הבדלים בין גרסאות בדף "אור של תולדה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''אור של תולדה,'''<REF> ראה ע"ח שער (מב) דרושי (כללות) אבי"ע פרק יג. סידור (עם דא"ח) שער המילה קמה, ב. ביאוה"ז ויצ…)
 
 
(21 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''אור של תולדה,'''<REF> ראה ע"ח שער (מב) דרושי (כללות) אבי"ע פרק יג. סידור (עם דא"ח) שער המילה קמה, ב. ביאוה"ז ויצא יז, א. תו"א לך יב, ב.</REF> הינו מושג בתורת הקבלה, הנקרא גם מעקה או פורסא.
+
'''אור של תולדה,'''{{הערה|1= ראה עץ חיים שער (מב) דרושי (כללות) אבי"ע פרק יג. סידור (עם דא"ח) שער המילה קמה, ב. ביאורי [[אדמו"ר הזקן]] ויצא יז, א. [[תורה אור]] לך יב, ב.}} הינו מושג ב[[תורת הקבלה]], הנקרא גם מעקה או פורסא.
  
ההסבר לענין זה הוא, כאשר יבא אור השפע מ[[יצירה]] ל[[עשייה]] אינו על ידי סדר [[השתלשלות]] מעילה לעילה כמו בעולם היצירה עצמו, אלא מוכרח שיתלבש ויתעלם האור בלבוש גס ועב, כמו מסך והאור הבוקע המסך העב.
+
כאשר בא אור השפע מ[[יצירה]] ל[[עשייה]], הוא לא בא על ידי סדר [[השתלשלות]] מעילה לעילה כמו ב[[עולם היצירה]] עצמו, אלא מוכרח שיתלבש ויתעלם האור בלבוש גס ועב, כמו מסך והאור הבוקע המסך העב.
  
זו היא הדרך היחידה בה שיכול עולם העשיה לקבל את האור העצום של עולם היצירה, מאחר שגם מבחינת מלכות דיצירה לא יכלו לקבל רק בבחינת [[מקיף]], לכן נצרכת הלבשה זו.
+
זו היא הדרך היחידה בה שיכול [[עולם העשייה]] לקבל את האור העצום של עולם היצירה, מאחר שגם מבחינת מלכות דיצירה לא יכלו לקבל רק בבחינת [[מקיף]], לכן נצרכת הלבשה זו.
  
דוגמא כדי להבין את הבנת המסך הזה, מביא אדמו"ר הזקן:
+
דוגמה כדי להבין את הבנת המסך הזה, מביא אדמו"ר הזקן:
  
 
=== ספר משלי ===
 
=== ספר משלי ===
  
ישנו אופן של הלבשת אור של שכל עמוק במשלים וחידות, כמו משלי [[שלמה]], שהעלים עמקות חכמה במשלים, והנה השומע המשל בלבד ואינו מבין מה שנרמז בתוכו, אין המשל אצלו רק דברים בטלים בעלמא, ומי שמבין השכל הנרמז בו גם כן איננו משיגו כמו שהוא רק אפס קצהו ממה שמובן מתוך דברי המשל, והרי זה כמי שרואה את האור הגדול דרך המסך המבדיל בינו לבין האור, שאיננו רואה מהות האור ממש רק הארתו דרך המסך כנ"ל.
+
ישנו אופן של הלבשת אור של שכל עמוק במשלים וחידות, כמו משלי [[שלמה]], שהעלים עמקות [[חכמה]] במשלים. השומע את המשל בלבד אינו מבין מה שנרמז בתוכו, ואין המשל אצלו רק דברים בטלים בעלמא, וגם מי שמבין השכל הנרמז בו גם כן איננו משיגו כמו שהוא רק אפס קצהו ממה שמובן מתוך דברי המשל, והרי זה כמי שרואה את האור הגדול דרך המסך המבדיל בינו לבין האור, שאיננו רואה מהות האור ממש רק הארתו דרך המסך כנ"ל.
 
 
כך יובן הדוגמא: ענין התלבשות שפע מיצירה לעשייה, אינו אלא על ידי העלם השפע בתוך המסך הנקרא פרסא, והאור שיבקע מתוכו, אותו בלבד יכולים לקבל.
 
  
 +
באופן זה מובן הענין: ענין התלבשות שפע מיצירה לעשייה, מפאת מעלתו לגבי הנשפע, הוא חייב להתצמצם דווקא על ידי העלם השפע בתוך המסך הנקרא פרסא, והאור שיבקע מתוכו, הוא בצורה אותו ניתן לקבל.
  
 
== מקורות ==
 
== מקורות ==
 
  
 
[[מאמרי אדמו"ר הזקן]], [[תקס"ו]] ח"א, ד"ה להבין בתוספת ביאור שרש ענין הנ"ל עמ' פ.
 
