הבדלים בין גרסאות בדף "אותיות החקיקה והכתיבה"
(←פתיח) |
(הגהה) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==ההבדל בין כתיבה לחקיקה== | ==ההבדל בין כתיבה לחקיקה== | ||
| − | אותיות הנכתבים בדיו על גבי קלף, הרי הם, לא נהפכים לחלק מהקלף, אלא | + | אותיות הנכתבים בדיו על גבי קלף, הרי הם, לא נהפכים לחלק מהקלף, אלא אדרבה הם שני מציאויות, והדיו תלוי תמיד בקלף שעל גביו הוא כתוב, ודווקא על ידי כך שהוא מסתיר ומחביא חלק מהקלף, דווקא על ידי כך הוא מגלה צורה של אות ומילים, מכיוון שהאות אינה מחוברת באמת למהות הקלף. משא"כ כאשר חוקקים צורת אות באבן, או ביהלום, הרי האות היא חלק ממש מהאבן, והיא לא יכולה להפרד ממנו לעולם. |
באותיות החקיקה עצמם, ישנם שני סוגי חקיקה, חקיקה רק לתוך אמצע האבן, וחקיקה מעבר לעבר, השוני ביניהם הוא שחקיקה חלקית, מסתירה חלק מהאבן, ומצד זה, יש בה את חסרון ה'''כתיבה''', אך באותיות החקוקות מעבר לעבר אין החקיקה מעלימה על חלק מהאבן. | באותיות החקיקה עצמם, ישנם שני סוגי חקיקה, חקיקה רק לתוך אמצע האבן, וחקיקה מעבר לעבר, השוני ביניהם הוא שחקיקה חלקית, מסתירה חלק מהאבן, ומצד זה, יש בה את חסרון ה'''כתיבה''', אך באותיות החקוקות מעבר לעבר אין החקיקה מעלימה על חלק מהאבן. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==בנפש== | ==בנפש== | ||
| − | |||
(ענין אותיות החקיקה בנפש הוא ענין של מחשבה עילאה. שמחשבה תתאה הוא שחושב מה שמדבר וחושב האותיות ממש להוציאן כן בפה, ונקרא למעלה [[מלכות]] ד[[תבונה]] שהוא בחינת [[לאה]], חיצוניות ה[[בינה]] שהוא בחינת [[אותיות המחשבה]]. אבל בחינת מחשבה עילאה הוא שחושב את השכל עצמו ולא האותיות, ומכל מקום אף שאינו מרגיש כלל האותיות, הרי כלולים אותיות שם בשכל שחושב, והם בבחינת אותיות החקיקה.) | (ענין אותיות החקיקה בנפש הוא ענין של מחשבה עילאה. שמחשבה תתאה הוא שחושב מה שמדבר וחושב האותיות ממש להוציאן כן בפה, ונקרא למעלה [[מלכות]] ד[[תבונה]] שהוא בחינת [[לאה]], חיצוניות ה[[בינה]] שהוא בחינת [[אותיות המחשבה]]. אבל בחינת מחשבה עילאה הוא שחושב את השכל עצמו ולא האותיות, ומכל מקום אף שאינו מרגיש כלל האותיות, הרי כלולים אותיות שם בשכל שחושב, והם בבחינת אותיות החקיקה.) | ||
גרסה מ־00:51, 11 ביוני 2016
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
אותיות הכתיבה והחקיקה הם שני אופנים של אותיות הכתב. אופן אחד, אותיות הכתובות בדיו על הקלף או הנייר, וגם לאחר הכתיבה האותיות נשארים דבר נפרד (אך דבוק) מהקלף, אופן שני הוא על ידי חקיקה (כמו הלוחות), באופן זה האות נהיית חלק ממש ממהות הנחקק. אותיות החקיקה מובאות בתורת החסידות כדרגה יותר גבוה מאותיות הכתיבה.
ההבדל בין כתיבה לחקיקה
אותיות הנכתבים בדיו על גבי קלף, הרי הם, לא נהפכים לחלק מהקלף, אלא אדרבה הם שני מציאויות, והדיו תלוי תמיד בקלף שעל גביו הוא כתוב, ודווקא על ידי כך שהוא מסתיר ומחביא חלק מהקלף, דווקא על ידי כך הוא מגלה צורה של אות ומילים, מכיוון שהאות אינה מחוברת באמת למהות הקלף. משא"כ כאשר חוקקים צורת אות באבן, או ביהלום, הרי האות היא חלק ממש מהאבן, והיא לא יכולה להפרד ממנו לעולם.
באותיות החקיקה עצמם, ישנם שני סוגי חקיקה, חקיקה רק לתוך אמצע האבן, וחקיקה מעבר לעבר, השוני ביניהם הוא שחקיקה חלקית, מסתירה חלק מהאבן, ומצד זה, יש בה את חסרון הכתיבה, אך באותיות החקוקות מעבר לעבר אין החקיקה מעלימה על חלק מהאבן.
אותיות החקיקה בלוחות
החילוק בין תורה שבכתב לבין הלוחות הוא ההפרש בין אותיות הכתיבה לאותיות החקיקה. כי תורה שבכתב ענינה היא שנתלבשה באותיות הכתיבה, כי תורה עצמה היא למעלה מן אותיות הכתיבה, כי התורה היא בבחינת יסוד אבא שעדיין יש בו הארת אין סוף שמלובש בכתר, רק שנתלבשה בבינה ושם הוא בבחינת אותיות. אמנם הלוחות הם בבחינת כתר עליון וזהו ענין עשר הדברות שניתנו בחג השבועות, שאז הוא התגלות הכתר מבחינת עתיק יומין ואריך אנפין ממש בזעיר אנפין.
בעולמות
בעולמות מבואר שאותיות החקיקה הם בבחינת עשר הספירות של כתר עליון. שהוא עשר הספירות של עתיק יומין ושל אריך אנפין. מבואר שעשר ספירות אלו אינם בגדר של עשר הספירות הנגלות בעולם האצילות שהם בגדר של אותיות הכתב אלא הם מבחינת חקיקה. וזהו ענינו של "בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה" שלהיות התהוות של עשר הספירות מן הרצון העליון הוא על ידי "גליף גליפו" בלבד שהוא ענין אותיות החקיקה.
בנפש
(ענין אותיות החקיקה בנפש הוא ענין של מחשבה עילאה. שמחשבה תתאה הוא שחושב מה שמדבר וחושב האותיות ממש להוציאן כן בפה, ונקרא למעלה מלכות דתבונה שהוא בחינת לאה, חיצוניות הבינה שהוא בחינת אותיות המחשבה. אבל בחינת מחשבה עילאה הוא שחושב את השכל עצמו ולא האותיות, ומכל מקום אף שאינו מרגיש כלל האותיות, הרי כלולים אותיות שם בשכל שחושב, והם בבחינת אותיות החקיקה.)
להרחבה
- לקוטי תורה פרשת בחוקותי ופרשת חוקת
