הבדלים בין גרסאות בדף "חיים עוזר גרודזינסקי"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(עריכה כללית)
שורה 1: שורה 1:
== רבי חיים עוזר גרודזינסקי ==
+
הרב '''חיים עוזר גרודזנסקי''' היה מגדולי ה[[תורה]] ב[[ליטא]] בתקופה שקדמה ל[[שואה]], פוסק בולט בכל העולם ה[[יהודי]] בתקופתו ונשיא מועצת גדולי התורה. השפיע רבות יחד עם ידידו [[אדמו"ר הרש"ב]] על דמותה של היהדות החרדית הליטאית והחסידית.
 
 
הרב חיים עוזר גרודזנסקי היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בכל העולם היהודי בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה. השפיע רבות יחד עם ידידו [[הרש"ב]] על דמותה של היהדות החרדית הליטאית והחסידית גם יחד.
 
  
 
== תולדות חייו ==
 
== תולדות חייו ==
 +
ר' חיים נולד לאביו רבי דוד שלמה, והתחנך בין השאר בישיבת וולוז'ין, בה היה ידוע בכינוי "העילוי מאיוויה". ידידו בוולוז'ין היה [[רבי חיים מבריסק]]. השניים נותרו ביחסי רעות כל חייהם. בגיל עשרים ואחת התחתן עם נכדתו של [[רבי ישראל מסלנט]], בתו של רב העיר וילנה. אחרי נישואיו שימש כדיין בעיר וכשלא נבחר לרב עוררו תומכיו סערה, בה השתתפו כל גדולי הדור בדורו וחזקו את ידו.
  
 +
השתתף במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, מיסודה ועד פטירתו. השתתף בהקמת ארגון ועד הישיבות והיה פעיל בו. למרות שהישיבות היוו כל עולמו, הוא עצמו מעולם לא מסר שיעור בהן. שימש כרב הראשי בעיר [[וילנא]].
  
נולד לאביו רבי דוד שלמה, והתחנך בין השאר בישיבת וולוז'ין, בה היה ידוע בכינוי "העילוי מאיוויה". ידידו בוולוז'ין היה [[רבי חיים מבריסק]], שאת יחס ר' חיים עוזר כלפיו מגדיר הרב שלמה זווין כזה של "תלמיד חבר". השניים נותרו ביחסי רעות כל חייהם.
+
רבי חיים עוזר לא היה מתנגד לחסידות, ואף להיפך, הוא היה ידידם של [[אדמו"ר הרש"ב]] ואחר כך של [[אדמו"ר הריי"צ]] ועבדו יחד בכדי לפעול להחזקת היהדות למרות התנגדותה של הממשלה הרוסית, וגם חתמו יחד על ה'קול קורא'ס השונים בדורם. יחד איתם היה גם ר' [[יעקב ליפשיץ מקובנא]]<REF>[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיון]] [[תש"נ]]</REF>
בגיל עשרים ואחת התחתן עם נכדתו של [[רבי ישראל מסלנט]], בתו של רב העיר וילנה.
 
  
היה דיין בעיר, וכשלא נבחר לרב בה עוררו תומכיו סערה. בה השתתפו כל גדולי הדור בדורו וחזקו את ידו.  
+
== קישורים חיצוניים ==
 +
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&st=%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A7&pgnum=405&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19 אגרות קודש מהרש"ב ח"ד עמ' שד"מ] - האסיפה לקביעת יום השבת לאחד מימי השבתון, בהשתתפות הרש"ב בראשות רבי חיים עוזר.
  
השתתף במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, מיסודה ועד פטירתו.  
+
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=%u05de%u05d1%u05e8%u05d9%u05e1%u05e7&p אסיפה בהשתתפות הרש"ב, הריי"צ, רבי חיים מבריסק, רבי דוד מקרלין ועוד.]
 
 
השתתף בהקמת ארגון ועד הישיבות והיה פעיל בו. למרות שהישיבות היוו כל עולמו, הוא עצמו מעולם לא מסר שיעור בהן.
 
 
 
 
 
רבי חיים עוזר היה ידוע כגדול גדולי ישראל בליטא, ושימש כרב הראשי בעיר [[וילנא]].
 
 
 
רבי חיים עוזר לא היה מתנגד לחסידות, ואף להיפך, הוא היה ידידם של [[הרש"ב]] ואחר כך של [[הריי"צ]], ויחד עבדו שכם בשכם, נסעו ביחד לפעול ענינים שונים, והיו ביחד עם רבי [[יעקב ליפשיץ מקובנא]] וביחד פעלו להחזקת היהדות ולחמו עם הממשלה הרוסית, וגם חתמו יחד על ה'קול קורא'ס השונים בדורם.[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422]
 
  
 +
==הערות שוליים==
 +
{{הערות שוליים}}
  
 
== קישורים: ==
 
 
 
*האסיפה לקביעת יום השבת לאחד מימי השבתון, בהשתתפות הרש"ב בראשות רבי חיים עוזר. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&st=%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A7&pgnum=405&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa- 0924250abd19 אגרות קודש מהרש"ב ח"ד עמ' שד"מ]
 
 
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=%u05de%u05d1%u05e8%u05d9%u05e1%u05e7&p אסיפה בהשתתפות הרש"ב, הריי"צ, רבי חיים מבריסק, רבי דוד מקרלין ועוד.]
 
 
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|גר]]
 
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|גר]]

גרסה מ־15:00, 17 בינואר 2010

הרב חיים עוזר גרודזנסקי היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בכל העולם היהודי בתקופתו ונשיא מועצת גדולי התורה. השפיע רבות יחד עם ידידו אדמו"ר הרש"ב על דמותה של היהדות החרדית הליטאית והחסידית.

תולדות חייו

ר' חיים נולד לאביו רבי דוד שלמה, והתחנך בין השאר בישיבת וולוז'ין, בה היה ידוע בכינוי "העילוי מאיוויה". ידידו בוולוז'ין היה רבי חיים מבריסק. השניים נותרו ביחסי רעות כל חייהם. בגיל עשרים ואחת התחתן עם נכדתו של רבי ישראל מסלנט, בתו של רב העיר וילנה. אחרי נישואיו שימש כדיין בעיר וכשלא נבחר לרב עוררו תומכיו סערה, בה השתתפו כל גדולי הדור בדורו וחזקו את ידו.

השתתף במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, מיסודה ועד פטירתו. השתתף בהקמת ארגון ועד הישיבות והיה פעיל בו. למרות שהישיבות היוו כל עולמו, הוא עצמו מעולם לא מסר שיעור בהן. שימש כרב הראשי בעיר וילנא.

רבי חיים עוזר לא היה מתנגד לחסידות, ואף להיפך, הוא היה ידידם של אדמו"ר הרש"ב ואחר כך של אדמו"ר הריי"צ ועבדו יחד בכדי לפעול להחזקת היהדות למרות התנגדותה של הממשלה הרוסית, וגם חתמו יחד על ה'קול קורא'ס השונים בדורם. יחד איתם היה גם ר' יעקב ליפשיץ מקובנא[1]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערות שוליים