הבדלים בין גרסאות בדף "סופי תיבות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (קישורים פנימיים) |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה מתמשכת}} | {{בעבודה מתמשכת}} | ||
| − | '''סופי תיבות''' הם אחד מדרכי המדרש, החושפים משמעות פנימית ונסתרת באותיות התורה. | + | '''סופי תיבות''' הם אחד מדרכי המדרש, החושפים משמעות פנימית ונסתרת באותיות התורה. דרך דרש זו נפוצה פחות מ[[ראשי תיבות]]. |
| − | בשונה | + | בשונה מראשי תיבות המסמלים את ההתחלה של התיבה, מבואר בחסידות שהתוכן הרמוז בסופי תיבות הוא התוצאה והפעולה שנפעלת על ידי זה{{הערה|לדוגמא, מבואר בחסידות שהאות ד' שייכת לכוחות: [[דעת]], [[הוד]] ו[[יסוד]]. אלא שבכח [[ספירת הדעת|הדעת]] היא בתחילת המילה, ובכוחות הוד ויסוד היא בסוף המילה, היות והם התוצאה של הדעת.}}. |
==דוגמאות לסופי תיבות נפוצים== | ==דוגמאות לסופי תיבות נפוצים== | ||
| − | אחד מהסופי תיבות הנפוצים ביותר, הם סופי התיבות המשולבים בתפילות הימים הנוראים | + | אחד מהסופי תיבות הנפוצים ביותר, הם סופי התיבות המשולבים בתפילות הימים הנוראים ב[[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]]: "אור זרוע לצדיק" - קרע, "ולישרי לב שמחה" - גימטריא טוב. |
| − | + | ב[[תורת החסידות]] מובא פעמים רבות על הפסוק "[[אני לדודי ודודי לי]]" שרומז לעבודה בארבעים הימים מראש [[חודש אלול]] ועד יום כיפור, כפי שמרומז בגימטריא של סופי התיבות שלו (ארבעה יו"דים, שהערך המספרי של כל אחד מהם בגימטריא הוא [[עשר]]). | |
| + | סופי תיבות נוספים המובאים רבות בחסידות הם על הפסוק "מי יעלה לנו השמימה" שראשי התיבות הם "מילה" וסופי התיבות שם ה'. | ||
| + | |||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־05:45, 26 באפריל 2021
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
סופי תיבות הם אחד מדרכי המדרש, החושפים משמעות פנימית ונסתרת באותיות התורה. דרך דרש זו נפוצה פחות מראשי תיבות.
בשונה מראשי תיבות המסמלים את ההתחלה של התיבה, מבואר בחסידות שהתוכן הרמוז בסופי תיבות הוא התוצאה והפעולה שנפעלת על ידי זה[1].
דוגמאות לסופי תיבות נפוצים[עריכה]
אחד מהסופי תיבות הנפוצים ביותר, הם סופי התיבות המשולבים בתפילות הימים הנוראים בראש השנה ויום הכיפורים: "אור זרוע לצדיק" - קרע, "ולישרי לב שמחה" - גימטריא טוב.
בתורת החסידות מובא פעמים רבות על הפסוק "אני לדודי ודודי לי" שרומז לעבודה בארבעים הימים מראש חודש אלול ועד יום כיפור, כפי שמרומז בגימטריא של סופי התיבות שלו (ארבעה יו"דים, שהערך המספרי של כל אחד מהם בגימטריא הוא עשר).
סופי תיבות נוספים המובאים רבות בחסידות הם על הפסוק "מי יעלה לנו השמימה" שראשי התיבות הם "מילה" וסופי התיבות שם ה'.
