד חזיר להטהר לכן הוא מובא רק בסוף החיות הטמאות.[2]
שינוי הסימנים
הרבי מסביר שאין להקשות שהרי התורה נצחית ואין בה שום שינוי ואיך אם כן יותר החזיר, מכיון שהתורה באמת לא תשתנה אלא שהחזיר ישתנו סימניו ויהיה מעלה גרה ולכן יותר באכילה.(מפריס פרסה הוא גם כעת) [3] וכן מובא בכמה מקומות [4]
בתורת החסידות
בחסידות מובא שחזיר הוא קליפת נוגה שמעל ג' קליפות הטמאות שהם גמל ארנבת ושפן, ולכן רק חזיר תזדכך ותיטהר כי ג"ק קליפות הטמאות אינם מתבררים לעת"ל משא"כ קליפת נוגה כן מתבררת. [5] למרות שהיא רק קליפת נוגה היא יותר חמורה משאר הקליפות מכיון שהיא כן מפריסה פרסה שמסמל את היניקה שלו מהחיצונים ולעת"ל כשיפסיק לקבל מהחיצונים יטהר,
ההוראה בעובדת ה' מיעוד זה
וכן מביא הרבי הוראה בעבודת השם מהיעוד הזה של עתיד חזיר להטהר. שני הסימנים מפריס פרסה והעלאת גרה מסמלים שני אופנים בעבודת ה' מפריס פרסה מסמל את המעשה בפועל, העלאת גרה את הבירור והזיכוך והחלק הרוחני שבמעשה.
וההוראה מכך שגם מי שרק עושה מצוות בבחינת המעשה ללא החלק הרוחני (כמו החזיר שבזמן הזה רק מפריס פרסה) זה גם טוב כי לעת"ל יטהר ויהיה גם את החלק הרוחני משא"כ מי שלא עושה אל המעשה בפועל כלל. [6]
שאר הבהמות
במדרש שוחר טוב [7] מובא מחלוקת האם שאר הבהמות גם יטהרו או לא. והרבי כותב באגרת [8] שבתקופה ראשונה רק החזיר יטהר ובתקופה השניה כשרוח הטומאה יעבור מן הארץ יטהרו כל שאר החיות גם.
הערות שוליים
- ↑ למרות שהאור החיים וה'עשרה מאמרות' מציינים את התנחומא כמקור, לא מצינו במדרש תנחומא שהגיע לידינו משפט זה. ראו גם במכתב כ"ק אד"ש שנדפס בלקוטי שיחות חלק י"ב, עמ' 175.
- ↑ אור החיים שמיני יא, ג, ז,
- ↑ שיעורים בספר התניא ליקוטי אמרים פרק נ'
- ↑ יבא לוי פ' שמיני, תורת משה (חתם סופר) פ' שמיני
- ↑ מאורי אור וכן אוה"ת ויקרא הוספות א' רל"ט
- ↑ ש"פ ויצא תש"נ סעיף ח'
- ↑ תהילים פרק קמ"ז
- ↑ אג"ק ח"ג ע' קנ"ג
