הבדלים בין גרסאות בדף "סידור תורה אור"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(71 גרסאות ביניים של 40 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Sidur.JPG|thumb|Description]][[תמונה:Krikha.JPG|thumb|Description]][[תמונה:Makhzor.JPG|thumb|Description]]
+
[[קובץ:סידור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] אוחז בסידורו - סידור תורה אור]]
'''סידור תורה אור''' חובר על ידי הרב [[אברהם דוד לאוואט]], שעסק במשך ימיו בסידור סידורים והלכות תפילה.
+
סידור '''תורה אור''' חובר על ידי הרב [[אברהם דוד לאוואט]], שעסק במשך ימיו בסידור סידורים והלכות תפילה.
  
עיקר מלאכתו היתה לסדר את סידור '''תורה אור''' שכולל את נוסח התפילה יחד עם [[דרך החיים]] ו[[שער הכולל]] - הלכות ומנהגי התפילה, יחד עם מקורות ל[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח אדמו"ר הזקן]].
+
עיקר מלאכתו הייתה לסדר את סידור '''תורה אור''' שכולל את נוסח התפילה יחד עם [[דרך החיים]] ו[[שער הכולל]] - הלכות ומנהגי התפילה, יחד עם מקורות ל[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח אדמו"ר הזקן]].
  
==מהדורות הסידור==
+
== יחס אדמו"ר הריי"צ לסידור ==
המהדורה המרכזית והכוללת של סידור זה, יצאה לאור שש שנים אחר פטירתו של הרב לאווט - בשנת [[תרנ"ו]].
 
  
ב[[אלול]] [[תש"א]] הדפיסה [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] את הסידור מחדש. מהדורה זו נתן [[אדמו"ר הריי"צ]] במתנה ל[[הרבי שליט"א|רבי]], בה השתמש הרבי בכל יום. על סידור זה רשם הרבי את [[הגהות לסידור תורה אור]].
+
במכתב מיוחד מ[[ז' מרחשוון]] [[תש"ב]] אנו רואים יחס מיוחד מ[[הרבי הריי"ץ]] לסידור תורה אור וזה לשון המכתב: {{ציטוטון|...והנני פונה בזה אל ידידינו אנ"ש ותלמידי התמימים, ה' עליהם יחיו, להתפלל בסידור זה ולחנך את בניהם יחיו להתפלל בסידור הזה, וכידוע אשר הוד כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע מסר נפשו הק' לסדר את הנוסח המדויק, ליהיות כי התפילה בנוסח ומבטא מכוון הוא דבר הנוגע מאד, והשי"ת יקבל תפילותינו ותפילותיכם בתוך תפילות כלל אחינו בני ישראל...}}.
  
מהדורות נוספות הודפסו ב[[תשמ"ז]] וב[[תשס"ו]].
+
== מהדורות הסידור ==
 +
[[קובץ:Sidur.JPG|ממוזער|150px|שער מהדורת תש"א]]
 +
[[קובץ:Krikha.JPG|ממוזער|150px|כריכת מהדורת תש"א]]
 +
[[קובץ:סידור תורה אור תשפ"א.png|ממוזער|150px|מהדורת תשפ"א]]
  
== שינוים במהדורות ==
+
הסידור יצא לראשונה בשנת תרמ"ט ו[[אדמו"ר הרש"ב]] קיבל ממנו שני עותקים כפי שביקש עוד קודם ההדפסה. אם כי המהדורה המרכזית והכוללת של סידור זה, יצאה לאור שש שנים אחר פטירתו של הרב לאוואט - בשנת [[תרנ"ו]] ומני אז בכמה מהדורות.
ישנם שינויים קלים בין מהדורת תש"א בה השתמש הרבי למהדורות הנוספות, והבולטת שבהם היא שבסוף מהדורת תש"א בא חלק נוסף מיוחד לראש-השנה ויום הכיפורים, והוא כולל את כל הפיוטים וחזרת הש"ץ לימים הנוראים שאינם באים בדרך כלל בסידור התפילה, אלא במחזור לימים הנוראים.
 
