יחיאל הלפרין (חזן)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

החזן יחיאל הלפרין (כונה גם ר' יחיאל דער חזן או יחיאל דער משולח). יחיאל שהיה בגיל קטן הוריו נרצחו בפוגרומים ואחד הכורמים לקח אותו ואימץ אותו לבן, היה לו קול ערב והיה והיה אחד החזנים הגדולים עד שבעקבות ההצקות עליו שהוא יהודי גילה את יהדותו ואמרו לו שהוריו נרצחו והדבר היחיד שיודעים הוא שהם מהעיר ליובאוויטש למרות עתידו המזעיר חיפש אחר בית הכנסת של ליובאוויטש וכשמצא התוודע לחסידות ולשרשו החב"די נכנס ליחידות אצל הרבי הרש"ב והרבי הרש"ב שמע את קולו הערב ואמר שהוא רוצה שבשנה הבאה יהיה ר' יחיאל חזן אצלו בתפילות החגים ,לימדו אותו את מנגינת חב"ד ובשנה הבאה ניהיה חזן קבוע אצל הרבי הרש"ב

יחיאל לא התחנך כיהודי שומר מצוות, אף שסביו היה מחסידיו של אדמו"ר הזקן, קודם חזרתו בתשובה, עבד בתיאטרון בחרקוב וזאת בזכות קולו הערב והנעים. השד"ר הרב בערקע וואלף קאזעווניקאוו, קירב את ר' יחיאל לחסידות חב"ד[1] והוא הפך לאחד מהיושבים ('זיצערס') בליובאוויטש.

הרבי הריי"צ מספר שר' יחיאל הגיע לליובאויטש מייד לאחר פטירת הרבי המהר"ש ולכן בעת הצורך היו שואלים אותו על דיני אבילות.

בשנת האבלות על אדמו"ר המהר"ש שלושת בניו של הרבי היו עושים מנין לבד וקוראים בתורה בעצמם, אך הרבי הרש"ב פחד לקרוא מכיון שצריך לדייק מאד בכל תיבה, ולכן ר' יחיאל היה בוחן אותו כל פעם לפני הקריאה.[2]

ר' יחיאל היה חזן אצל אדמו"ר הרש"ב, ואף הקים בליובאוויטש מקהלה, ובשל כך כונה "ר' יחיאל דער חזן". בו בזמן שימש כשד"ר עבור ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. ר' יחיאל הביא את הניגון "הוא אלוקינו" לליובאוויטש, חיבר אליו את המילים 'הוא אלוקינו' ושר אותו בפני אדמו"ר הרש"ב ובנו אדמו"ר הריי"צ. על הניגונים שהלחין נמנים: ניגון כאוהל הנמתח, לפיוט הנאמר ביום כיפור וניגון מכלכל חיים.

בנוסף היה נוסע למקומות שונים כמ"משולח" - העוסק בגיוס תרומות כספיות לישיבת 'תומכי תמימים'.

הערות שוליים

  1. ספר השיחות תש"ה לה"ק עמ' כז
  2. ספה"ש תש"ד לה"ק עמ' קמז