ב' מנחם אב תרפ"ט

בב' מנחם אב תרפ"ט הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקורו הראשון בארץ ישראל.

בין השאר, ביקר בקהילה היהודית בחברון, בה הייתה קהילה של חסידי חב"ד. הוא אף זכה בזכות מיוחדת להיכנס למערת המכפלה.

במסגרת ביקורו בארה"ק ביקר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בירושלים, עפולה, טבריה, צפת, מירון, חברון, תל אביב, בני ברק ופתח תקוה.

בט"ז מנחם אב תרפ"ט נסע ברכבת למצרים, משם המשיך לארצות הברית.

מטרת הביקור

כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ:

"...רגיל הייתי בארץ מולדתי, לבקר מזמן לזמן בהיכלי קודש ציוני אבות קדושים, הוד כ"ק אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, לשאת רינה ותפילה בהתעוררות רחמים רבים בעדנו ובעד כל תלמידנו ואנ"ש בתוך כלל אחב"י שי'.

בזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, והחלטתי בעזרתו ית' לעשות מסעי זה לאה"ק תובב"א, לבקר במקומות הקודש...

...והנני בזה להודיעם אשר בעזרתו ית', אעשה מסעי עם חתני הרב הר"ש שי' גורארי' ביום ג' כ"ב תמוז דרך בראנדיזי על הספינה ההולכת ביום א' לאלכסנדריא, זמן התעכבותנו באה"ק תובב"א, הנני חושב במשך כשני שבועות..."

תיאור הביקור

רשימה קצרה שכתב בזמנו אחד מראשי חב"ד בחברון, הרב ש.ז. קלונסקי:

"...בחודש מנ"א תרפ"ט, שבועות מספר לפני הטבח שהיה בחברון, הגיע לארץ לביקור הרב הצדיק מרן ר' יוסף יצחק שניאורסאהן זצוק"ל.

הקדוש ר' אליעזר דן סלונים קיבל על עצמו לתכנן את ביקורו של הרבי בחברון, הן במערת המכפלה והן בשאר המקומות הקדושים שם. כידוע, היתה הכניסה למסגד העומד על מערת המכפלה אסורה גם על היהודים וגם על הנוצרים מחמת "טומאתם". אולם אליעזר סלונים, שהיו לו קשרים טובים בחוגי השילטון הערבי שבחברון, הצליח להשיג רישיון מיוחד לביקור בתוך הבניין והמסגד בעבור הרבי ושלושה מלווים עימו.

בצאת הרבי לחברון נלווינו אליו לסיור. בהגיענו לחברון באנו למלון אשר מחוץ לעיר. רוב תושבי חברון הקבילו פנינו, ובצאתנו מן המלון, ליוונו קהל היהודים ובתוכם תלמידי הישיבה "כנסת ישראל" שבחברון, בדרכנו לעיר העתיקה. השיירה עברה כולה דרך הכביש החיצוני, לא דרך השוק והחנויות, אל מערת המכפלה. התוכנית היתה להיכנס למערה בעד "שער יעקב", אשר בו היתה הכניסה אסורה ליהודים לחלוטין, ולצאת בעד "שער אברהם", הכניסה הידועה עם המדרגות ו"שבע המדרגות" המותרות בעלייה ליהודים.

בהגיענו ל"שער יעקב", חיכתה לנו שם משלחת מנכבדי הערבים שבחברון, אשר באו במיוחד לבקשתו של אליעזר דן סלונים, שהיה אז מנהל בנק אפ"ק בחברון. הם קידמו את פנינו – שבעת בעלי הרישיונות: הרבי מליובאוויטש, חתנו ר' ש' גור-אריה, הרב יעקב יוסף סלונים רבה של חברון, ר' אליעזר דן סלונים, ר' ישראל ור' יצחק דבורץ ואנוכי – הם נתנו לרבי סנדלי עור מיוחדים, שלמעשה היו רק סוליות עור ולהן שרוכים כדי לקושרם מעל נעלינו, וזאת למען לא נהיה נאלצים לחלץ את מנעלינו לפי הנהוג והמקובל.

נכנסנו למקום קברי האבות. עברנו ליד המצבות שהיו מכוסות בשטיחים יקרים ובפרוכיות רקומות בפרחים ועטורות בגדילי-זהב. מלווינו הערבים הסבירו לנו על קברו של מי עומדת מצבה זו ואחרת. ליד מצבתם של אברהם ושרה, הראו לנו פתח של בור המוביל למערה שמתחת, ובתוכו תלויה מנורת שמן דולקת כנר תמיד.

בראש הלך הרבי וכולו שקוע במחשבות ובהירהורים, דומה היה כל העת שעיניו עצומות ושפתיו נעו כל העת. היה מופלא הדבר לראותו צועד, בראש כולם, כאשר מלוויו, הן הערבים והן היהודים, מהלכים בלאט אחריו, ועובר ופונה פעם ימינה ופעם שמאלה כמי שנהירין לו שבילי המערה כשבילי ביתו.

כך עבר הביקור במערה, ללא דיבור ואף לא בלחש. התרגשותנו היתה רבה, עד שהגענו ל"שער אברהם" וממנו ירדנו במדרגות הרבות עד שהגענו למדרגה השביעית – אותה מדרגה שאחב"י היו מורשים לעלות עדיה בלבד, ויצאנו".

לקריאה נוספת

• מסע הרבי לארץ הקודש, דוד זאב רוטנברג, הוצאת אש"ל - כפר חב"ד, תשנ"ז.

קישורים חיצוניים

סקירת הביקור בעיתון בית משיח

עיתון הארץ בכתבה על הביקור

דיבת הארץ - עיתון משפחה בכתבה על הביקור