הבדלים בין גרסאות בדף "מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
↑ רעייתו היתה מצאצאי רבי לוי יצחק מברדיצ'וב.
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד הצמח צדק)]] בשנת [[תרל"ב]] ונקרא על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]]. היה רב ברעפקא ולאחר מכן ב[[צ'רניגוב]]. | נולד לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד הצמח צדק)]] בשנת [[תרל"ב]] ונקרא על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]]. היה רב ברעפקא ולאחר מכן ב[[צ'רניגוב]]. | ||
| + | |||
| + | בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת ליבע לאה, בת הרב [[יהודה לייב מנוחין]]{{הערה|רעייתו היתה מצאצאי רבי לוי יצחק מברדיצ'וב.}}. | ||
ב[[י"ז אדר]] [[תרצ"ט]] נאסר בעוון [[הפצת היהדות]] ונידון לחמש שנות גלות. ב[[ה' טבת]] [[ת"ש]] ב[[חרקוב]], בדרך לגלות, האסירים הלכו והרב מנחם מענדל נפל. הוא לא יכול היה לעמוד בסבל ונפח את נשמתו. כיון שנפטר העלוהו על רכב שהביא אותו לבית סוהר. מקום קבורתו לא ידוע עד היום הזה. | ב[[י"ז אדר]] [[תרצ"ט]] נאסר בעוון [[הפצת היהדות]] ונידון לחמש שנות גלות. ב[[ה' טבת]] [[ת"ש]] ב[[חרקוב]], בדרך לגלות, האסירים הלכו והרב מנחם מענדל נפל. הוא לא יכול היה לעמוד בסבל ונפח את נשמתו. כיון שנפטר העלוהו על רכב שהביא אותו לבית סוהר. מקום קבורתו לא ידוע עד היום הזה. | ||
גרסה מ־14:42, 8 במאי 2023
הרב מנחם מענדל שניאורסון (תרל"ב - ה' טבת ת"ש) היה רב ברעפקא ובצ'רניגוב.
תולדות חיים
נולד לרבי לוי יצחק שניאורסון (נכד הצמח צדק) בשנת תרל"ב ונקרא על שם אדמו"ר הצמח צדק. היה רב ברעפקא ולאחר מכן בצ'רניגוב.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת ליבע לאה, בת הרב יהודה לייב מנוחין[1].
בי"ז אדר תרצ"ט נאסר בעוון הפצת היהדות ונידון לחמש שנות גלות. בה' טבת ת"ש בחרקוב, בדרך לגלות, האסירים הלכו והרב מנחם מענדל נפל. הוא לא יכול היה לעמוד בסבל ונפח את נשמתו. כיון שנפטר העלוהו על רכב שהביא אותו לבית סוהר. מקום קבורתו לא ידוע עד היום הזה.
משפחתו
- בנו, שניאור זלמן שניאורסון - היה רב בפריז ובניו יורק. בפריז היה מקורב מאוד לרבי בעת ביקורו בשנת תש"ז, ואירח אותו פעמיים בביתו.
- בתו, יהודית - אשת הרב שניאור זלמן בוטמן.
- בתו, פריידא - אשת הרב יהודה הבר, ראש ישיבת תומכי תמימים נעוול, תומכי תמימים ורשה ותומכי תמימים אטווצק.
קישורים חיצוניים
- הרוגי מלכות, עמ' 1 - 2.