[[מאמרי אדמו"ר הזקן]], [[תקס"ו]] ח"א, ד"ה להבין בתוספת ביאור שרש ענין הנ"ל עמ' פ.
[[קטגוריה:ערכים בתורת החסידות]]
+
{{אור}}
 +
{{הערות שוליים}}
 +
[[קטגוריה:אורות וכלים]]
 +
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

גרסה אחרונה מ־13:10, 16 ביוני 2023

אור של תולדה,[1] הינו מושג בתורת הקבלה, הנקרא גם מעקה או פורסא.

כאשר בא אור השפע מיצירה לעשייה, הוא לא בא על ידי סדר השתלשלות מעילה לעילה כמו בעולם היצירה עצמו, אלא מוכרח שיתלבש ויתעלם האור בלבוש גס ועב, כמו מסך והאור הבוקע המסך העב.

זו היא הדרך היחידה בה שיכול עולם העשייה לקבל את האור העצום של עולם היצירה, מאחר שגם מבחינת מלכות דיצירה לא יכלו לקבל רק בבחינת מקיף, לכן נצרכת הלבשה זו.

דוגמה כדי להבין את הבנת המסך הזה, מביא אדמו"ר הזקן:

ספר משלי[עריכה]

ישנו אופן של הלבשת אור של שכל עמוק במשלים וחידות, כמו משלי שלמה, שהעלים עמקות חכמה במשלים. השומע את המשל בלבד אינו מבין מה שנרמז בתוכו, ואין המשל אצלו רק דברים בטלים בעלמא, וגם מי שמבין השכל הנרמז בו גם כן איננו משיגו כמו שהוא רק אפס קצהו ממה שמובן מתוך דברי המשל, והרי זה כמי שרואה את האור הגדול דרך המסך המבדיל בינו לבין האור, שאיננו רואה מהות האור ממש רק הארתו דרך המסך כנ"ל.

באופן זה מובן הענין: ענין התלבשות שפע מיצירה לעשייה, מפאת מעלתו לגבי הנשפע, הוא חייב להתצמצם דווקא על ידי העלם השפע בתוך המסך הנקרא פרסא, והאור שיבקע מתוכו, הוא בצורה אותו ניתן לקבל.

מקורות[עריכה]

מאמרי אדמו"ר הזקן, תקס"ו ח"א, ד"ה להבין בתוספת ביאור שרש ענין הנ"ל עמ' פ.

אור
אור אין סוף
אור · אור אין סוף - המושג · אור אין סוף - מדריגות שבו · אור אין סוף - ספירות שבו · אור אין סוף - קוים שבו · אור אין סוף - הרמז למציאותו בחז"ל · אור אין סוף - הרצון לעולמות שבו
המאורות, ומקורות אור
אור החמה · אור הלבנה · אור הכוכבים · אור האבוקה ·אור הנר ·אור היום · אור שבעת הימים
עניינים שונים באור (לפי א-ב)
אור (בהירות) · אור בהיר · אור הדולק · אור הכלול · אור המאיר · אור הסובב ואור הממלא · אור הסובב כל עלמין · אור הממלא כל עלמין · אור המשפיע ואור המקבל · אור המשפיע · אור המתנוצץ · אור הנכפל · אור המתפשט · אור הנשמה דבי"ע · אור העולה על כולנה · אור הקו · אור השורף · אור השחר · אור זרוע לצדיק · אור חדש · אור הוי' · אור ישר · אור חוזר · אור ישראל · אור מים רקיע · אור מקיף · אור "נוגה" · אור עולם · אור פניך · אורות פשוטים · אור פנימי · אור קדמאה · אור קדמון · אור של תולדה · אור שנברא ביום הראשון · אורה של ירושלים · אורות שנבראו קודם בריאת העולם · אורו של משיח
אור ביחס לעניין אחר
אור - ביחס לאויר · אור - ביחס להארה · אור - ביחס לאורה · אור - ביחס לחושך · אור - ביחס לחיות · אור - ביחס ליום · אור - ביחס לכח · אורות דספירות - ביחס לכלים · אור - ביחס לרז · אור - ביחס לשלמה · אור - ביחס לשם · אור - ביחס לשמים · אור - ביחס לשפע · אורה - ביחס לששון ויקר · אורות דספירות - פשיטותם וציורם
שונות
אור השמש בשמש · אור וזיו · אור חיות וכח · אור לארבעה עשר · אור מים רקיע · אורות מתחלפים · התעבות האורות

הערות שוליים

  1. ראה עץ חיים שער (מב) דרושי (כללות) אבי"ע פרק יג. סידור (עם דא"ח) שער המילה קמה, ב. ביאורי אדמו"ר הזקן ויצא יז, א. תורה אור לך יב, ב.