ונתנה תוקף

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

פיוט ונתנה תוקף, מופיע במחזור נוסח חב"ד, ומקורו במחזורים קדומים.

הפיוט מיוחד בסגנונו שהוא מתאר את המתרחש בבית הדין של מעלה בימי הדין ראש השנה ויום כיפור, הן את החיל ורעדה, הן את המשפט, ואת הדרך לבטל את רע הגזרה.

הפיוט נחשב כאחד הפיוטים החשובים ביותר בתפילות מוסף לראש השנה, מוסף ליום כיפור. למנהג חב"ד נאמר בארון קודש פתוח, קודם קדושת כתר בתפילת מוסף.

הפיוט ונתנה תוקף, מתוך מחזור עתיק

מקור הפיוט

נוסחאות קודמים של הפיוט "ונתנה תוקף", במגילות עתיקות

בעולם מקובל לומר שמקור הפיוט הוא בסיפור עם רבי אמנון ממגנצא בסיפור הידוע ומובא להלן.

אך חוקרי הפיוטים גם מבין היראים טוענים שאין מקור הפיוט מרבי אמנון ממגנציא. משום שרואים את הפיוט במקורות שקדמו לו. ואף נוסח קדום לו נמצא אצל רבי אליעזר הקליר או אצל רבי יניי (ינאי).

יש שכתבו על סמך שהאור זרוע לא מופיע כי רבי אמנון חיבר את פיוט זה, אלא רק שאמרו וציווה לאחר מכן בחלום להפיץ אותו, כך שייתכן כי הפיוט היה מוכר באיטליה אך לא במגנצא, ורבי אמנון היה זה שהפיץ את הפיוט אצל האשכנזים עד שקנה את מקומו המכובד במחזורים, ואפשר שגם הנוסח שיש בידנו הוא מה שגילה רבי אמנון.

חלק מהפיוט נזכר במאמרות חז"ל בגמרא מסכת ראש השנה.

על הפיוט

על הפירוט מפורסם מעשה מרטיט, אף שלאו דווקא זה המקור הקדום של הפיוט.

ה"אור זרוע" כותב שהעתיק אותו מכתביו של רבי אפרים בן יעקב מבון כותב סיפור:

ההגמון של מגנצא דרש מרבי אמנון, שהיה מגדולי הדור, להמיר את דתו.

כדי להתחמק מהדרישה ביקש רבי אמנון שלושה ימים כדי לשקול בדבר. אחר כך התחרט על שלא דחה את ההגמון לאלתר ובכך רמז לו, כביכול, שהמרת הדת באה בחשבון מבחינתו. ביום השלישי, משלא הגיע לארמון, הביאוהו אל ההגמון בכוח.

רבי אמנון הציע להגמון לכרות את לשונו, שכשלה כאשר לא דחתה את ההצעה מיד, אך ההגמון חפץ להעניש דווקא את רגליו, שלא הביאו אותו לארמון. הוא עונה בייסורים איומים, ואנשי ההגמון כרתו את פרקי אצבעות ידיו ורגליו אחת אחת והמליחו את הפצעים במלח. היה זה בסמוך לראש השנה, ומשהחזירוהו לביתו והגיע החג, ביקש שיביאוהו לבית הכנסת. שם, לפני אמירת קדושה, פתח את פיו ואמר את פיוט "ונתנה תוקף"; משסיים אותו נפטר.

ביום השלישי לפטירתו נגלה רבי אמנון לרבנו קלונימוס בן משולם בחלום והשלים את הפיוט, וציווה אותו להפיץ בכל הקהילות פיוט זה, וכך נעשה.

סיפור זה מופע בעוד מקורות.

אצל הרבי

אמיתות הסיפור

באגרת קודש מיום ח"י אלול תשל"ג, כותב הרבי על אמיתות פרטים בסיפור על "ונתנה תוקף": "ממה שהעתיק מהסופרים שקדמוהו, שר' אמנון פסק דינו במה שיענישוהו, הנה צריך עיון אם אמיתי הוא, כי אסור לחבול בעצמו. וידוע שכמה עניינים ב(ספר) "שלשלת הקבלה" מפוקפקים ולא אמיתיים, וכמובא בכמה מקומות."

אך יש שאומרים שהרבי רק מערער על הפרטים של הסיפור אך אין מכאן ראיה שהרבי מפקפק ברור בסיפור עצמו.

