הבדלים בין גרסאות בדף "חסידות חב"ד - ליאדי"
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
*הרב [[עמרם בלוי]], '''בית לאדי: דיוקניהם של אדמו"רי לאדי''', [[היכל הבעש"ט]], גליון י"ח. | *הרב [[עמרם בלוי]], '''בית לאדי: דיוקניהם של אדמו"רי לאדי''', [[היכל הבעש"ט]], גליון י"ח. | ||
| + | ==ראו גם== | ||
| + | *[[חב"ד סטרשלה]] | ||
| + | *[[חב"ד קאפוסט]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | ||
גרסה מ־03:04, 31 במאי 2020
חסידות ליאדי הייתה חצר חסידית, ענף של חסידות חב"ד, שנוסדה בעת התפצלות חסידות חב"ד לאחר פטירת אדמו"ר הצמח צדק, והתקיימה שלושה דורות.
החסידות נוסדה על ידי רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון, בנו השלישי של אדמו"ר הצמח צדק, בערך בשנת תרכ"ט[1], שלוש שנים אחרי הסתלקות אביו, בעיר ליאדי, על פי בקשת תושבי העיר. נהג בנשיאות במשך אחת עשרה שנה תחת השם "חב"ד - ליאדי". בבואו לליאדי אמר רבי חיים שניאור זלמן: "ודור רביעי ישובו הנה וכו'" (הוא היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתגורר בליאדי)[2].
בתחלת הנהגתו התגורר בבית רבי לוי יצחק, נכדו של רבי חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן), ולאחר תקופה קנה לעצמו בית רחב ידיים.
רבי חיים שניאור זלמן הרבה לומר מאמרי חסידות. מידי שבת אמר שתיים או שלוש מאמרים, שנלמדו בעיון רב על ידי חסידיו. הנהגתו התאפיינה בקירוב אל חסידיו. הוא קיבל חסידים בכל יום, בירך ויעץ. חסידיו מצידו העריצוהו והרבו לדבר במעלתו.
בד' בטבת תר"מ נפטר ומנוחתו כבוד בליאדי.
לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו, רבי יצחק דובער שניאורסון בעל סידור מהרי"ד, ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו רבי לוי יצחק מסיראטשין (צאצא לאדמו"רי רדזימין שבפולין, שעבר לחסידות חב"ד) שהעביר את מרכז החסידות לעירו סירטשין.
בכ' באייר עת"ר הסתלק האדמו"ר רבי יצחק דובער שניאורסון ומנוחתו כבוד בליאדי. את מקומו מילא בנו, רבי שלום שכנא שניאורסון.
לקריאה נוספת
- הרב עמרם בלוי, בית לאדי: דיוקניהם של אדמו"רי לאדי, היכל הבעש"ט, גליון י"ח.
