הבדלים בין גרסאות בדף "אני (אדם)"
(Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:ערכים בחסידות לקטגוריה:חסידות) |
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות") |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | המושג '''אני''' במבט החסידות, הוא היסוד והשורש לרבים מן המידות הרעות שבעולם, | + | המושג '''אני''' במבט החסידות, הוא היסוד והשורש לרבים מן המידות הרעות שבעולם, לדוגמה [[גאווה]]: מדוע אני מתגאה? כיוון שאני הרי משהו, וכיוון שאני הוא משהו, הרי אני גם כועס אם פגעו בכבודי. |
ה[[אני]] הוא החשוב לאדם יותר מכל, נניח, אם לחברו כואב הראש ולו כואב הרגל, הרי שכאב הרגל מציק לו יותר מכאב הראש, כי כאב הרגל הינו כאב הרגל '''שלו''' וכאב הראש הוא של '''חברו'''. | ה[[אני]] הוא החשוב לאדם יותר מכל, נניח, אם לחברו כואב הראש ולו כואב הרגל, הרי שכאב הרגל מציק לו יותר מכאב הראש, כי כאב הרגל הינו כאב הרגל '''שלו''' וכאב הראש הוא של '''חברו'''. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
[[קטגוריה:עבודת ה']] | [[קטגוריה:עבודת ה']] | ||
[[קטגוריה:נפש]] | [[קטגוריה:נפש]] | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:תורת החסידות]] |
גרסה אחרונה מ־06:19, 21 באוקטובר 2020
המושג אני במבט החסידות, הוא היסוד והשורש לרבים מן המידות הרעות שבעולם, לדוגמה גאווה: מדוע אני מתגאה? כיוון שאני הרי משהו, וכיוון שאני הוא משהו, הרי אני גם כועס אם פגעו בכבודי.
האני הוא החשוב לאדם יותר מכל, נניח, אם לחברו כואב הראש ולו כואב הרגל, הרי שכאב הרגל מציק לו יותר מכאב הראש, כי כאב הרגל הינו כאב הרגל שלו וכאב הראש הוא של חברו.
שבירת האני[עריכה]
ונשאלת השאלה כיצד אפשר לשבור את האני? הרי ה"אני" הוא עצם (של הנפש הבהמית), ועצם הרי אי אפשר לשבור?
התשובה היא, שכאשר משליטים את ה"עצם" השני, העצם הרוחני- העצם של הנפש אלוקית על הבהמית, אזי העצם הבהמי נשבר ומה ששולט הוא העצם הרוחני.
וכיצד מגלים עצם זה? על ידי לימוד פנימיות התורה, מגלים את העצם הזה.
מסופר כי אחד מתלמידי המגיד ממזריטש השתוקק לקבל חיזוק מרבו, ונסע אל ביתו של המגיד. כאשר הגיע לביתו של המגיד ודפק על הדלת שאל המגיד: מי הוא שם? ענה התלמיד: אני. שאל המגיד: מי הוא זה שיכול לומר על עצמו "אני", אם לא הקב"ה עליו נאמר "כי אני אני הוא, אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלוקים"? כאשר שמע זאת התלמיד, הוא לא נצרך אף להכנס לבית המגיד, מכיון שבאמירה זו מילא את מבוקשו, ועזב את המקום.
ראו גם[עריכה]
- פניני התניא - הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, חלק א' עמ' 20-23.
