הבדלים בין גרסאות בדף "הנחת אבן הפינה"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[קובץ:הנחת אבן הפינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת אבן הפינה - הרבי מכסה את העפר במעמד הנחת | + | [[קובץ:הנחת אבן הפינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת אבן הפינה - הרבי מכסה את העפר במעמד הנחת אבן הפינה להרחבת 770]] |
'''מעמד הנחת אבן הפינה''' הוא מעמד - מנהג יהודי עתיק, כאשר בונים בניין חדש לתורה או לתפילה, מתאספים ומכבדים אדם חשוב בהנחת אבן הפינה. | '''מעמד הנחת אבן הפינה''' הוא מעמד - מנהג יהודי עתיק, כאשר בונים בניין חדש לתורה או לתפילה, מתאספים ומכבדים אדם חשוב בהנחת אבן הפינה. | ||
גרסה מ־02:12, 27 ביוני 2011
מעמד הנחת אבן הפינה הוא מעמד - מנהג יהודי עתיק, כאשר בונים בניין חדש לתורה או לתפילה, מתאספים ומכבדים אדם חשוב בהנחת אבן הפינה.
אבן הפינה היא אבן הראשונה שממנה מתחילים לבנות את הבניין, והנחתה בפינה נובעת משיקולי בנייה, משום שנוח להתחיל בפינה וממנה להמשיך את הבנייה מאשר להתחיל את הבנייה באמצע, ובאופן זה מתקבלת בנייה מדויקת יותר וללא סטיות.
כאשר ביקר רבי פנחס מנחם אלתר ה'פני מנחם' מ[[חסידות גור|גור] אצל הרבי, גילה לו הרבי באחד השיחות, שהתכוון פעם לצאת חוצץ נגד הנוהג הנפסד להטמין מגילת יסוד באדמה בעת הנחת אבן-פינה לבתי-תורה ותפילה, שלדעתו יש בזה משום הליכה בדרכי הגויים שהוא איסור מהתורה "ובחוקותיהם לא תלכו", אך נמנע מלעשות כן בשל תמונה שהגיעה לידו ובה נראה הגאון מטשעבין חותם על מגילת יסוד לישיבתו.
אֶבֶן, מָאֲסוּ הַבּוֹנִים - הָיְתָה, לְרֹאשׁ פִּנָּה
— תהילים, קי"ח, כ"ב
