דובער קצנלבויגן

ר' דובער קצנלבויגן (מכונה: בערע אברמקס; תק"צ – תרע"ד-תרע"ו) מנכבדי תושבי העיירה ליובאוויטש ומקורב למשפחת בית הרב.

ביוגרפיה

רשימת לוֹוִים, תושבי ליובאוויטש, שביתם נהרס עקב 'השריפה הגדולה' בה' באלול תרי"ח – חתוּם על־ידי ר' אברהם המוכסן

ר' דובער קצנלבויגן נולד בליובאוויטש לאמו מרת בתיה ולאביו ר' אברהם (תקע"ח – ?), בשנת תק"צ. אביו ר' אברהם (ב"ר יהושע) שימש כמוכסן בעיירה ליובאוויטש וסייע לאדמו"ר הצמח צדק בעת ההלשנות בשנת ת"ר, אז גם ישב בבית המאסר למשך שני ימים.

התחתן לפני שנת תרי"ג עם ראָדאַ (תקצ"ב – ?). מקום דירתו היה מול השוק בליובאוויטש, על־יד שטח בית הכנסת של אדמו"ר האמצעי, בשורה אחת עם ביתו של ר' שלמה חיים קוטאין וביתו של ר' נחמן צבי ב"ר שמואל דובער מבוריסוב.

בשנת תרנ"ג הייתה לו, לר' אהרן ביינש ולר' שלום יחזקאל פורש מחלוקת עם הרב יעקב אליעזר סקאבלא, ר' אהרן זליגסון ור' נפתלי צבי מייטין. הדיינים (ביניהם היה הרב דוד יעקובסון) לא הצליחו לפשר בין הצדדים והוחלט כי המכריעים יהיו האחים, הרז"א ואדמו"ר הרש"ב.

ר' דובער נזכר בספרות הזכרונות החב"דית, וממנה עולה קרבתו למשפחת בית הרב. כך למשל הוא מוזכר ביומנו של אדמו"ר הריי"צ מכ"ג באייר תרנ"ג שראהו משוחח אז עם הרז"א. הרבי הריי"צ סיפר גם על דיבורי ר' דובער עם אביו אדמו"ר הרש"ב. קרבתו לבית הרב התבטאה גם בכך שהוא בישר לאדמו"ר הרש"ב על פטירת אחיו הרז"א בשנת תרס"ט.

על התבטלותו לאדמו"ר הרש"ב, אפשר ללמוד מהסיפור הבא: "בכ"ד טבת תרס"ו אחרי חלוקת הש"ס סיים החסיד הר' דובער (בערע אברמקס) את הסיום דמס' נדה, כשגמר הסיום לטף השפתיים וזקנו ורצה להגיע על ההדרן איזה חידוש לקשר המס', כשהרגיש בזה כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ אמר לו עד כאן היינו מחויבים לשמוע, אבל הלאה איננו מחויבים, ואמר הר' דובער א"כ הדרן עלך כו'". מסיפור זה גם ניתן על למדנותו, וכי הוא היה מבעלי הבתים בעיירה ליובאוויטש שהיו משתתפים בסיומי הש"ס. עובדה זו הוזכרה גם על־ידי הרבי הרש"ב בדברו עם הרב ברוך שניאור שניאורסון.

את אָפיו התקיף הזכיר אדמו"ר הריי"צ באחת משיחותיו: "בליובאוויטש היה אדם בשם בערע אברהם'קעס, אדם חזק ותקיף, שאמר: פטור נו, אני לא אבכה ב'כורעים' של איסר החזן. הוא היה מתפלל ב'מנין' אחר בעיר. פעם אחת בא לבית המדרש של הרבי לשמוע תפלת ה'עבודה' ביום כיפור מאיסר החזן, ועמד ליד הכיור. כשהחל איסר החזן לנגן 'והכהנים' בהתלהבות גדולה, התחיל בערע אברהםקעס לרעוד וליבב, שהיה מוכרח להחזיק עצמו בכיור כדי שלא יפול".

נפטר בין השנים תרע"ד-תרע"ו.

משפחתו

• אחיו ר' יצחק – מחותן של הרב דוד יעקובסון ואב סבו של בן-ציון קשת, חבר כנסת מטעם גח"ל-הליכוד
• בנו ר' יהושע – התגורר ברוגצ'וב ובראש השנה שימש כבעל קריאה בליובאוויטש, אביו של ר' מיכאל קצנלבויגן חתן ר' חיים בן ציון רסקין
• בנו ר' שמואל
• בנו ר' מנחם מענדל – התגורר בריגה ונפטר בשנת תרצ"ז
• בנו ר' לייב
• בתו מרת פריידא
• בתו מרת חיענא