בן ציון מיכאלשוילי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב חכם בן ציון מיכאלשוילי (י"ב שבט תרח"צ - כ' אדר תש"פ). היה חסיד של הרבי הריי"צ והרבי. נולד בגרוזיה, עלה לארץ ישראל בשנת תשכ"ז והתיישב בכפר חב"ד.

תולדות חיים

נולד בעיירה קולאשי בי"ב שבט תרח"צ לרב חכם שבתי והרבנית ציפורה.

את חינוכו החסידי ספג בבית אביו ובבית סבו חכם אברהם מיכאלשוילי.

בהגיעו לגיל חתונה, נשא את רעייתו תמר ממשפחת מיכאלשווילי.

בחודש שבט תשכ"ז, קיבל חכם בן ציון אשרת יציאה מברית המועצות, דבר שהיה באותה תקופה יוקר המציאות, וזאת בעקבות שהתעקש וניסה שוב ושוב, בי' תמוז הגיע לנמל חיפה.

בקיץ של שנת תשכ"ז, מייד לאחר סיום מלחמת ששת הימים עלה לארץ יחד עם שני אחיו חכם יעקב מיכאלשוילי וחכם משה מיכאלשוילי. והתיישב בכפר חב"ד.

לקראת חודש תשרי תשכ"ח הגיע לחצרות קדשנו על פי הזמנה מיוחדת שקיבל מהרבי. במהלך הביקור זכה לקירובים מיוחדים.

שלשת האחים לבית מיכאלשוילי, ר' יעקב, ר' משה, ור' בן ציון, היו ידועים כפעילים נמרצים אשר אינם חוששים משום דבר, ופעלו במסירות נפש כפשוטו תחת הממשל הקומוניסטי בהפצת יהדות וחסידות, כחסידי חב"ד לכל דבר הסתובבו ופתחו שיעורי תורה, לימוד ילדים, שימשו כחזנים, מוהלים, וכו', הקג"ב פרסם את שמותם כאנשים מסוכנים "המכניסים רעל לראשי ילדינו".

הייתה לו חיות מיוחדת בעניני משיח והאמין במשך כל חייו בכך שהרבי הוא המלך המשיח.

נפטר בכ' אדר תש"פ.

משפחתו