ביאורים בפיוט

כשאבא קורא

בין אמרות הקודש בשיחת דברי כיבושין של צום גדליה (נדחה) תשנ"ב התייחס הרבי בהרחבה לתפילת "ונתנה תוקף" – תפילה שחוברה על-ידי רבי אמנון ממגנצה – וכה אמר:

כיצד אפשר לומר דברים כאלו בעיצומו של יום הקדוש, וביאר שזה על דרך הסיפור עם אדמו"ר האמצעי "כשאבא קורא".

לבני-ישראל הוענק התוקף שיוכלו לפעול שמכל העניינים – גם אותם הבלתי-רצויים שנזכרו בתפילת "נתנה תוקף" – תהיה תוצאה אחת ויחידה, אותה ממשיכים מיד אחרי שמסיימים תפילה האמורה – "כתר יתנו לך"...

ויתרה מזה, המשיך הרבי, כאשר תפילת "נתנה תוקף" (על פרטיה המהווה הכנה ל"כתר יתנו לך") נאמרת באופן ש"אבא קורא" [על משקל הסיפור החסידי "כשאבא קורא לא נשמעים עניינים שהם היפך הברכות"] כולל גם מתוך ידיעה שממנה באים ל"כתר יתנו לך", אזיי לא נשמעים מלכתחילה ענינים דהיפך הטוב.

בדברו על התוקף שניתן לבני-ישראל (צוטט לעיל), הבהיר:

כנרמז ב"נתנה תוקף": "נתנה" (גם) מלשון נתינה, "וכל הנותן בעין יפה הוא נותן", ו"(נתנה) תוקף" – תוקף לבני-ישראל.

תשובה תפלה וצדקה

הרבי ביאר את קושיית המרש"א בנוסח הפיוט למה מוזכר רק "תשובה ותפלה וצדקה מעברין את רוע הגזרה" ולמה השמיט הפייט את "שינוי השם" (ראה ר"ה דף ט"ז ע"ב) "ושינוי המקום",.

וביאר הרבי שהפייט מנה דברים ששייכים לעברת רוע הגזרה, משא"כ שינוי השם, ושינוי המקום, וכו' הוא מציאות חדשה לגמרי.

דירה בתחתונים

עוד ביאר הרבי שרואים שיהודים מתעוררים בעת אמירת "ונתנה תוקף כו', מי ינוח וכו'" יותר מתוך פנימות הלב ויותר מהתעוררות, מאשר בעת אמירת "מלוך על העולם כולו בכבודך" כו'.

שלכאורה עיקר הבקשה של יהודי תיהיה בהתעוררות שהקב"ה ינהיג את העולם, יותר מאשר חייו הפרטיים.

מבאר הרבי שהטעם הפנימי בזה הוא מפני שכוונת עצמותו ית' היא דוקא בדירה בתחתונים, ולכן כאשר יהודי מבקש על חייו הגשמיים, יותר מרגיש את פנימיות כוונת הקב"ה בבריאת העולם.

מנהגי הרבי

הרבי נוהג לעמוד באמירת הפיוט.

אצל חסידים

המשפיע הרב מענדל פוטרפס היה אומר שההבדל בין בית כנסת של מתנגדים לשל חסידים, שאצל המתנגדים עיקר הצעקה היית במילים "ותשובה ותפלה וצדקה, מעבירין את רוע הגזרה", ובבתי כנסיות חסידיים עיקר הצעקה הייתה "כי אתה הוא א-ל מלך חי וקיים".

פתגם זה מבטא שאצל חסידים עיקר ענין הימים הנוראים הוא קבלת מלכותו של הקב"ה. ולא הגזר דין של האדם על חייו הפרטיים.

ועוד היה מתוועד הרב מענדל פוטרפס שיש כאלו שלא בוכים ב"מי ימות", אלא ב"מי יחיה"... כיון שלא כל כך דואג אם הוא ימות, העיקר למה שהשני יחיה...,

בכך רצה המשפיע לבטאות עד כמה מגונה הרגש קנאה.

קישורים חיצוניים

• האם ה"ונתנה תוקף" חובר ע"י רבי אמנון ממגנצא? ● תגלית
• 'ונתנה תוקף' מרגש ומיוחד, מותאם לניגון מפולטובה
• הפיוט מנוגן על ידי הרב מרדכי צבי ברקוביץ מחשובי בעלי תפלה ב-770
• גילויים חדשים על מקור הפיוט המרטיט "ונתנה תוקף" httפפps://blog.nli.org.il/unetanneh_tokef/