הבדלים בין גרסאות בדף "יואל דיסקין"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "|left" ב־"|שמאל") |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[ | + | [[קובץ:אגרות יואל דיסקין.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הספר 'אגרות קודש']] |
| − | רבי '''יואל דיסקין''' | + | רבי '''יואל דיסקין''' ([[תרנ"ב]]–[[תש"א]]) היה חסיד [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. |
| − | בבחרותו למד רבי יואל בישיבה אשר בליאדי, ונסמך להוראה על ידי גדולי הרבנים אשר בסביבה ההיא. גם למד אצל רבי [[יצחק דובער שניאורסון]], שסמכו, ומינה אותו ל[[חוזר]] שלו | + | ==תולדות חיים== |
| + | נולד בשנת [[תרנ"ב]] לאביו ר' מנחם נחום, שהיה מלמד בבית רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]]. | ||
| + | |||
| + | בבחרותו למד רבי יואל בישיבה אשר בליאדי, ונסמך להוראה על ידי גדולי הרבנים אשר בסביבה ההיא. גם למד אצל רבי [[יצחק דובער שניאורסון]], שסמכו, ומינה אותו ל[[חוזר]] שלו{{הערה|ראה: הרב יצחק אביגדור אורנשטיין, "תולדות המחבר ופעלו" בהקדמות לספר "משנת יואל", המתואר להלן.}}. | ||
בשנת [[תרע"ז]] הפך ל[[חסיד]] [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר מכן של [[אדמו"ר הריי"צ]]. הוא התיישב לידם ב[[רוסטוב]], התחתן, ובשנת [[תרפ"א]] עלה ל[[ארץ הקודש]], שם התיישב ב[[ירושלים]] ולמד ב[[כולל צמח צדק (ירושלים)]]. | בשנת [[תרע"ז]] הפך ל[[חסיד]] [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר מכן של [[אדמו"ר הריי"צ]]. הוא התיישב לידם ב[[רוסטוב]], התחתן, ובשנת [[תרפ"א]] עלה ל[[ארץ הקודש]], שם התיישב ב[[ירושלים]] ולמד ב[[כולל צמח צדק (ירושלים)]]. | ||
| שורה 11: | שורה 14: | ||
== ספריו == | == ספריו == | ||
| − | *'''משנת יואל''' - תולדותיו של [[אדמו"ר הזקן]], מכתביו ומסמכים הקשורים אליו. נכתב על ידי הרב יואל דיסקין, נערך והוצא לאור (אחרי | + | *'''משנת יואל''' - תולדותיו של [[אדמו"ר הזקן]], מכתביו ומסמכים הקשורים אליו. נכתב על ידי הרב יואל דיסקין, נערך והוצא לאור (אחרי פטירת המחבר) על ידי הרב [[יצחק אביגדור אורנשטין]]. יצא בכ"ח [[תמוז]] [[תש"א]] ב[[ירושלים]]. |
| − | *'''אגרות קודש''' - ליקוט מאגרות [[המגיד ממעזריטש]] ותלמידיו, בין השנים [[תקכ"א]]-[[תקמ"ח]]. יצא לאור ב[[ירושלים]], [[תרצ"ג]]. רוב המכתבים שבספר הודפסו בספר "גנזי נסתרות" | + | *'''אגרות קודש''' - ליקוט מאגרות [[המגיד ממעזריטש]] ותלמידיו, בין השנים [[תקכ"א]]-[[תקמ"ח]]. יצא לאור ב[[ירושלים]], [[תרצ"ג]]. רוב המכתבים שבספר הודפסו בספר "גנזי נסתרות" ל[[חיים אליעזר ביחובסקי]]. במהדורה זו נוספו כמה מכתבים שלא נדפסו שם, רקע על בעלי המכתבים, השוואת המכתבים אל מקורות נוספים ועוד. |
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://hebrewbooks.org/20303 הספר 'אגרות קודש' באתר היברו-בוקס] | *[http://hebrewbooks.org/20303 הספר 'אגרות קודש' באתר היברו-בוקס] | ||
| − | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב | + | {{הערות שוליים}} |
| − | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | + | {{מיון רגיל:דיסקין, יואל}} |
| + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
| + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ב]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"א]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:30, 2 במרץ 2022
רבי יואל דיסקין (תרנ"ב–תש"א) היה חסיד אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד בשנת תרנ"ב לאביו ר' מנחם נחום, שהיה מלמד בבית רבי יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק).
בבחרותו למד רבי יואל בישיבה אשר בליאדי, ונסמך להוראה על ידי גדולי הרבנים אשר בסביבה ההיא. גם למד אצל רבי יצחק דובער שניאורסון, שסמכו, ומינה אותו לחוזר שלו[1].
בשנת תרע"ז הפך לחסיד אדמו"ר הרש"ב, ולאחר מכן של אדמו"ר הריי"צ. הוא התיישב לידם ברוסטוב, התחתן, ובשנת תרפ"א עלה לארץ הקודש, שם התיישב בירושלים ולמד בכולל צמח צדק (ירושלים).
בזמנו הפנוי חקר את תולדות החסידות, והוציא לאור מספר ספרים שונים.
נפטר בגיל צעיר בשנת תש"א.
ספריו[עריכה]
- משנת יואל - תולדותיו של אדמו"ר הזקן, מכתביו ומסמכים הקשורים אליו. נכתב על ידי הרב יואל דיסקין, נערך והוצא לאור (אחרי פטירת המחבר) על ידי הרב יצחק אביגדור אורנשטין. יצא בכ"ח תמוז תש"א בירושלים.
- אגרות קודש - ליקוט מאגרות המגיד ממעזריטש ותלמידיו, בין השנים תקכ"א-תקמ"ח. יצא לאור בירושלים, תרצ"ג. רוב המכתבים שבספר הודפסו בספר "גנזי נסתרות" לחיים אליעזר ביחובסקי. במהדורה זו נוספו כמה מכתבים שלא נדפסו שם, רקע על בעלי המכתבים, השוואת המכתבים אל מקורות נוספים ועוד.
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ ראה: הרב יצחק אביגדור אורנשטיין, "תולדות המחבר ופעלו" בהקדמות לספר "משנת יואל", המתואר להלן.
