הבדלים בין גרסאות בדף "מעדנים מצויין כעפר"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספה על פי המקורות)
מ
שורה 3: שורה 3:
 
תוכנו של יעוד זה ב[[גאולה]], הוא כלשון הרמב"ם: "הטובה תהא מושפעת הרבה, וכל המעדנין מצויין כעפר, ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, לפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים, וישיגו דעת בוראם כפי כח בני-אדם", כלומר שכל הטובה הגשמית תהיה בריבוי כדי שיוכלו עם ישראל ללמוד תורה ולעבוד את ה' מתוך מנוחת הנפש. [[הרבי מלך המשיח]]  מוסיף, שיעוד זה גם מורה על כך שה[[רוחניות]] תחדור כל כך בעולם עד שהעולם הגשמי יזדכך, ולפיכך גם הוא יהיה מושלם ב[[גשמיות]].
 
תוכנו של יעוד זה ב[[גאולה]], הוא כלשון הרמב"ם: "הטובה תהא מושפעת הרבה, וכל המעדנין מצויין כעפר, ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, לפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים, וישיגו דעת בוראם כפי כח בני-אדם", כלומר שכל הטובה הגשמית תהיה בריבוי כדי שיוכלו עם ישראל ללמוד תורה ולעבוד את ה' מתוך מנוחת הנפש. [[הרבי מלך המשיח]]  מוסיף, שיעוד זה גם מורה על כך שה[[רוחניות]] תחדור כל כך בעולם עד שהעולם הגשמי יזדכך, ולפיכך גם הוא יהיה מושלם ב[[גשמיות]].
  
בגמרא במסכת כתובות<ref>דף קי"ב ע"ב</ref> נאמר: "עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פרות", כלומר שאפילו אילנות שאין דרכם להצמיח פירות יצמיחו פירות. ואף גזע העץ עצמו יהיה ראוי לאכילה.
+
בגמרא במסכת כתובות<ref>דף קי"ב ע"ב.</ref> נאמר: "עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פרות", כלומר שאפילו אילנות שאין דרכם להצמיח פירות יצמיחו פירות. ואף גזע העץ עצמו יהיה ראוי לאכילה.
 
בגמרא במסכת שבת נאמר: "עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות (עוגות) וכלי מילת (בגדי משי)", כלומר שלעתיד האדמה תוציא ריבוי דברים גשמיים לטובת האדם ולתועלתו.
 
בגמרא במסכת שבת נאמר: "עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות (עוגות) וכלי מילת (בגדי משי)", כלומר שלעתיד האדמה תוציא ריבוי דברים גשמיים לטובת האדם ולתועלתו.
  
גם מהירות הצמיחה תהיה מפליאה. בגמרא במסכת שבת<ref>דף ל ע"ב</ref> נאמר: ‫"יתיב (ישב) רבן גמליאל וקא דריש (ודרש): עתידים‬ אילנות שמוציאין פירות בכל יום". הרבי מלך המשיח שליט"א<ref>לקוטי שיחות חלק ל"ז עמ' 97 ואילך</ref> מסביר, שהטעם לכך שלעתיד לבא לא יהיה הפסק בין הצמיחה לגידול הפרי, הוא מפני שהדברים הגשמיים יהיו בהתאחדות עם שורשם ומקורם - דבר ה' - דבר שיבא לידי ביטוי בכך שלא יהיה הפסק בין הצמיחה לגידול.‬
+
גם מהירות הצמיחה תהיה מפליאה. בגמרא במסכת שבת<ref>דף ל ע"ב.</ref> נאמר: ‫"יתיב (ישב) רבן גמליאל וקא דריש (ודרש): עתידים‬ אילנות שמוציאין פירות בכל יום". הרבי מלך המשיח שליט"א<ref>לקוטי שיחות חלק ל"ז עמ' 97 ואילך.</ref> מסביר, שהטעם לכך שלעתיד לבא לא יהיה הפסק בין הצמיחה לגידול הפרי, הוא מפני שהדברים הגשמיים יהיו בהתאחדות עם שורשם ומקורם - דבר ה' - דבר שיבא לידי ביטוי בכך שלא יהיה הפסק בין הצמיחה לגידול.‬
  
 
[[קטגוריה: יעודי הגאולה]]
 
[[קטגוריה: יעודי הגאולה]]
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־03:25, 21 במאי 2012

לעתיד לבא בזמן התגלות המלך המשיח, יהיה נוסף לשפע הרוחני הרב, אף שפע בגשמיות, ובלשון הרמב"ם[1]: "הטובה תהא מושפעת הרבה", התגלות זאת מתבטאת במילים "מעדנים מצויים כעפר".

תוכנו של יעוד זה בגאולה, הוא כלשון הרמב"ם: "הטובה תהא מושפעת הרבה, וכל המעדנין מצויין כעפר, ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, לפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים, וישיגו דעת בוראם כפי כח בני-אדם", כלומר שכל הטובה הגשמית תהיה בריבוי כדי שיוכלו עם ישראל ללמוד תורה ולעבוד את ה' מתוך מנוחת הנפש. הרבי מלך המשיח מוסיף, שיעוד זה גם מורה על כך שהרוחניות תחדור כל כך בעולם עד שהעולם הגשמי יזדכך, ולפיכך גם הוא יהיה מושלם בגשמיות.

בגמרא במסכת כתובות[2] נאמר: "עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פרות", כלומר שאפילו אילנות שאין דרכם להצמיח פירות יצמיחו פירות. ואף גזע העץ עצמו יהיה ראוי לאכילה. בגמרא במסכת שבת נאמר: "עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות (עוגות) וכלי מילת (בגדי משי)", כלומר שלעתיד האדמה תוציא ריבוי דברים גשמיים לטובת האדם ולתועלתו.

גם מהירות הצמיחה תהיה מפליאה. בגמרא במסכת שבת[3] נאמר: ‫"יתיב (ישב) רבן גמליאל וקא דריש (ודרש): עתידים‬ אילנות שמוציאין פירות בכל יום". הרבי מלך המשיח שליט"א[4] מסביר, שהטעם לכך שלעתיד לבא לא יהיה הפסק בין הצמיחה לגידול הפרי, הוא מפני שהדברים הגשמיים יהיו בהתאחדות עם שורשם ומקורם - דבר ה' - דבר שיבא לידי ביטוי בכך שלא יהיה הפסק בין הצמיחה לגידול.‬

הערות שוליים

  1. הלכות מלכים פרק י"ב הלכה ה'.
  2. דף קי"ב ע"ב.
  3. דף ל ע"ב.
  4. לקוטי שיחות חלק ל"ז עמ' 97 ואילך.