הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:א ג"
| שורה 12: | שורה 12: | ||
ולאחר כעשרים יום, ב[[כ"ה שבט]], נכנסתי מהמשתמש בשם: [[משתמש:משתמש|משתמש]]. אך מאותו יום לא המשכתי להשתמש איתו. | ולאחר כעשרים יום, ב[[כ"ה שבט]], נכנסתי מהמשתמש בשם: [[משתמש:משתמש|משתמש]]. אך מאותו יום לא המשכתי להשתמש איתו. | ||
| − | כיום אני כבר בעריכה ה- | + | כיום אני כבר בעריכה ה-390+ שלי. |
{{עמוד ראשי/תיבה | {{עמוד ראשי/תיבה | ||
גרסה מ־17:27, 25 בפברואר 2021
ב"ה. כ"ג בניסן ה'תשפ"ד
משתמש זה מתחת לגיל 20.
משתמש זה גר בכפר חב"ד שבארץ הקודש.
אשמח אם תכתוב את הידוע לך בערך זה.
תוכן עניינים
הצטרפותי:
הצטרפתי לאחד מ-עורכי האתר חב"דפדיה, בתאריך ה' שבט תשפ"א, ונכנסתי בשם המשתמש: א ג.
ולאחר כעשרים יום, בכ"ה שבט, נכנסתי מהמשתמש בשם: משתמש. אך מאותו יום לא המשכתי להשתמש איתו.
כיום אני כבר בעריכה ה-390+ שלי.
{{{שם}}}
2. ב-ח' שבט תשפ"א - מלאו לי 10 עריכות.
3. ב-ט' שבט תשפ"א - מלאו לי 20 עריכות.
4. ב-כ"ד שבט תשפ"א - מלאו לי 50 עריכות.
5. ב-כ"ה שבט תשפ"א - מלאו לי 100 עריכות.
6. ב-כ"ה שבט תשפ"א - נכנסתי בנוסף מהמשתמש בשם 'משתמש'.
7. ב-כ"ה שבט תשפ"א - מלאו למשתמשי משתמש 30 עריכות.
8. ב-כ"ו שבט תשפ"א - מלאו לי 150 עריכות.
9. ב-כ"ח שבט תשפ"א - מלאו לי 200 עריכות.
10. ב-ב' אדר תשפ"א - מלאו לי 250 עריכות.
11. ב-ד' אדר תשפ"א - מלאו לי 300 עריכות.
12. ב-ה' אדר תשפ"א - מלאו לי חודש לעריכות.
13. ב-י"ב אדר תשפ"א - מלאו לי 350 עריכות.
{{{שם}}}
- הערך האחרון שנוצר בחב"דפדיה הוא-
- 09:20, 1 במאי 2024 בית העלמין היהודי העתיק בטבריה (היסטוריה) [8,870 בתים] להתראות (שיחה | תרומות) (הוספת ערך)
- הגרסא הראשונה של הערך אדמו"ר הזקן, שנכתבה ב-כ"ו סיוון תשס"ז, היא:
"אדמו"ר הזקן - רבי שניאור זלמן בורוכוביץ - נולד בח"י אלול בשנת ה'תק"ה לאביו ר' ברוך באזני שבפלך מוהילוב בבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון פולין. מייסדה וראשון בשושלת חסידות חב"ד".
- בחב"דפדיה כעת יש 10,525 ערכים.
הערך ה-1,000 נכתב ב-כ"ד סיוון תשס"ז.
הערך ה-5,000 נכתב ב-כ"ג סיוון תשע"ג.משתמש זה מאמין שב-כ"ג בניסן ה'תשפ"ד, הרבי מלך המשיח מתגלה.
היום יום של היום כ"ג בניסן ה'תשפ"ד
אסרו חג, שמונה לעומר
עס איז פאראן דער ענין וואס אחרון של פסח איז דער גילוי פון משיח, וואס איז שייך לכל ישראל. פסח איז דאך דער מדלג און ליל שמורים, און בכלל הערט זיך חרות'דיק, און נאכדעם פאלט מען אריין אין וועלט, איז דאס איז דער גילוי פון משיח, דער תוקף וואס עס גיט אז מ'זאל קענען געהן אין וועלט.
תרגום מאידיש: ישנו העניין שאחרון של פסח הוא גילוי של משיח, השייך לכל ישראל. פסח הוא הרי המדלג וליל שימורים, ובכלל נשמע באופן של חירות, ואחרי זה נופלים אל העולם, זהו גילוי של משיח, התוקף שניתן שנוכל ללכת בעולם.
