הזאל הגדול (ליובאוויטש)
ערך זה עוסק בהזאל הגדול בליובאוויטש. אם התכוונתם להזאל הגדול ב-770, ראו 
הזאל[1] הגדול הינו בנין בעיירה ליובאוויטש, אותו בנה אדמו"ר המהר"ש לאחר שנשרף הבנין (בשנת תרכ"ח[2]) שעמד שם קודם ושימש את אדמו"ר הצמח צדק.
היסטוריה
בימי אדמו"ר הצמח צדק שימש הזאל הגדול להיכל הלימוד של ישיבת ליובאוויטש, ובה אמר הרבי הצ"צ את מאמרי החסידות בשבתות וחגים.
בזאל הגדול היו מתפללים בימים נוראים ובמועדים, ושם ערכו שלחנות משתה (על פי רשימות אדמו"ר הריי"צ).
בזאל הגדול היה משתה החתונה של הרבנית חיה מושקא (בת המהר"ש). שם גם הייתה חגיגת הבר מצווה של אדמו"ר הריי"צ בי"ב תמוז תרנ"ג ושם גם הייתה שמחת חתונתו עם הרבנית נחמה דינה בי"ג אלול תרנ"ז.
על פי תיאורו של ר' שמואל קראוס מדובר בבית רבוע, כ-21.30 על 21.30 מטרים, שהיה גבוה משאר הבתים בעיר. היו לו חלונות גדולים וגבוהים משלשת צדדיו, ובארבעת פינותיו צורת האות ש ו-13 עמודים שעליהם נשענה התקרה.
בשנת תש"פ שוחזר העתק מדוייק של הזאל על פרטיו באותו מיקום בו היה בחצר רבותינו נשיאינו[3].
הערות שוליים
- ↑ ה'זאל' הוא 'אולם' ברוסית - מילה שנכנסה אצל דוברי האידיש יוצאי רוסיה, ומשמשת בין השאר לכינוי לבית-מדרש.
- ↑ ראה תורת שמואל תרכ"ז עמ' תק"ז
- ↑ ליובאוויטש: הנחת אבן הפינה לבניית ושחזור ה'זאל' הגדול
