דף היומי
תקנת לימוד הדף היומי בתלמוד בבלי, הינה תקנה שנתקנה על ידי הרב מאיר שפירא מלובלין בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל, בשנת תרפ"ג באוסטריה.
תקנת הדף היומי בחב"ד
באותם שנים, חב"ד כבר לא היתה חלק מאגודת ישראל, ומכיון שמאז ועד עתה ברור כי תקנת הדף היומי היא בכדי לאחד את עם ישראל סביב אגודת ישראל, בחב"ד לא לומדים דף היומי[1].
בשיחה בשבת פרשת שלח תשמ"ח דיבר הרבי על ענין תקנת דף היומי שאין נהוג בחב"ד, והסביר כי שונה התקנה מאשר האסיפה הקדושה של הנשיאים, עליה מובא כי חלשה דעתו של אהרן על כך שלא השתתף באסיפה לדבר שבקדושה שהיה על ידי הכלל.
שני חילוקים ישנם:
א. כאן לא היתה הסכמה על ידי כל גדולי ישראל, אלא ישנם כאלו שהתנגדו לכך.
ב. ובפרט שאדמו"ר הריי"צ לא ציוה להתל' התמימים שילמדו זה, וזה גופא שלא ציוה ה"ז גופא מוכיח תכלית השלילה לזה.
הטעם, הסביר הרבי, י"ל שמה שלא כולם הסכימו להצעה זו שהרי זה לוקח זמן משיעורים דלימוד המוסר, לימוד החסידות וכן פלפול וכו', מלבד השיעורים הקבועים שנסדרו על ידי אנשי כנסת הגדולה ובתפלה בכל יום, וכן תקנות שונות של הרבנים כל אחד ואחד.
כן יש התייחסות ל"דף היומי" באגרות קודש (כרך י"ד ע' תח) במענה לרב יודאסין ע"ה שרצה להדפיס חידושים על הש"ס לטובת לומדי ה"דף יומי", ששיעור זה מוגבל הוא "הגבלות למעלה והגבלות גם למטה".
עם זאת ראינו התייחסויות של הרבי לטובת אלו שלומדים את מסלול הדף יומי, ולדוגמא ראה ביקור האדמו"ר מגור התוועדויות - שנת תשד"מ כרך ב' עמוד 1047 ואילך (וראה במיוחד ע' 1051). ע"כ. ונראה לומר שזהו עבור אלו שלומדים את המסלול, אבל חסידי חב"ד אינם לומדים את הדף יומי.
בחב"ד נהוג לחלק את הש"ס כל שנה בי"ט כסלו, וכל אחד לוקח מסכת או חלק ממסכת. כך ניתן ללמוד את המסכת בשלימות ובעמקות יותר לפי ערך במהלך השנה.
