סופי תיבות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחלך.jpg ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

סופי תיבות הם אחד מדרכי המדרש, החושפים משמעות פנימית ונסתרת באותיות התורה. דרך דרש זו נפוצה פחות מראשי תיבות.

בשונה מראשי תיבות המסמלים את ההתחלה של התיבה, מבואר בחסידות שהתוכן הרמוז בסופי תיבות הוא התוצאה והפעולה שנפעלת על ידי זה[1].

דוגמאות לסופי תיבות נפוצים[עריכה]

אחד מהסופי תיבות הנפוצים ביותר, הם סופי התיבות המשולבים בתפילות הימים הנוראים בראש השנה ויום הכיפורים: "אור זרוע לצדיק" - קרע, "ולישרי לב שמחה" - גימטריא טוב.

בתורת החסידות מובא פעמים רבות על הפסוק "אני לדודי ודודי לי" שרומז לעבודה בארבעים הימים מראש חודש אלול ועד יום כיפור, כפי שמרומז בגימטריא של סופי התיבות שלו (ארבעה יו"דים, שהערך המספרי של כל אחד מהם בגימטריא הוא עשר).

סופי תיבות נוספים המובאים רבות בחסידות הם על הפסוק "מי יעלה לנו השמימה" שראשי התיבות הם "מילה" וסופי התיבות שם ה'.

הערות שוליים

  1. לדוגמא, מבואר בחסידות שהאות ד' שייכת לכוחות: דעת, הוד ויסוד. אלא שבכח הדעת היא בתחילת המילה, ובכוחות הוד ויסוד היא בסוף המילה, היות והם התוצאה של הדעת.