הבדלים בין גרסאות בדף "אליהו יוסף ריבלין"
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
|||
| (32 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | רבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין היה | + | רבי '''אליהו יוסף ריבלין מדריבין''' ([[תקס"ה]] - [[י"ב תמוז]] [[תרכ"ה]]) היה גאון עצום ומגדולי ה[[חסיד|חסידים]] של [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. בתחילה היה רב ו[[משפיע]] בעיר דריבין. אחר כך עבר לעיר [[פולוצק]] שם שימש כ[[משפיע]] ו[[רב]] לקהל החסידים. |
| − | + | ==תולדות חיים== | |
| + | נולד כנראה בעיירה אולע שברוסיה הלבנה לערך בשנת תקס"ה, לאביו ר' אריה ליב מאולע - מחסידי רבנו הזקן, ולאמו בתו של ר' [[צבי הירש מאולע]]. | ||
| − | + | למד תורה מפי אביו ומפי הגאון ר' [[מנשה מאיליה]], בעל מחבר ספר אלפי מנשה. בתחילה היה ממקורבי הגר"א מוילנה, ודבק לאחר מכן בתורת אדמו"ר הזקן{{הערה|בספר [[בית רבי]] לא נזכר כלל אודות התקשרותו לאדמו"ר הזקן, אך כך משמע במכתבי הרבי (ראה לדוגמה אג"ק א ע' שיז, ט ע' רכב ועוד)}}. | |
| − | + | בשנת [[תר"ז]] עלה ל[[ארץ הקודש]]. | |
| − | לאחר שקיבל את אישורו של אדמו"ר הצמח צדק, נסע לארץ, שם חי עוד 18 שנים. | + | על עלייתו לארץ מסופר שחלה במחלה קשה והרופאים לא מצאו לו תרופה. מחלתו הייתה כזאת, שב[[שולחן ערוך]] נחלקו [[הבית יוסף]] ו[[הרמ"א]] אם מחלה כזאת נמצאת בבהמה. הבית יוסף מכשיר והרמ"א מטריף. אמר רבי אליהו יוסף: "מצאתי לעצמי תקנה, אסע ל[[ארץ ישראל]], כי שם הרי [[הבית יוסף]] הוא המרא דאתרא, ושם תהיה הלכה כמותו". לאחר שקיבל את אישורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], נסע לארץ וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]], שם חי עוד 18 שנים. |
מ[[ירושלים]] היה נוסע לאדמו"ר הצמח צדק ומסופר שאדמו"ר הצמח צדק היה יוצא לקראתו כששני נרות דלוקים בידיו. | מ[[ירושלים]] היה נוסע לאדמו"ר הצמח צדק ומסופר שאדמו"ר הצמח צדק היה יוצא לקראתו כששני נרות דלוקים בידיו. | ||
| − | רבי אליהו היה זה שהקים את [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)]] על פי ציוויו של אדמו"ר הצמח צדק. | + | רבי אליהו היה זה שהקים את [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] על פי ציוויו של אדמו"ר הצמח צדק, והיה מגדולי תלמידיו עד שזכה שיתבטא עליו פעם: "יש לי שנים וחצי חסידים", כשרבי אליהו יוסף היה אחד מהם. |
| − | + | נפטר ב[[י"ב בתמוז]] [[תרכ"ה]], ומנוחתו כבוד ב[[בית העלמין הר הזיתים|בית העלמין בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]]. | |
| − | {{ | + | בשנת תשט"ז הוציאו לאור צאצאיו את חידושיו לראשונה, אחד מצאצאיו שפיקד על המלאכה, היה פרופסור יואל יוסף ריבלין (אביו של נשיא המדינה מר [[ראובן ריבלין]]) זכה לקבל מכתב ברכה מ[[הרבי]] להדפסת הספר{{הערה|אגרת מערב חג הפסח תשט"ז}}. |
| − | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי | + | ==ספרו== |
| − | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק | + | *'''אוהלי יוסף''' - הלכות קידוש השם ווסתות. |
| + | |||
| + | ==משפחתו== | ||
| + | * שניאור זלמן ריבלין | ||
| + | * בנימין ריבלין נשא את מרת שרה פריידא בת הרב [[יעקב כולי סלונים (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב כולי סלונים]] חתן [[אדמו"ר האמצעי]]. | ||
| + | * דוד צבי ריבלין, נשא את מ' ראשע, נכדת הגאון ר' [[שמעון מנשה חייקין]], רבה של חברון. | ||