  
בסידור תורה אור (וכן ב[[סידור רוסטוב]]), כמו בסידורים הספרדים, אין כלל ציון של קהל/חזן בקדושה אלא רק נקודות לפני תיבות אלו.
+
ב[[אלול]] [[תש"א]] הדפיסה [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] את הסידור מחדש ב[[דפוס האחים שולזינגר]]. מהדורה זו נתן [[אדמו"ר הריי"צ]] במתנה ל[[הרבי|רבי]], בה משתמש הרבי בכל יום{{הערה|לאחר שנים רבות כשהסידור בלה מרוב שימוש והיו שניסו להציע סידורים אחרים לא הסכים לכך הרבי באומרו שהיות שסידור זה קיבל מהרבי הריי"צ לא יחליפו (ורק בתקופה בה כרכו לרבי את הסידור (בפעם השניה) השתמש הרבי בסידור השני (של החתנים). סידור נוסף שהיה בשימושו האישי של הרבי הוחזק בידיו של ר' [[שלום דובער גנזבורג]] ולאחר פטירתו הוחזר אל ספרייתו האישית של הרבי ב[[חדר הרבי|גן עדן העליון]] ([https://files.anash.org/uploads/2023/12/Anash-Magazine-007L.pdf סידורו של הרבי חזר לחדרו ב-770], מגזין {{אנש}} גליון 7 פרשת ויגש ה'תשפ"ד (אנגלית)).}}. על סידור זה רשם [[הרבי]] את ההגהות ל[[סידור תורה אור]]{{הערה|מהדורה זו נסרקה ונדפסה שוב בשנת [[תשפ"א]], כדלהלן בפנים.}}.
  
==הגהות לסידור==
+
מהדורות נוספות הודפסו ב[[תש"ו]] בשנחאי, ומאז במשך שנים רבות לא הי' ניתן להשיגו{{הערה|כמה פעמים נתבקשו [[קה"ת]] להדפיסו, והיה אף מי שהציע לשלם על ההדפסה, אך הדבר נדחה מסיבות שאינן ידועות. ראה מאמרו של ר' [[יהושע מונדשיין]] "קווים לדמותו של שקרן". וראה גם תשורה חאנין, תשפ"ג. שמשום מה במשך שנים רבות הרבי לא הסכים להדפיס עד שכתב לרבי ילד שביקש במכ' שידפיסו את הסידור והרבי הורה להתחיל להתעסק בהדפסה בזריזות.}}, עד שנדפס שוב ב[[תשמ"ז]], וכשאזל מהשוק, נדפס במהדורה נוספת - אף היא בשנת תשמ"ז.
כאשר הוחלט שלא להדפיס את [[סידור רוסטוב]] מחדש בשנת [[תש"א]], החל [[הרבי]] להתעסק בהדפסה מחדש של [[סידור תורה אור]]. אז רשם הרבי את ההגהות לסידור תורה אור.
+
* בשנת [[תשפ"א]] הודפס הסידור לרגל 'שנת השמונים' ע"י הוצאת הספרים [[קה"ת]] במהדורת צילום ממהדורת [[תש"א]], עם כריכה דמויית עור בדומה לסידורו של [[הרבי מלך המשיח שליט"א]]. בשנה זו הוציאה הוצאת ספרים קה"ת מהדורת קטנה, עם כריכת עור, בכמות מוגבלת.
 +
* בשנת [[תשפ"ב]] הוציאה הוצאת ספרים קה"ת את הסידור בפורמט מוקטן עם כריכה רכה.
 +
* בחודש [[אלול]] [[תשפ"ג]] י"ל הסידור במהדורת כיס{{הערה|המהדורה י"ל גם כ'[[תשורה]]' לחתונת בתו של ר' [[עמוס כהן]].}}.
  
