הבדלים בין גרסאות בדף "יעקב לייב מראססנע"
מ (החלפת טקסט – "בדחן" ב־"בדחן") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם" ב־"") |
||
| (8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | החסיד רבי '''יעקב לייב''', נולד בראססנע, | + | החסיד רבי '''יעקב לייב''', נולד בראססנע, היה [[יהודי פשוט]], אך ירא שמים גדול. |
| − | על אודות דרך עבודתו מסופר, כי הוא שמע מהמלמד שלו רבי אברהם שני מאמרים שעשו עליו רושם גדול; האחד - מאמר הגמרא המתפלל צריך שיראה כאילו [[שכינה]] כנגדו | + | על אודות דרך עבודתו מסופר, כי הוא שמע מהמלמד שלו רבי אברהם שני מאמרים שעשו עליו רושם גדול; האחד - מאמר הגמרא המתפלל צריך שיראה כאילו [[שכינה]] כנגדו{{הערה|1=[[סנהדרין]] כב, א.}}, והמאמר השני - נשאת ונתת באמונה{{הערה|1=[[מסכת שבת|שבת]] לא, א.}}. |
| − | {{ | ||
| − | + | כשיעקב לייב נעשה לחתנו של אליהו ה[[מילתא דבדיחותא|בדחן]], התגורר ב[[ליובאוויטש]] והתפרנס כחנווני, אז קיים את ה"נשאת ונתת באמונה" בהקפדה. | |
| − | בשנות ילדותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] היה כבר ר' יעקב | + | בשנות ילדותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] היה כבר ר' יעקב לייב אדם ישיש. בגיל ששים מסר את חנותו לילדיו, לו ולאשתו הייתה דירת-חורבה קטנה ליד "בנימין'ס שטיבל" בו שימש כשמש בהתנדבות, והתפרנס מגנו ומעבודת אשתו במריטת עופות, העמדת ירקות שונים ועזרה בשמחות. |
| − | + | [[אדמו"ר המהר"ש]], אמר לאחד מגדולי החסידים באותה תקופה, משכיל חסידי שהיה בקי בכל ספרי החסידות הנדפסים ודיבר חסידות בביאורים והסברים עמוקים: עליך להסתכל על תפילתו של יעקב לייב השמש, תפילה אחת שלו שווה יותר מכל ההשכלה שלך. | |
ר' יעקב לייב היה בוכה רבות באמירת [[סליחות]]. כששאלוהו: ר' יעקב לייב, מדוע אתם בוכים? ענה: חלילה, אינני בוכה, אני רק מנגב את הבוץ | ר' יעקב לייב היה בוכה רבות באמירת [[סליחות]]. כששאלוהו: ר' יעקב לייב, מדוע אתם בוכים? ענה: חלילה, אינני בוכה, אני רק מנגב את הבוץ | ||
המתאסף במשך כל ה[[שנה]]. | המתאסף במשך כל ה[[שנה]]. | ||
| − | המלמד של אדמו"ר הריי"צ, החסיד רבי ניסן, סיפר על תשובתו זו של ר' יעקב | + | המלמד של אדמו"ר הריי"צ, החסיד רבי ניסן, סיפר על תשובתו זו של ר' יעקב לייב ל[[אדמו"ר הרש"ב]], והגיב על כך: במאמרי הגמרא והמדרש המשבחים את היהודים הפשוטים, ישנן שתי התבטאויות. בגמרא{{הערה|1=[[סנהדרין]] לז, א.}} כתוב: אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרימון. |
| − | במדרש {{ | + | במדרש{{הערה|1=בראשית רבה פל"ב.}} כתוב: הריקין שבכם רצוף תשובות כרימון. מצוות ותשובות הן |
| − | [[יראת שמים]] והשכלה, יהודי ירא שמים פשוט הוא גם בעל השכלה, אלא שזה מתבטא בצורה עצמית פשוטה. בהסברו של אותו רבי יעקב לייב, מונח הסברו העמוק של אדמו"ר האמצעי{{ | + | [[יראת שמים]] והשכלה, יהודי ירא שמים פשוט הוא גם בעל השכלה, אלא שזה מתבטא בצורה עצמית פשוטה. בהסברו של אותו רבי יעקב לייב, מונח הסברו העמוק של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1=[[דרך חיים]] ד"א ס"ג. [[שערי אורה]] ד"ה בכ"ה בכסלו סי"א וי"ב. כתבים.}} על הפסוק "אם תכבסי בנתר", שישנן דמעות המיועדות לכיבוס ה[[נשמה]], ולא ההתרגשות בהם היא העיקר{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [[תש"ג]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15834&st=&pgnum=104 עמ' תק"ד תק"ה].}}. |
| + | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים בליובאוויטש]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:14, 29 באוקטובר 2023
החסיד רבי יעקב לייב, נולד בראססנע, היה יהודי פשוט, אך ירא שמים גדול.
על אודות דרך עבודתו מסופר, כי הוא שמע מהמלמד שלו רבי אברהם שני מאמרים שעשו עליו רושם גדול; האחד - מאמר הגמרא המתפלל צריך שיראה כאילו שכינה כנגדו[1], והמאמר השני - נשאת ונתת באמונה[2].
כשיעקב לייב נעשה לחתנו של אליהו הבדחן, התגורר בליובאוויטש והתפרנס כחנווני, אז קיים את ה"נשאת ונתת באמונה" בהקפדה.
בשנות ילדותו של אדמו"ר הריי"צ היה כבר ר' יעקב לייב אדם ישיש. בגיל ששים מסר את חנותו לילדיו, לו ולאשתו הייתה דירת-חורבה קטנה ליד "בנימין'ס שטיבל" בו שימש כשמש בהתנדבות, והתפרנס מגנו ומעבודת אשתו במריטת עופות, העמדת ירקות שונים ועזרה בשמחות.
אדמו"ר המהר"ש, אמר לאחד מגדולי החסידים באותה תקופה, משכיל חסידי שהיה בקי בכל ספרי החסידות הנדפסים ודיבר חסידות בביאורים והסברים עמוקים: עליך להסתכל על תפילתו של יעקב לייב השמש, תפילה אחת שלו שווה יותר מכל ההשכלה שלך.
ר' יעקב לייב היה בוכה רבות באמירת סליחות. כששאלוהו: ר' יעקב לייב, מדוע אתם בוכים? ענה: חלילה, אינני בוכה, אני רק מנגב את הבוץ המתאסף במשך כל השנה.
המלמד של אדמו"ר הריי"צ, החסיד רבי ניסן, סיפר על תשובתו זו של ר' יעקב לייב לאדמו"ר הרש"ב, והגיב על כך: במאמרי הגמרא והמדרש המשבחים את היהודים הפשוטים, ישנן שתי התבטאויות. בגמרא[3] כתוב: אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרימון. במדרש[4] כתוב: הריקין שבכם רצוף תשובות כרימון. מצוות ותשובות הן יראת שמים והשכלה, יהודי ירא שמים פשוט הוא גם בעל השכלה, אלא שזה מתבטא בצורה עצמית פשוטה. בהסברו של אותו רבי יעקב לייב, מונח הסברו העמוק של אדמו"ר האמצעי[5] על הפסוק "אם תכבסי בנתר", שישנן דמעות המיועדות לכיבוס הנשמה, ולא ההתרגשות בהם היא העיקר[6].