| + | * מרת ליבא סלאווע אשת הרב [[זאב דב סלונים]] ב"ר [[יהודה לייב סלונים]]. | ||
| + | * מרת אסתר (המכונה אלטושע), נפטרה ט' טבת תרנ"ו, אשת הרב אריה ליב הורוויץ לאמזער מירושלים. | ||
| + | *חתנו (בזיווג ראשון), ר' [[דובער אטינגר]] | ||
| + | |||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | *ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 111-120. | ||
| + | *'''[[אוצר חסידי חב"ד]] חלק ב'''', עמוד 13 | ||
| + | *'''[https://chabadpedia.co.il/images/7/7a/Hebrewbooks_org_40751.pdf ספר אוהלי יוסף]''' {{PDF}} | ||
| + | |||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | {{מיון רגיל:ריבלין, אליהו יוסף}} | ||
| + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | ||
| + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | ||
| + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] | ||
| + | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
| + | [[קטגוריה:משפחת ריבלין]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:07, 15 באוקטובר 2023
רבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין (תקס"ה - י"ב תמוז תרכ"ה) היה גאון עצום ומגדולי החסידים של אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק. בתחילה היה רב ומשפיע בעיר דריבין. אחר כך עבר לעיר פולוצק שם שימש כמשפיע ורב לקהל החסידים.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד כנראה בעיירה אולע שברוסיה הלבנה לערך בשנת תקס"ה, לאביו ר' אריה ליב מאולע - מחסידי רבנו הזקן, ולאמו בתו של ר' צבי הירש מאולע.
למד תורה מפי אביו ומפי הגאון ר' מנשה מאיליה, בעל מחבר ספר אלפי מנשה. בתחילה היה ממקורבי הגר"א מוילנה, ודבק לאחר מכן בתורת אדמו"ר הזקן[1].
על עלייתו לארץ מסופר שחלה במחלה קשה והרופאים לא מצאו לו תרופה. מחלתו הייתה כזאת, שבשולחן ערוך נחלקו הבית יוסף והרמ"א אם מחלה כזאת נמצאת בבהמה. הבית יוסף מכשיר והרמ"א מטריף. אמר רבי אליהו יוסף: "מצאתי לעצמי תקנה, אסע לארץ ישראל, כי שם הרי הבית יוסף הוא המרא דאתרא, ושם תהיה הלכה כמותו". לאחר שקיבל את אישורו של אדמו"ר הצמח צדק, נסע לארץ וקבע את מגוריו בירושלים, שם חי עוד 18 שנים.
מירושלים היה נוסע לאדמו"ר הצמח צדק ומסופר שאדמו"ר הצמח צדק היה יוצא לקראתו כששני נרות דלוקים בידיו.
רבי אליהו היה זה שהקים את בית הכנסת צמח צדק על פי ציוויו של אדמו"ר הצמח צדק, והיה מגדולי תלמידיו עד שזכה שיתבטא עליו פעם: "יש לי שנים וחצי חסידים", כשרבי אליהו יוסף היה אחד מהם.
נפטר בי"ב בתמוז תרכ"ה, ומנוחתו כבוד בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.
בשנת תשט"ז הוציאו לאור צאצאיו את חידושיו לראשונה, אחד מצאצאיו שפיקד על המלאכה, היה פרופסור יואל יוסף ריבלין (אביו של נשיא המדינה מר ראובן ריבלין) זכה לקבל מכתב ברכה מהרבי להדפסת הספר[2].
ספרו[עריכה]
- אוהלי יוסף - הלכות קידוש השם ווסתות.
משפחתו[עריכה]
- שניאור זלמן ריבלין
- בנימין ריבלין נשא את מרת שרה פריידא בת הרב יעקב כולי סלונים חתן אדמו"ר האמצעי.
- דוד צבי ריבלין, נשא את מ' ראשע, נכדת הגאון ר' שמעון מנשה חייקין, רבה של חברון.
- מרת ליבא סלאווע אשת הרב זאב דב סלונים ב"ר יהודה לייב סלונים.
- מרת אסתר (המכונה אלטושע), נפטרה ט' טבת תרנ"ו, אשת הרב אריה ליב הורוויץ לאמזער מירושלים.
- חתנו (בזיווג ראשון), ר' דובער אטינגר
לקריאה נוספת[עריכה]
- ספר חסידים הראשונים ע' 111-120.
- אוצר חסידי חב"ד חלק ב', עמוד 13
- ספר אוהלי יוסף