במשך החודשים [[מנחם אב]] - [[אלול]] [[תש"א]] בדק הרבי עשרות מנהגים, חילופי גרסאות, דקדוק וטעויות דפוס, אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ואצל זקני החסידים.
+
== שינוים במהדורות ==
  
במהלך [[ביקורי מוריסטון|ביקור מוריסטון הראשון]] נסע הרבי למוריסטון להוויעץ עם הרבי הריי"צ על שאלות מסוימות בנוסח.
+
ישנם שינויים קלים בין מהדורת תש"א בה משתמש הרבי למהדורות הנוספות, והבולטת שבהם היא שבסוף מהדורת תש"א בא חלק נוסף מיוחד לראש-השנה ויום הכיפורים, והוא כולל את כל הפיוטים ו[[חזרת הש"ץ]] לימים הנוראים שאינם באים בדרך כלל בסידור התפילה, אלא במחזור לימים הנוראים.
  
בחודש [[אלול]] [[תש"א]] הודפס הסידור מחדש על פי ההגהות, וההגהות צללו בתהום הנשייה.
+
במהדורת תשמ”ז נוספו גם שער הכולל ודרך ונתיב החיים.
  
ב[[תשס"ז]] הודפסו ההגהות מחדש בקונטרס [[הגהות לסידור אדמו"ר הזקן]].
+
בסידור תורה אור (וכן ב[[סידור רוסטוב]]), כמו בסידורים הספרדים, אין כלל ציון של קהל/[[שליח ציבור|חזן]] בקדושה אלא רק נקודות לפני תיבות אלו.
  
?עד מתי יהיה זה לנו למוקש
+
כמו כן אין בנמצא כל הקדישים על מקומם, תפילת שמונה עשרה נמצאת רק פעם אחת (בתפילת שחרית), תפילת מנחה אינה בנמצא כלל (אלא קרבנות משחרית, אשרי מפסוקי-דזמרה, שמונה עשרה משחרית (כנ”ל), קדיש תתקבל ניצב לאחר אשרי-ובא לציון, ועלינו בסוף תפילת שחרית) וגם בשאר התפילות כגון מעריב, שחרית לשבת, מנחה של שבת וכו’ אינם בשלמותם (כרגיל בסידורי תהילת ה’ הנפוצים כיום).
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
 
  
שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
+
== הגהות לסידור ==
  
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).  
+
כאשר הוחלט שלא להדפיס את [[סידור רוסטוב]] מחדש בשנת [[תש"א]], החל [[הרבי]] להתעסק בהדפסה מחדש של [[סידור תורה אור]]. אז רשם הרבי את ההגהות לסידור תורה אור.
  
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי(1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
+
במשך החודשים [[מנחם אב]] - [[אלול]] [[תש]] בדק הרבי עשרות מנהגים, חילופי גרסאות, דקדוק וטעויות דפוס, אצל [[אדמוהריי"צ]] ואצל זקני החסידים.
 
 
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמוהשביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
 
 
 
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
 
 
 
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.  
 
  
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.  
+
במהלך [[ביקורי מוריסטון|ביקור מוריסטון הראשון]] נסע הרבי למוריסטון להיוועץ עם [[הרבי הריי"צ]] על שאלות מסויימות בנוסח.
  
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.  
+
בחודש [[אלול]] [[תש"א]] הודפס הסידור מחדש על פי ההגהות, וההגהות צללו בתהום הנשייה{{הערה|על מהירות ההדפסה ספרו המדפיסים האחים שולזינגר: "בהגיע האדמו"ר ר' יוסף יצחק ל[[ארצות הברית]] פנה אלינו מזכירו שהוא עתה האדמו"ר וראש חסידי עדת ליובאוויטש ר' מנחם מנדל שניאורסון בשאלה האם נוכל להדפיס ולכרוך תוך שבוע אחד את הסידור נוסח ליובאוויטש, מתוך סידור יחיד שברשותו. ביקש הוא אלף סידורים כאלה על מנת להפיצם ברבים, השיבונו שנעשה הכל על מנת להספיק הזמנה זו במועד המבוקש. קיבלתי את הסידור ותוך שבוע ימים הבאתי את אלף הסידורים מודפסים ומכורכים". האחים שולזינגר - הדפוס וההוצאה לאור, [[ירושלים]], [[תשמ"ו]].}}.
  
