דבר מלכות ערב פסח (ב')

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף דבר מלכות ערב פסח)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Disambig RTL.svg.png המונח "דבר מלכות ערב פסח" מפנה לכאן. לערך העוסק בר"ד אור לי"ד ניסן אחרי מכירת חמץ, ראו דבר מלכות ערב פסח (א').

" ולהעיר, שהמעלה ד"שמיני" מודגשת גם בחג הפסח (נוסף לכך שבשניהם מודגש הדילוג למעלה מהעולם) – ששמיני של פסח (בחו"ל) שייך במיוחד (יותר משאר ימי הפסח) להגאולה העתידה לבוא ע"י משיח צדקנו, שלכן מפטירין בנבואת הגאולה "ויצא חוטר מגזע ישי וגו'", ואוכלים "סעודת משיח", כידוע ומפורסם המנהג המקובל מהבעש"ט. "

– אות ד'

דבר מלכות ערב פסח (ב') הינו שיחה שאמר הרבי בערב פסח אחרי מנחה, י"ד ניסן תנש"א.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

תוכן השיחה[עריכה]

המעלה המיוחדת בקביעות שנת תנש"א - שפסח חל בשבת (בפ' שמיני, שמתברכת משבת הגדול) - שב' המעלות מתחברים: הדרגא שלמעלה מהעולם (פסח, מלשון "דילוג ופסיחה") נמשכת[1] וחודרת בשלימות העולם (שבת, שמביאה "מנוחה") עד שהופכת ומשנה את טבע העולם וגדריו, שזה מורה על המשכת הבלי גבול בגבול.

והענין בזה בעבודת האדם:

שנוסף על העילוי והשלימות דעבודת הצדיקים, באופן ישר ומסודר "תמידין כסדרם" שזהו שלימות שמצד גדרי הבריאה[2], נתווסף בעבודה גם השלימות דעבודת התשובה, באופן של הוספה ודילוג לגבי סדר הבריאה, "מוספין כהלכתם" שלמעלה מגדרי הבריאה[3], שיהיה בגאולה.

והתוכן הפנימי בעבודה המיוחדת בערב פסח:

"קרבן פסח" מורה על הקירוב להקב"ה באופן של דילוג ופסיחה, ו"סדר" קרבן פסח הוא, שהדילוג וקפיצה בעילוי אחר עילוי - נעשה סדר קבוע ותמידי בעבודתו, עד ש"אם הפסח נמצא טריפה - לא עלה לו עד שמביא אחר". היינו, שגם כאשר מגיע למסקנה שביחס למעמדו ומצבו האמיתי אין עבודתו נחשבת לעלייה - צריך להתקרב לקב"ה באופן אחר לגמרי, שלא בערך כלל לגבי עבודתו הקודמת, למעליותא[4] ובפרט ע"י ההוספה במצוות הצדקה, ו"המברך מתברך בברכתו של הקב"ה", כל הנ"ל לא יתקיים רק במחשבה או בדיבור ("ונשלמה פרים שפתינו") אלא יחדור בעולם המעשה בפועל, עי"ז שתיכף ומיד ממש נעשית הגאולה, ואז נקריב את הפסח כפשוטו ממש, ונעלה לרגל לבית המקדש השלישי.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. ומפעפעת.
  2. שבת.
  3. פסח.
  4. עבודת התשובה, להפוך את ה"אחר" לקדושה.