הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף שלמה כהנמן"
מ |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | הגאון הרב '''יוסף שלמה כהנמן''', ידוע בכינוי הרב מפונוביז', ([[תרמ"ו]] - כ' באלול [[תשכ"ט]]), רב העיירה [[פונוביז']] וראש [[ישיבת פונוביז']] ממנהיגי הציבור הליטאי לאחר שנות [[השואה]]. | |
| − | נולד בעיר קוהל, אשר בליטא. למד בישיבת טלז אצל | + | נולד בעיר קוהל, אשר בליטא. למד בישיבת טלז אצל הגאון הרב אליעזר גורדון והגאון הרב [[שמעון יהודה שקופ]]. לאחר מכן למד שנה בנובהרדוק ו-3 שנים בישיבת ראדין אצל ה[[חפץ חיים]]. |
| − | כיהן כרבה של העיירה [[פונוביז']] בליטא, שם התוודע ל[[ספר התניא]]. | + | כיהן כרבה של העיירה [[פונוביז']] בליטא, שם התוודע ל[[ספר התניא]] באמצעות הרב ליסון המשפיע החב"די בעיירה. |
בשנת [[ת"ש]] נמלט מ[[ברית המועצות]] ל[[ארץ ישראל]]. בשנת [[תש"ה]] הקים את ישיבת פונוביז' הידועה על גבעת הישיבה ב[[בני ברק]]. | בשנת [[ת"ש]] נמלט מ[[ברית המועצות]] ל[[ארץ ישראל]]. בשנת [[תש"ה]] הקים את ישיבת פונוביז' הידועה על גבעת הישיבה ב[[בני ברק]]. | ||
גרסה מ־11:13, 29 באוגוסט 2010
הגאון הרב יוסף שלמה כהנמן, ידוע בכינוי הרב מפונוביז', (תרמ"ו - כ' באלול תשכ"ט), רב העיירה פונוביז' וראש ישיבת פונוביז' ממנהיגי הציבור הליטאי לאחר שנות השואה.
נולד בעיר קוהל, אשר בליטא. למד בישיבת טלז אצל הגאון הרב אליעזר גורדון והגאון הרב שמעון יהודה שקופ. לאחר מכן למד שנה בנובהרדוק ו-3 שנים בישיבת ראדין אצל החפץ חיים.
כיהן כרבה של העיירה פונוביז' בליטא, שם התוודע לספר התניא באמצעות הרב ליסון המשפיע החב"די בעיירה.
בשנת ת"ש נמלט מברית המועצות לארץ ישראל. בשנת תש"ה הקים את ישיבת פונוביז' הידועה על גבעת הישיבה בבני ברק.
למרות שהיה רב ליטאי, הכניס לישיבתו בחורים חסידיים רבים, ואף עודדם. בישיבתו התקיימו חבורות חסידיות מדי ליל שישי.
באלול תש"ט ביקר את אדמו"ר הריי"צ. הריי"צ כתב לו לאחר מכן מכתב תודה על ביקורו וברכה בנסיעתו לארץ הקודש.[1]
במכתב משנת תשי"ט מציין הרבי את קשריו הידידותיים עם חב"ד עוד לפני המלחמה, ואת חכמתו.[2]
היה לו קשר חם עם החסיד רבי זלמן לייב אסטולין. רבי יוסף שלמה נהנה היה לשוחח עמו בדברי תורה. מדי פעם היה הרב כהנמן שולח מונית להביאו למשרדו, שם היו משוחחים כמה שעות בדברי תורה, וכשסיימו היה דואג להשיבו לביתו. במשך הזמן הפגישה קיבלה קביעות, כאשר פעם בשבוע נפגשו להתפלפל בלימוד.
בנוסף על השקו"ט בסוגיות הש"ס היה הרב ר' זלמן לייב אף חוזר בפניו מסיפוריו ומפניניו בפרשיות התורה, והרב כהנמן נהנה מאוד לשמוע זאת. פעם, כשאמר בפניו הפירוש מסוים של החיד"א[3] שמח בדבריו כל כך, עד שקם ונשקו על ראשו.[4]
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש - אדמו"ר הריי"ץ, עמ' (272).
- ↑ מכתב משבט תשי"ג
- ↑ על הפסוק "וה' אמר המכסה אני מאברהם" הובא בספר החדש, בחלק הפירושים.
- ↑ מפי בנו רבי דוד אסטולין