==ראו גם==
+
== ראו גם ==
*[[סידור אדמו"ר הזקן]]
+
* [[סידור אדמו"ר הזקן]]
*[[סידור רוסטוב]]
+
* [[סידור רוסטוב]]
*[[סידור תהילת ה']]
+
* [[סידור תהילת ה']]
  
 +
{{הערות שוליים}}
  
 
[[קטגוריה:סידורים]]
 
[[קטגוריה:סידורים]]

גרסה אחרונה מ־16:52, 26 באפריל 2024

הרבי אוחז בסידורו - סידור תורה אור

סידור תורה אור חובר על ידי הרב אברהם דוד לאוואט, שעסק במשך ימיו בסידור סידורים והלכות תפילה.

עיקר מלאכתו הייתה לסדר את סידור תורה אור שכולל את נוסח התפילה יחד עם דרך החיים ושער הכולל - הלכות ומנהגי התפילה, יחד עם מקורות לנוסח אדמו"ר הזקן.

יחס אדמו"ר הריי"צ לסידור[עריכה]

במכתב מיוחד מז' מרחשוון תש"ב אנו רואים יחס מיוחד מהרבי הריי"ץ לסידור תורה אור וזה לשון המכתב: "...והנני פונה בזה אל ידידינו אנ"ש ותלמידי התמימים, ה' עליהם יחיו, להתפלל בסידור זה ולחנך את בניהם יחיו להתפלל בסידור הזה, וכידוע אשר הוד כ"ק אדמו"ר הזקן זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע מסר נפשו הק' לסדר את הנוסח המדויק, ליהיות כי התפילה בנוסח ומבטא מכוון הוא דבר הנוגע מאד, והשי"ת יקבל תפילותינו ותפילותיכם בתוך תפילות כלל אחינו בני ישראל...".

מהדורות הסידור[עריכה]

שער מהדורת תש"א
כריכת מהדורת תש"א
מהדורת תשפ"א

הסידור יצא לראשונה בשנת תרמ"ט ואדמו"ר הרש"ב קיבל ממנו שני עותקים כפי שביקש עוד קודם ההדפסה. אם כי המהדורה המרכזית והכוללת של סידור זה, יצאה לאור שש שנים אחר פטירתו של הרב לאוואט - בשנת תרנ"ו ומני אז בכמה מהדורות.

באלול תש"א הדפיסה אגודת חסידי חב"ד העולמית את הסידור מחדש בדפוס האחים שולזינגר. מהדורה זו נתן אדמו"ר הריי"צ במתנה לרבי, בה משתמש הרבי בכל יום[1]. על סידור זה רשם הרבי את ההגהות לסידור תורה אור[2].

מהדורות נוספות הודפסו בתש"ו בשנחאי, ומאז במשך שנים רבות לא הי' ניתן להשיגו[3], עד שנדפס שוב בתשמ"ז, וכשאזל מהשוק, נדפס במהדורה נוספת - אף היא בשנת תשמ"ז.

  • בשנת תשפ"א הודפס הסידור לרגל 'שנת השמונים' ע"י הוצאת הספרים קה"ת במהדורת צילום ממהדורת תש"א, עם כריכה דמויית עור בדומה לסידורו של הרבי מלך המשיח שליט"א. בשנה זו הוציאה הוצאת ספרים קה"ת מהדורת קטנה, עם כריכת עור, בכמות מוגבלת.
  • בשנת תשפ"ב הוציאה הוצאת ספרים קה"ת את הסידור בפורמט מוקטן עם כריכה רכה.
  • בחודש אלול תשפ"ג י"ל הסידור במהדורת כיס[4].

שינוים במהדורות[עריכה]

ישנם שינויים קלים בין מהדורת תש"א בה משתמש הרבי למהדורות הנוספות, והבולטת שבהם היא שבסוף מהדורת תש"א בא חלק נוסף מיוחד לראש-השנה ויום הכיפורים, והוא כולל את כל הפיוטים וחזרת הש"ץ לימים הנוראים שאינם באים בדרך כלל בסידור התפילה, אלא במחזור לימים הנוראים.

במהדורת תשמ”ז נוספו גם שער הכולל ודרך ונתיב החיים.

