הבדלים בין גרסאות בדף "אליהו לייב שיפמן"
תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) מ (הסרת קטגוריה:אישים שנפטרו בתקופת אדמו"ר הרש"ב באמצעות HotCat) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
ילדיו נפטרו בצעירותם, וכאשר נולד בנו הצעיר, קרא לו אלתר משה ליפא, כאשר את השם אלתר הוסיף כסגולה לאריכות ימים{{הערה|'אלטער' באידיש, משמעותו זקן, כסגולה לכך שהילד יזכה להגיע לגיל זקנה ולא ימות בעודו צעיר.}}, אך בגיל 8 נפל בנו למשכב והוא הגיע ל[[אדמו"ר המהר"ש]] לבקש ברכה עבורו, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] הורה לו לעלות ל[[ארץ הקודש]], ובשנת [[תרכ"ח]] עלה לארץ והתיישב ב[[חברון]], ויחד עמו העלה גם את אוצרותיו, שכללו כתבי יד וחפצים שונים שקיבל ואסף בזמן עבודתו כ[[משב"ק|משמש]] אצל הרבי, ביניהם [[ספר התניא]] דפוס ראשון שהעניק [[אדמו"ר הזקן]] לאחד מבני משפחת בית הרב, [[ליקוטי תורה]] עם הערותיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[תפילין]] בכתב ידו של [[ראובן הסופר]], ועוד. אוצרות אלו עברו בירושה לצאצאיו, והגיעו לידיו של ר' שמואל בן ציון רבינוביץ שויתר על חלקו בירושה כדי לזכות בחפצים היקרים, אך בזמן כיבוש העיר העתיקה נמלטו בני המשפחה מהבית ולא הספיקו להציל את החפצים וכשחזרו לבית - לא נמצאו עקבותיהם. | ילדיו נפטרו בצעירותם, וכאשר נולד בנו הצעיר, קרא לו אלתר משה ליפא, כאשר את השם אלתר הוסיף כסגולה לאריכות ימים{{הערה|'אלטער' באידיש, משמעותו זקן, כסגולה לכך שהילד יזכה להגיע לגיל זקנה ולא ימות בעודו צעיר.}}, אך בגיל 8 נפל בנו למשכב והוא הגיע ל[[אדמו"ר המהר"ש]] לבקש ברכה עבורו, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] הורה לו לעלות ל[[ארץ הקודש]], ובשנת [[תרכ"ח]] עלה לארץ והתיישב ב[[חברון]], ויחד עמו העלה גם את אוצרותיו, שכללו כתבי יד וחפצים שונים שקיבל ואסף בזמן עבודתו כ[[משב"ק|משמש]] אצל הרבי, ביניהם [[ספר התניא]] דפוס ראשון שהעניק [[אדמו"ר הזקן]] לאחד מבני משפחת בית הרב, [[ליקוטי תורה]] עם הערותיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[תפילין]] בכתב ידו של [[ראובן הסופר]], ועוד. אוצרות אלו עברו בירושה לצאצאיו, והגיעו לידיו של ר' שמואל בן ציון רבינוביץ שויתר על חלקו בירושה כדי לזכות בחפצים היקרים, אך בזמן כיבוש העיר העתיקה נמלטו בני המשפחה מהבית ולא הספיקו להציל את החפצים וכשחזרו לבית - לא נמצאו עקבותיהם. | ||
| − | חפץ נוסף שעלה עמו ל[[ארץ הקודש]], הוא [[ספר תורה]] ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] כתב בו את האות הראשונה, וספר זה נתרם על ידי בנו אלתר משה ליפא ל[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] | + | חפץ נוסף שעלה עמו ל[[ארץ הקודש]], הוא [[ספר תורה]] ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] כתב בו את האות הראשונה, וספר זה נתרם על ידי בנו אלתר משה ליפא ל'[[בעל התניא שול]]' - [[בית הכנסת]] [[חב"ד]] במאה שערים. |
האריך ימים ונפטר ב[[כ"ז חשון]] [[תר"נ]], ונטמן ב[[חלקת חב"ד בבית העלמין בהר הזיתים]]. | האריך ימים ונפטר ב[[כ"ז חשון]] [[תר"נ]], ונטמן ב[[חלקת חב"ד בבית העלמין בהר הזיתים]]. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | ||
[[קטגוריה:משמשים בקודש]] | [[קטגוריה:משמשים בקודש]] | ||
| − | + | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] | |
| − | [[קטגוריה:אישים הטמונים | ||
גרסה אחרונה מ־17:54, 11 באוקטובר 2021
ר' אליהו לייב שיפמן (אליהו לייב משרת) (סביבות תק"פ-כ"ז חשון תר"נ) היה מהמשמשים בקודש אצל אדמו"ר הצמח צדק, ובערוב ימיו, מאנשי קהילת חב"ד בחברון.
