הבדלים בין גרסאות בדף "ישיבת צמח צדק"
מ (החלפת טקסט – " חי"ב " ב־" חלק י"ב ") |
מ (החלפת טקסט – " נ"ע" ב־" ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''ישיבת צמח צדק''' נפתחה בתום [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנת [[תר"פ]] או תרפ"א{{הערת שוליים|מתוך "פרטי-כל" ששלחו חברי ההנהלה והמועצה של "[[כולל חב"ד]]" אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ | + | '''ישיבת צמח צדק''' נפתחה בתום [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנת [[תר"פ]] או תרפ"א{{הערת שוליים|מתוך "פרטי-כל" ששלחו חברי ההנהלה והמועצה של "[[כולל חב"ד]]" אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ בי"ט [[אדר]] [[תרח"צ]].}}, אז התחילו מגורשי [[ארץ הקודש]] לחזור לביתם. בני [[חברון]] לא חזרו עוד לחברון אלא התיישבו בעיקר ב[[ירושלים]]. |
רבי [[מנחם מענדל נאה]], יסד את הישיבה עם שובו אחרי המלחמה העולמית מגלותו במצרים ובגשתו לתקן את בדקי הכולל - היתה יסוד הישיבה אחת משרשרת פעולותיו החשובות. רמ"מ כותב עליה אל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|ביום ח"י [[סיון]] [[תרפ"ב]] (פנקס אגרות כולל חב"ד תרפ"ב-ח).}}: | רבי [[מנחם מענדל נאה]], יסד את הישיבה עם שובו אחרי המלחמה העולמית מגלותו במצרים ובגשתו לתקן את בדקי הכולל - היתה יסוד הישיבה אחת משרשרת פעולותיו החשובות. רמ"מ כותב עליה אל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|ביום ח"י [[סיון]] [[תרפ"ב]] (פנקס אגרות כולל חב"ד תרפ"ב-ח).}}: | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
באותו פרוטוקול יש רשימת 22 תלמידיה וסכום קבלת כל אחד מהם. תלמידים אלו הם אברכים הלומדים בכוללות השונים שבירושלים, ושעתיים ביום באים ללמוד בביהכנ"ס "בית מנחם" [[דא"ח]] ומשניות. | באותו פרוטוקול יש רשימת 22 תלמידיה וסכום קבלת כל אחד מהם. תלמידים אלו הם אברכים הלומדים בכוללות השונים שבירושלים, ושעתיים ביום באים ללמוד בביהכנ"ס "בית מנחם" [[דא"ח]] ומשניות. | ||
| − | התענינות ועזרת כ"ק אדמו"ר הריי"צ | + | התענינות ועזרת כ"ק אדמו"ר הריי"צ לישיבה הזאת היתה מרובה. באגרות מרובות כותב ע"ד הישיבה הזאת באגרותיו {{הערת שוליים|ראה במפתח הכללי שבאג"ק שלו חלק י"ב ע' שסד.}}. בג' מנ"א תרח"צ כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ {{הערת שוליים|אג"ק שלו חלק ד' אגרת א'מז.}} : |
אתענין לדעת בפרטית רשימת תלמידי ישיבת צ"צ שי' בשמותיהם שנותיהם, מצב ב"ב שי' כשרונותיהם, לימודם בנגלה ובדא"ח כמה זמן הם לומדים ומה הם לומדים, וכמה זמן שלומדים בישיבת צ"צ יצ"ו. | אתענין לדעת בפרטית רשימת תלמידי ישיבת צ"צ שי' בשמותיהם שנותיהם, מצב ב"ב שי' כשרונותיהם, לימודם בנגלה ובדא"ח כמה זמן הם לומדים ומה הם לומדים, וכמה זמן שלומדים בישיבת צ"צ יצ"ו. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
ובי"א אייר [[תש"א]] כותב אל בני הישיבה הזאת (שם חלק ה' אגרת א'תמב): אתענין לדעת מה הם הלימודים הקבועים בלימוד דא"ח בימות החול ובש"ק, ובטח הם מקבלים את המאמרים הנאמרים פה ונכון שילמדום. וכל אחד ואחד מבני ישיבת צמח-צדק צריך לעשות סביבה של התעוררות לקבוע עתים לתורה, והשי"ת ישמור אותם ואת ב"ב יחיו בתוככי אנ"ש וכאחב"י שי' מכל צו"צ נו"מ [צרה וצוקה נגע ומחלה] וישפיע להם שפעת חיים וברכה מרובה בפרנסה טובה בגשמיות וברוחניות. | ובי"א אייר [[תש"א]] כותב אל בני הישיבה הזאת (שם חלק ה' אגרת א'תמב): אתענין לדעת מה הם הלימודים הקבועים בלימוד דא"ח בימות החול ובש"ק, ובטח הם מקבלים את המאמרים הנאמרים פה ונכון שילמדום. וכל אחד ואחד מבני ישיבת צמח-צדק צריך לעשות סביבה של התעוררות לקבוע עתים לתורה, והשי"ת ישמור אותם ואת ב"ב יחיו בתוככי אנ"ש וכאחב"י שי' מכל צו"צ נו"מ [צרה וצוקה נגע ומחלה] וישפיע להם שפעת חיים וברכה מרובה בפרנסה טובה בגשמיות וברוחניות. | ||
| − | המשפיע ר' [[ניסן הורביץ]] השיב על השאלות האלו, ובי"ז אלול כותב לו כ"ק אדמו"ר הריי"צ | + | המשפיע ר' [[ניסן הורביץ]] השיב על השאלות האלו, ובי"ז אלול כותב לו כ"ק אדמו"ר הריי"צ (שם אגרת א'תקל): |
במענה על מכתבו המפורט מכ"ב סיון שקבלתיו ימים אלו, על אדות לימוד דא"ח של הלומדים בישיבת צמח צדק יצ"ו, נהניתי במאד מזה והשי"ת יעזר להם ויצליחו בלימודם שיפעול בעבודה שבלב זו תפלה.{{הערת שוליים|ראה עוד בהמשך לזה גם שם ח"ו אגרת א'תקעה. ושוב כותב אליו ואל התלמידים בער"ה תש"ד - שם חלק ז' אגרות ב'קנ, ב'קנא.}}. | במענה על מכתבו המפורט מכ"ב סיון שקבלתיו ימים אלו, על אדות לימוד דא"ח של הלומדים בישיבת צמח צדק יצ"ו, נהניתי במאד מזה והשי"ת יעזר להם ויצליחו בלימודם שיפעול בעבודה שבלב זו תפלה.{{הערת שוליים|ראה עוד בהמשך לזה גם שם ח"ו אגרת א'תקעה. ושוב כותב אליו ואל התלמידים בער"ה תש"ד - שם חלק ז' אגרות ב'קנ, ב'קנא.}}. | ||
גרסה מ־20:07, 17 במרץ 2014
ישיבת צמח צדק נפתחה בתום מלחמת העולם הראשונה, בשנת תר"פ או תרפ"א[1], אז התחילו מגורשי ארץ הקודש לחזור לביתם. בני חברון לא חזרו עוד לחברון אלא התיישבו בעיקר בירושלים.
