משתמש:נ. ברק/טיוטה
תוכן עניינים
פסקי בית הדין
הנהגת אנ"ש לאחר ג' תמוז
בי"ח בתמוז תשנ"ד, כשבועיים לאחר ג' תמוז בעקבות המצב הרגיש שנוצר והבלבול אצל חלק מהחסידים כיצד יש לנהוג, פרסם בית הדין כרוז[1] שבו נאמר כי רק החלטות ועד רבני חב"ד, על-פי דעת הרוב, מחייבות את חסידי חב"ד בארה"ק. לאור זאת הורה בית הדין על פעולות שיש לעשות במצב של אחר ג' תמוז (כגון לימוד ענייני משיח וגאולה, התעסקות בעשרת המבצעים ונטילת חלק בחלוקת המשניות). עוד פסק בית הדין בנוגע להכרזות, שיש להכריז רק בנוסח המדויק שהזכיר הרבי - "עד מתי" ו"יחי המלך" ולא הכרזות אחרות, ושעל כל הפרסומים בענייני משיח וגאולה לקבל אישור בכתב של וועדה מרבני חב"ד שקבע בית הדין, וכן שעל כל בתי חב"ד בישראל להיות כפופים להנהלת צעירי אגודת חב"ד ולא לפרסם שום פרסום ללא אישורה.
פעילות חב"ד באה"ק
בראש חודש אייר תשמ"ט, פרסם בית הדין מכתב[2] בחתימת כל חברי בית הדין, בו הביע את חוות-דעתו הברורה כי כל הפעילות של חב"ד בישראל חייבת להיות מעוגנת וכפופה למרותה של צעירי אגודת חב"ד. כמו כן פרסם בית הדין תקנון בן 40 עמודים[3] בשם "תקנון הלכתי לבתי חב"ד ומוסדות לפעילות בארץ-הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן". במבוא לתקנון נכתב כי הצורך בתקנון נובע מכך שנפתחו מוסדות חב"דיים חדשים, ולא כל העוסקים בהם מודעים לחובתם לשמור על הכללים הנדרשים ממוסד חב"די הנושא באחריות לייצוג שמו של הרבי. בתקנון 7 פרקים הדנים בפתיחת מוסד: פעילות, ההנהלה, המנהל, עובדים, ניהול כללי, ניהול קופה ומלאי וגיוס כספים.
השימוש והתנהלות האתרים באינטרנט
ב ראש חודש סיוון תשס"ט, פרסם בית הדין מכתב שבו נאסרה הגלישה באינטרנט שלא לצורך, ושלא תחת שירות חסימה של אינטרנט[4].
בי"ג טבת תש"ע, הוציא בית הדין קריאה לאתרי האינטרנט החב"דיים[5], ובה הוראות מפורטות כיצד צריך להתנהל אתר חב"די, והוראה ישירה לאסור פרסום כתבות המעוררות מחלוקות וכתבות החוגרות מכללי הצניעות, והודעה על סגירת מערכת התגובות באתרים.
כלל אתרי האינטנרט נשמעו לקריאת חברי בית הדין, ובעקבות הוראה זו התבדלו אתרי האינטרנט החב"דיים מכל שאר אתרי החדשות וסגרו את מערכת התגובות.
הקדמת גיל הנישואין
בחודש שבט תשע"ב השתתפו חברי בית הדין בקריאה המשותפת[6] של כלל רבני ומשפיעי אנ"ש להקדים את גיל הנישואין הנהוג בחב"ד, על מנת לאפשר לגיטימציה חברתית לבחורים להינשא בשנת ה'קבוצה' ומיד לאחריה. הקריאה התבססה על מכתביו של הרבי המורים להקדים את גיל הנישואין, ולא לדחות את החתונה על מנת להמשיך וללמוד.
הצבעה בבחירות באה"ק
לקראת בחירות תשנ"ו הכריע בית הדין כי על חסידי חב"ד לתמוך בבנימין נתניהו לראשות הממשלה. החלטה זו גרמה להתגייסותם של רבים מהחסידים לטובת נתניהו, בקמפיין "נתניהו. זה טוב ליהודים".
לקראת בחירות תשס"ה הורה בית הדין "להצביע אך ורק לרשימות של 'החרדים לדבר ה' זו הלכה אשר כיהנו בעבר בכנסת ואשר נציגיהן ייכנסו אי"ה לכנסת הבאה". ניסוח זה נועד לשלול רשימות חדשות, שסיכוייהן לעבור את אחוז החסימה קטנים, כרשימתו של ברוך מרזל.
לקראת בחירות אלול ה'תשע"ט הורה בית הדין כי "אין להצביע עבור רשימה אשר יש ספק אם תעבור את אחוז החסימה"[7].
הקרן לידידות
בכ"ה אייר תשס"ט הוציא ביה"ד מכתב[8] בו הוא קובע כי "אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו
הערות שוליים
- ↑ [דרוש מקור] החלטת הבית דין י"ח תמוז תשנ"ד
- ↑ [דרוש מקור]פסק הדין מתשמ"ט
- ↑ התקנון ההלכתי שפירסם צא"ח
- ↑ [דרוש מקור] הקריאה בראש חודש סיוון נגד האינטרנט]
- ↑ לא לתגובות, לא למחלוקות, לא לפריצות. עידן חדש באתרי האינטרנט החב"דיים.
יג טבת התש"ע (30.12.2009).
- ↑ קריאת הרבנים באתר חב"ד אינפו.
- ↑ רבני חב״ד: אסור להצביע למפלגה שספק אם עוברת את אחוז החסימה
- ↑ ר"ח סיוון תשס"ט: הכתבה בכיכר השבת
