הבדלים בין גרסאות בדף "יוהנסבורג"
| שורה 12: | שורה 12: | ||
===הרב אילאי=== | ===הרב אילאי=== | ||
| − | הרב ירמיהו אלאי, הגיע לדרום אפריקה בשנת [[תרצ"ז]] ובמשך מספר שנים שימש בדרום אפריקה כ[[שד"ר]] מטעם ישיבת "תורת חסד" ב[[בריסק]]{{הערה|אגרות חיים עוזר, ג', עמ' קל"ג.}}. בשנים הבאות שימש בדרום אפריקה כרב במספר קהילות קטנות, ולאחר מכן התמנה בתור רב בית הכנסת הגדול 'בעריא' ביוהנסבורג וחבר ומזכיר בבית דין של יוהנסבורג. | + | הרב [[ירמיהו אלאי]], הגיע לדרום אפריקה בשנת [[תרצ"ז]] ובמשך מספר שנים שימש בדרום אפריקה כ[[שד"ר]] מטעם ישיבת "תורת חסד" ב[[בריסק]]{{הערה|אגרות חיים עוזר, ג', עמ' קל"ג.}}. בשנים הבאות שימש בדרום אפריקה כרב במספר קהילות קטנות, ולאחר מכן התמנה בתור רב בית הכנסת הגדול 'בעריא' ביוהנסבורג וחבר ומזכיר בבית דין של יוהנסבורג. |
מספר ימים לפני [[י' שבט תשי"א]] שלח הרב אלאי מכתב ברכה לרבי לרגל הידיעות שהגיעו על קבלת נשיאותו, ואף שלח מכתב ברכה רשמי מטעם הבית דין המקומי{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/05/645d2855dbd9c_1683826773.pdf תשורה לבקובסקי, עמ' 9 - 11].}}. | מספר ימים לפני [[י' שבט תשי"א]] שלח הרב אלאי מכתב ברכה לרבי לרגל הידיעות שהגיעו על קבלת נשיאותו, ואף שלח מכתב ברכה רשמי מטעם הבית דין המקומי{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/05/645d2855dbd9c_1683826773.pdf תשורה לבקובסקי, עמ' 9 - 11].}}. | ||
| + | |||
| + | ===רב וראש השוחטים=== | ||
| + | הרב [[ישראל חסדן]] בשנת [[תש"ח]] הגיע בברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בעיר וורמבאטס. כעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה. | ||
| + | |||
| + | במשך שנות מגוריו בדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים ביוהנסבורג הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות. | ||
| + | |||
| + | פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] אירח והיטה כתף לפעולות שד"ר תומכי תמימים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה. ובשנים מאוחרות יותר סייע לשד"ר [[עזרת אחים]] ר' [[ישראל דוכמן]]. | ||
===השד"ר=== | ===השד"ר=== | ||
גרסה מ־06:30, 5 באפריל 2024
יוהנסבורג - עיר בדרום אפריקה בה מרכז הסחר והכלכלה של המדינה.
אוכלוסיית העיר מונה למעלה מ-4 מיליון תושבים.
יהודי העיר משתייכים לקהילות שונות ומוסדות חינוך ובתי כנסת שוכנים בכל רחבי העיר.
תוכן עניינים
חב"ד ביוהנסבורג
הקהילה החב"דית החלה עם קהילה חב"דית ובה חשובי החסידים: הרב ירמיהו אלאי, הרב ישראל חסדן, והרב אלתר הילביץ. וכיום בעיר שלוחים ובראשם הרב מנחם מענדל ליפסקר, בתי כנסת ומוסדות חינוך וחסד חב"דיים ובהם ישיבת תומכי תמימים יוהנסבורג.
הרב אילאי
הרב ירמיהו אלאי, הגיע לדרום אפריקה בשנת תרצ"ז ובמשך מספר שנים שימש בדרום אפריקה כשד"ר מטעם ישיבת "תורת חסד" בבריסק[1]. בשנים הבאות שימש בדרום אפריקה כרב במספר קהילות קטנות, ולאחר מכן התמנה בתור רב בית הכנסת הגדול 'בעריא' ביוהנסבורג וחבר ומזכיר בבית דין של יוהנסבורג.
מספר ימים לפני י' שבט תשי"א שלח הרב אלאי מכתב ברכה לרבי לרגל הידיעות שהגיעו על קבלת נשיאותו, ואף שלח מכתב ברכה רשמי מטעם הבית דין המקומי[2].
רב וראש השוחטים
הרב ישראל חסדן בשנת תש"ח הגיע בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בעיר וורמבאטס. כעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.
במשך שנות מגוריו בדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו[3] ונטל חלק בפרוייקטים שונים ביוהנסבורג הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.
פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב מנחם מענדל ליפסקר אירח והיטה כתף לפעולות שד"ר תומכי תמימים הרב יוסף ויינברג בדרום אפריקה. ובשנים מאוחרות יותר סייע לשד"ר עזרת אחים ר' ישראל דוכמן.
השד"ר
השד"ר הרב יוסף ויינברג הגיע תדיר לדרום אפריקה במשך עשרות שנים והיה שותף פעיל להתוועדויות ופעילות חב"דית ביוהנסבורג.
הרב ויינברג, מונה על ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית"[4] על מדינת דרום אפריקה.
אישים
- הרב יוסף ויינברג
- הרב ירמיהו אלאי
- הרב אלתר הילביץ
- הרב מנחם מענדל ליפסקר
- הרב ישראל חסדן
- הרב דוד יצחק חסדן
- הרב יוסף יצחק גולדמן
- הרב יהודה שטרן
- הרב לוי ויינברג
- הרב יוסף יצחק קסלמן
- הרב נועם ווגנר
- הרב קאפיל באכער
לקריאה נוספת
שניאור זלמן ברגר, חסדי ישראל, תולדות הרב ישראל חסדן, הוצאת חזק, תשפ"ג
הערות שוליים
- ↑ אגרות חיים עוזר, ג', עמ' קל"ג.
- ↑ תשורה לבקובסקי, עמ' 9 - 11.
- ↑ ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.
- ↑ ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"