רבי מנחם מענדל נאה, יסד את הישיבה עם שובו אחרי המלחמה העולמית מגלותו במצרים ובגשתו לתקן את בדקי הכולל - היתה יסוד הישיבה אחת משרשרת פעולותיו החשובות. רמ"מ כותב עליה אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ[2]:
.
לפי פרוטוקול שנכתב אל אדמו"ר הריי"צ,
מטרת יסודה - מלוי רצון קדשו של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ זיע"א, לשקוד במדה יתירה ומיוחדת לעזרת בני התורה של הכולל, ולקשרם ללמודי דא"ח בקביעות. למטרה עיקרית זו נוספה גם מגמה שניה למלא את החובה כלפי נדיבי הכולל, ולקבוע מקום מיוחד לקיום זכויותיהם הרוחניות. תכנית הישיבה - לרכז בישיבה אברכים ת"ח מבני כוללנו, רק אלה שתורתם אומנתם והלומדים בהישיבות השונות שבירושלים, אלה יבואו מדי יום ביומו לשתי שעות בישיבת צמח צדק, ויקבעו את למודם כך: שעה אחת ומחצה לדא"ח, ומחצית השעה שעור במשנה וכו' לעי"נ נדיבי הכולל הנעדרים
.
באותו פרוטוקול יש רשימת 22 תלמידיה וסכום קבלת כל אחד מהם. תלמידים אלו הם אברכים הלומדים בכוללות השונים שבירושלים, ושעתיים ביום באים ללמוד בביהכנ"ס "בית מנחם" דא"ח ומשניות.
התענינות ועזרת כ"ק אדמו"ר הריי"צ לישיבה הזאת היתה מרובה. באגרות מרובות כותב ע"ד הישיבה הזאת באגרותיו [3]. בג' מנ"א תרח"צ כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ [4] :
אתענין לדעת בפרטית רשימת תלמידי ישיבת צ"צ שי' בשמותיהם שנותיהם, מצב ב"ב שי' כשרונותיהם, לימודם בנגלה ובדא"ח כמה זמן הם לומדים ומה הם לומדים, וכמה זמן שלומדים בישיבת צ"צ יצ"ו.
ובי"א אייר תש"א כותב אל בני הישיבה הזאת (שם חלק ה' אגרת א'תמב): אתענין לדעת מה הם הלימודים הקבועים בלימוד דא"ח בימות החול ובש"ק, ובטח הם מקבלים את המאמרים הנאמרים פה ונכון שילמדום. וכל אחד ואחד מבני ישיבת צמח-צדק צריך לעשות סביבה של התעוררות לקבוע עתים לתורה, והשי"ת ישמור אותם ואת ב"ב יחיו בתוככי אנ"ש וכאחב"י שי' מכל צו"צ נו"מ [צרה וצוקה נגע ומחלה] וישפיע להם שפעת חיים וברכה מרובה בפרנסה טובה בגשמיות וברוחניות.
המשפיע ר' ניסן הורביץ השיב על השאלות האלו, ובי"ז אלול כותב לו כ"ק אדמו"ר הריי"צ (שם אגרת א'תקל):
במענה על מכתבו המפורט מכ"ב סיון שקבלתיו ימים אלו, על אדות לימוד דא"ח של הלומדים בישיבת צמח צדק יצ"ו, נהניתי במאד מזה והשי"ת יעזר להם ויצליחו בלימודם שיפעול בעבודה שבלב זו תפלה.[5].
הערות שוליים
- ↑ מתוך "פרטי-כל" ששלחו חברי ההנהלה והמועצה של "כולל חב"ד" אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ בי"ט אדר תרח"צ.
- ↑ ביום ח"י סיון תרפ"ב (פנקס אגרות כולל חב"ד תרפ"ב-ח).
- ↑ ראה במפתח הכללי שבאג"ק שלו חלק י"ב ע' שסד.
- ↑ אג"ק שלו חלק ד' אגרת א'מז.
- ↑ ראה עוד בהמשך לזה גם שם ח"ו אגרת א'תקעה. ושוב כותב אליו ואל התלמידים בער"ה תש"ד - שם חלק ז' אגרות ב'קנ, ב'קנא.