תולדות חיים[עריכה]
נולד בסביבות שנת תק"פ לאביו ר' מאיר שיפמן.
בשנותיו האחרונות של אדמו"ר הצמח צדק עבר להתגורר בליובאוויטש וזכה להיות המשמש בקודש ששירת את הרבי, הרבי חיבב אותו מאוד והוא היה מכונה "אליהו לייב משרת".
מספר פעמים זכה שאדמו"ר הצמח צדק יפעל מופתים שונים כשהוא יהיה השליח לכך[1].
עקב המצב הכספי הדחוק בבית הרבי פוטרו כל המשמשים בקודש, אך הוא נותר עוד משך זמן לשמש את הרבי[2] עד שהגיע למצב שלא היה לבני משפחתו מה לאכול והוא נאלץ לצאת ולפרנס אותם בעבודת כפיים שהזדמנה לידו, וזמן קצר לאחר מכן הסתלק אדמו"ר הצמח צדק.
ילדיו נפטרו בצעירותם, וכאשר נולד בנו הצעיר, קרא לו אלתר משה ליפא, כאשר את השם אלתר הוסיף כסגולה לאריכות ימים[3], אך בגיל 8 נפל בנו למשכב והוא הגיע לאדמו"ר המהר"ש לבקש ברכה עבורו, ואדמו"ר המהר"ש הורה לו לעלות לארץ הקודש, ובשנת תרכ"ח עלה לארץ והתיישב בחברון, ויחד עמו העלה גם את אוצרותיו, שכללו כתבי יד וחפצים שונים שקיבל ואסף בזמן עבודתו כמשמש אצל הרבי, ביניהם ספר התניא דפוס ראשון שהעניק אדמו"ר הזקן לאחד מבני משפחת בית הרב, ליקוטי תורה עם הערותיו של אדמו"ר הצמח צדק, תפילין בכתב ידו של ראובן הסופר, ועוד. אוצרות אלו עברו בירושה לצאצאיו, והגיעו לידיו של ר' שמואל בן ציון רבינוביץ שויתר על חלקו בירושה כדי לזכות בחפצים היקרים, אך בזמן כיבוש העיר העתיקה נמלטו בני המשפחה מהבית ולא הספיקו להציל את החפצים וכשחזרו לבית - לא נמצאו עקבותיהם.
חפץ נוסף שעלה עמו לארץ הקודש, הוא ספר תורה שאדמו"ר הצמח צדק כתב בו את האות הראשונה, וספר זה נתרם על ידי בנו אלתר משה ליפא ל'בעל התניא שול' - בית הכנסת חב"ד במאה שערים.
האריך ימים ונפטר בכ"ז חשון תר"נ, ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין בהר הזיתים.
משפחתו[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ באחד המקרים הורה לו הרבי לשתות כוס גדולה של משקה, ולאחר שהדבר פעל את פעולתו תחב מכתב בכיס מעילו עבור ראש הקהילה בוויטבסק, ושלח אותו ללכת לשם בהרגליו, ותוך זמן קצר ביותר הגיע לשם, ראש הקהל לא ידע מתי הרבי שלח אותו, ותחב מכתב תשובה בכיס המעיל, ושוב הוא חזר לליובאוויטש תוך זמן קצר עוד באותו לילה.
- ↑ לפני הסתלקותו הותיר עבורו הרבי סכום כסף על מנת שישלמו לו על החודשים בהם לא קיבל משכורת.
- ↑ 'אלטער' באידיש, משמעותו זקן, כסגולה לכך שהילד יזכה להגיע לגיל זקנה ולא ימות בעודו צעיר.
