הבדלים בין גרסאות בדף "גרשון בער מפהר"
מ (החלפת טקסט – "הרה"ח" ב־"הרב") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הרב החסיד ר' '''גרשון בער מפאהר''' היה גר תקופה בעיר [[קלימוביץ']] אחר כך עבר לעיירה פאהאר - עיירה בפלך צ'רניגוב. לאחמ"כ התגורר כמה שנים בעיר [[נעוועל]] פלך ויטבסק והיה מהחסידים הבולטים שם. | + | הרב החסיד ר' '''גרשון בער מפאהר''' (תקפ"ה - מרחשון תרנ"ח) היה גר תקופה בעיר [[קלימוביץ']] אחר כך עבר לעיירה פאהאר - עיירה בפלך צ'רניגוב. לאחמ"כ התגורר כמה שנים בעיר [[נעוועל]] פלך ויטבסק והיה מהחסידים הבולטים שם. |
| − | ר' גרשון (דוב) בער מפאהאר | + | ר' גרשון (דוב) בער מפאהאר נולד בשנת תקפ"ה, היה בן יחיד ונולד לאחר פטירת אביו ר' [[גרשון בער העילוי מקרוצא]] ונקרא על שמו. בשנות נעוריו למד בעיר [[סלוצק]], אחר כך התקרב לעדת החסידים ונודע כמשכיל גדול ועובד ה' באמת. היה מחונך של דודו ר' [[אבא דער לעבעדיקער]], חסיד [[אדמו"ר הזקן]]. |
| − | ר | + | לראש השנה תקצ"ח, הבר מצוה שלו, הוא נסע פעם ראשונה לאדמו"ר הצמח צדק ונהיה מקושר בלב ונפש אליו. בשנת תר"ט הכיר את מורו ומדריכו הרב הצדיק רבי [[הלל מפאריטש]] ומיני אז הפך לתלמידו. לאחר הסתלקות הצ"צ התקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]] ולאחר מכן לאדמו"ר הרש"ב. |
| + | |||
| + | הרב גרשון בער נפטר במרחשון תרנ"ח. | ||
==איש יודע ספר== | ==איש יודע ספר== | ||
| שורה 18: | שורה 20: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| − | *חתנו, הרב [[זאב וולף לוויטין]] - משגיח בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] | + | *בתו מרת טעמא אשת חתנו, הרב [[זאב וולף לוויטין]] - משגיח בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] |
*נכדו, הרב [[שמואל לוויטין]] - מנכבדי קהילת חב"ד ב[[קראון הייטס]] בשנותיה הראשונות | *נכדו, הרב [[שמואל לוויטין]] - מנכבדי קהילת חב"ד ב[[קראון הייטס]] בשנותיה הראשונות | ||
גרסה מ־16:06, 7 בדצמבר 2015
הרב החסיד ר' גרשון בער מפאהר (תקפ"ה - מרחשון תרנ"ח) היה גר תקופה בעיר קלימוביץ' אחר כך עבר לעיירה פאהאר - עיירה בפלך צ'רניגוב. לאחמ"כ התגורר כמה שנים בעיר נעוועל פלך ויטבסק והיה מהחסידים הבולטים שם.
ר' גרשון (דוב) בער מפאהאר נולד בשנת תקפ"ה, היה בן יחיד ונולד לאחר פטירת אביו ר' גרשון בער העילוי מקרוצא ונקרא על שמו. בשנות נעוריו למד בעיר סלוצק, אחר כך התקרב לעדת החסידים ונודע כמשכיל גדול ועובד ה' באמת. היה מחונך של דודו ר' אבא דער לעבעדיקער, חסיד אדמו"ר הזקן.
לראש השנה תקצ"ח, הבר מצוה שלו, הוא נסע פעם ראשונה לאדמו"ר הצמח צדק ונהיה מקושר בלב ונפש אליו. בשנת תר"ט הכיר את מורו ומדריכו הרב הצדיק רבי הלל מפאריטש ומיני אז הפך לתלמידו. לאחר הסתלקות הצ"צ התקשר לאדמו"ר המהר"ש ולאחר מכן לאדמו"ר הרש"ב.
הרב גרשון בער נפטר במרחשון תרנ"ח.
איש יודע ספר
בנעוריו שמע סיפורים ואמרות-תורה מזקני החסידים, שעדיין זכרו את הזמן של אדמו"ר הזקן, ונהגו לחזור ולספר תורות מסויימות וסיפורים ששמעו מחסידים הראשונים, תלמידי החדרים, אותם סידר רבינו הזקן בתחילת התייסדות שיטת חב"ד.
הוא סיפר לאדמו"ר הריי"צ סיפורים שזכר מהשנים שהיה בקלימוביץ' וממה ששמע מדודו ר' אבא דער לעבעדיקער. כמו כן העביר לרבי הריי"ץ את הניגון הנשכח ברוך הוא אלוקינו ששמעו מזקני החסידים ר' יוסף שלום מקלימאוויטש ור' יצחק שאול מקלימאוויטש.
הרבי הריי"צ סיפר [1] שאביו האדמו"ר הרש"ב קרא לו באחת ההזדמנויות ואמר לו: "כאשר בא הרב החסיד רבי גרשון דובער והוא אחד מזקני החסידים ומקבל פנימי מאת כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים, תשתדל להרבות להיות בחברתו, להאזין היטב ולהתבונן היטב איך הוא מתפלל, תהיה אצלו באכסניתו וגם תבקשו לבוא אליך ותטה אוזן קשבת לכל אשר יספר וידבר".
באותה עת, דיבר הרבי הרש"ב שעה ארוכה בשבחו של החסיד רבי גרשון דובער שהוא משכיל נפלא ועמקן והפליא במעלת עבודתו ואשר בו מקויימת הברכה: 'והלואי יתפלל כל היום כולו', שהוא כל היום כולו כמו בעבודת התפילה. וכן, הרבה הרבי לדבר בגודל מדת האמת של החסיד רבי גרשון דובער וביאר מעלותיו הנפלאות בעבודה ובהשכלה.
אדמו"ר הריי"צ מתאר [2] שבכל עת שר' גרשון בער היה מגיע לליובאוויטש היה מרבה לספר לו סיפורים מכ"ק רבותינו נשיאנו הקדושים. סיפורים אשר ראה בעצמו ושמע מפיהם הקדוש, ומפי קדשם של כ"ק הרה"צ רבי חיים אברהם שניאורי בנו של אדמו"ר הזקן, רבי מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי), וכ"ק הרבנים הצדיקים בני הוד הרבי הצמח צדק, את אשר שמע מפי זקני החסידים ואת אשר קיבל מפי מורו ומדריכו הרב הצדיק רבי הלל מפאריטש.
משפחתו
- בתו מרת טעמא אשת חתנו, הרב זאב וולף לוויטין - משגיח בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש
- נכדו, הרב שמואל לוויטין - מנכבדי קהילת חב"ד בקראון הייטס בשנותיה הראשונות
