| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
רבי ירוחם ליינר האדמו"ר מראדזין נולד לאביו רבי אברהם יהושע העשיל מח"ס ליקוטי דברי תורה (נפטר כ"ז שבט תר"פ) אחיו של רבי גרשון חנוך העניך בעל "סדרי טהרות" בעל התכלת.
בהגיעו לפרקו נשא את הרבנית נכדת רבי אביש מפרנפורט, הפני יהושע, ורבי הערשלע מהלברשטאט.
מעודו ניכר בכשרונותיו העצומים, ואף התכתב עם הגאון מברעזאן, ותשובה אליו אף מופיעה בספר שו"ת מהרש"ם (ח"ג סימן רע"ב.)
לפני מלחמת העולם השניה בא ללונדון וכיהן שם באדמורו"ת עשר שנים. בשנת תש"ז בא לארה"ב ונתיישב בברוקלין.
נודע בקשריו המיוחדים עם הרבי עוד בלונדון. [1] הקשר התהדק בארה"ב, ואף כאן התכתב עמו במכתבים ארוכים מלאים גאונות.[2]
הוא נודע במיוחד בעולם התורה בזכות ספריו המצונים ומאמריו שהתפרסמו בכתבי העת מתוך גאונות מפליאה. ספריו: "הערות על הירושלמי", "הערות על הזוהר", "הגר"א איש הנגלה והנסתר", "זכרון לראשונים".
הערות שוליים
- ↑ ראה אגרות קודש תש"ה - תש"ח שני מכתבים משנת תש"ה.
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 145 מכתב משנת תש"כ. ועוד.