בסידור תורה אור (וכן בסידור רוסטוב), כמו בסידורים הספרדים, אין כלל ציון של קהל/חזן בקדושה אלא רק נקודות לפני תיבות אלו.

כמו כן אין בנמצא כל הקדישים על מקומם, תפילת שמונה עשרה נמצאת רק פעם אחת (בתפילת שחרית), תפילת מנחה אינה בנמצא כלל (אלא קרבנות משחרית, אשרי מפסוקי-דזמרה, שמונה עשרה משחרית (כנ”ל), קדיש תתקבל ניצב לאחר אשרי-ובא לציון, ועלינו בסוף תפילת שחרית) וגם בשאר התפילות כגון מעריב, שחרית לשבת, מנחה של שבת וכו’ אינם בשלמותם (כרגיל בסידורי תהילת ה’ הנפוצים כיום).

הגהות לסידור[עריכה]

כאשר הוחלט שלא להדפיס את סידור רוסטוב מחדש בשנת תש"א, החל הרבי להתעסק בהדפסה מחדש של סידור תורה אור. אז רשם הרבי את ההגהות לסידור תורה אור.

במשך החודשים מנחם אב - אלול תש"א בדק הרבי עשרות מנהגים, חילופי גרסאות, דקדוק וטעויות דפוס, אצל אדמו"ר הריי"צ ואצל זקני החסידים.

במהלך ביקור מוריסטון הראשון נסע הרבי למוריסטון להיוועץ עם הרבי הריי"צ על שאלות מסויימות בנוסח.

בחודש אלול תש"א הודפס הסידור מחדש על פי ההגהות, וההגהות צללו בתהום הנשייה[5].

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים

  1. לאחר שנים רבות כשהסידור בלה מרוב שימוש והיו שניסו להציע סידורים אחרים לא הסכים לכך הרבי באומרו שהיות שסידור זה קיבל מהרבי הריי"צ לא יחליפו (ורק בתקופה בה כרכו לרבי את הסידור (בפעם השניה) השתמש הרבי בסידור השני (של החתנים). סידור נוסף שהיה בשימושו האישי של הרבי הוחזק בידיו של ר' שלום דובער גנזבורג ולאחר פטירתו הוחזר אל ספרייתו האישית של הרבי בגן עדן העליון (סידורו של הרבי חזר לחדרו ב-770, מגזין קישור לאתר אנ"ש גליון 7 פרשת ויגש ה'תשפ"ד (אנגלית)).
  2. מהדורה זו נסרקה ונדפסה שוב בשנת תשפ"א, כדלהלן בפנים.
  3. כמה פעמים נתבקשו קה"ת להדפיסו, והיה אף מי שהציע לשלם על ההדפסה, אך הדבר נדחה מסיבות שאינן ידועות. ראה מאמרו של ר' יהושע מונדשיין "קווים לדמותו של שקרן". וראה גם תשורה חאנין, תשפ"ג. שמשום מה במשך שנים רבות הרבי לא הסכים להדפיס עד שכתב לרבי ילד שביקש במכ' שידפיסו את הסידור והרבי הורה להתחיל להתעסק בהדפסה בזריזות.
  4. המהדורה י"ל גם כ'תשורה' לחתונת בתו של ר' עמוס כהן.
  5. על מהירות ההדפסה ספרו המדפיסים האחים שולזינגר: "בהגיע האדמו"ר ר' יוסף יצחק לארצות הברית פנה אלינו מזכירו שהוא עתה האדמו"ר וראש חסידי עדת ליובאוויטש ר' מנחם מנדל שניאורסון בשאלה האם נוכל להדפיס ולכרוך תוך שבוע אחד את הסידור נוסח ליובאוויטש, מתוך סידור יחיד שברשותו. ביקש הוא אלף סידורים כאלה על מנת להפיצם ברבים, השיבונו שנעשה הכל על מנת להספיק הזמנה זו במועד המבוקש. קיבלתי את הסידור ותוך שבוע ימים הבאתי את אלף הסידורים מודפסים ומכורכים". האחים שולזינגר - הדפוס וההוצאה לאור, ירושלים, תשמ"ו.