הבדלים בין גרסאות בדף "הזאל הגדול (ליובאוויטש)"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=הזאל הגדול בליובאוויטש|אחר=הזאל הגדול ב-770|ראו=[[הזאל הגדול (770)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=הזאל הגדול בליובאוויטש|אחר=הזאל הגדול ב-770|ראו=[[הזאל הגדול (770)]]}} | ||
| + | '''הזאל{{הערה|ה'זאל' הוא 'אולם' ברוסית - מילה שנכנסה אצל דוברי ה[[אידיש]] יוצאי [[רוסיה]], ומשומשת בין השאר לכינוי לבית-מדרש.}} הגדול''' הינו בנין ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]], אותו בנה [[אדמו"ר המהר"ש]] לאחר שנשרף הבנין (בשנת [[תרכ"ח]]{{הערה|ראה [[תורת שמואל]] [[תרכ"ז]] עמ' תק"ז}}) שעמד שם קודם ושימש את [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
| − | + | ==היסטוריה== | |
| − | |||
| − | |||
בזאל הגדול היו מתפללים בימים נוראים ובמועדים, ושם ערכו שלחנות משתה (על פי רשימות [[אדמו"ר הריי"צ]]). | בזאל הגדול היו מתפללים בימים נוראים ובמועדים, ושם ערכו שלחנות משתה (על פי רשימות [[אדמו"ר הריי"צ]]). | ||
| שורה 10: | שורה 9: | ||
על פי תיאורו של ר' [[שמואל קראוס]] מדובר בבית רבוע, כ-21.30 על 21.30 מטרים, שהיה גבוה משאר הבתים בעיר. היו לו חלונות גדולים וגבוהים משלשת צדדיו, ובארבעת פינותיו צורת האות ש ו-13 עמודים שעליהם נשענה התקרה. | על פי תיאורו של ר' [[שמואל קראוס]] מדובר בבית רבוע, כ-21.30 על 21.30 מטרים, שהיה גבוה משאר הבתים בעיר. היו לו חלונות גדולים וגבוהים משלשת צדדיו, ובארבעת פינותיו צורת האות ש ו-13 עמודים שעליהם נשענה התקרה. | ||
| + | |||
| + | בשנת [[תש"פ]] שוחזר העתק מדוייק של הזאל על פרטיו באותו מיקום בו היה בחצר רבותינו נשיאינו. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ליובאוויטש]] | [[קטגוריה:ליובאוויטש]] | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
גרסה מ־08:33, 11 בנובמבר 2020
ערך זה עוסק בהזאל הגדול בליובאוויטש. אם התכוונתם להזאל הגדול ב-770, ראו הזאל[1] הגדול הינו בנין בעיירה ליובאוויטש, אותו בנה אדמו"ר המהר"ש לאחר שנשרף הבנין (בשנת תרכ"ח[2]) שעמד שם קודם ושימש את אדמו"ר הצמח צדק.
היסטוריה
בזאל הגדול היו מתפללים בימים נוראים ובמועדים, ושם ערכו שלחנות משתה (על פי רשימות אדמו"ר הריי"צ).
בזאל הגדול היה משתה החתונה הרבנית חיה מושקא (בת המהר"ש). שם גם היתה חגיגת הבר מצווה של אדמו"ר הריי"צ בי"ב תמוז תרנ"ג ושם גם היתה שמחת חתונתו עם הרבנית נחמה דינה ב[[י"ג אלול תרנ"ז]].
על פי תיאורו של ר' שמואל קראוס מדובר בבית רבוע, כ-21.30 על 21.30 מטרים, שהיה גבוה משאר הבתים בעיר. היו לו חלונות גדולים וגבוהים משלשת צדדיו, ובארבעת פינותיו צורת האות ש ו-13 עמודים שעליהם נשענה התקרה.
בשנת תש"פ שוחזר העתק מדוייק של הזאל על פרטיו באותו מיקום בו היה בחצר רבותינו נשיאינו.
