|
|
| שורה 11: |
שורה 11: |
| | | | |
| | במשך חורף [[תשמ"ב]] ערך (יחד עם ר' [[יוסף יצחק איידלמן]]) את החלקים, ובאביב הוציאם לאור, בצירוף מפתחות. | | במשך חורף [[תשמ"ב]] ערך (יחד עם ר' [[יוסף יצחק איידלמן]]) את החלקים, ובאביב הוציאם לאור, בצירוף מפתחות. |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | בשנת תשי"א (1951), שנים מעטות לאחר הכחדת שליש מהעם היהודי, עומד מנהיג צעיר ומסמן לו במפת הגלובוס נקודות מסתוריות. זהו רבי מנחם מנדל שניאורסון, מנהיגה של חסידות חב"ד, שביצע מהפכה אדירה בעולם היהודי בדורות האחרונים.
| |
| − |
| |
| − | עשרות שנים אחר כך הפך רבי מנחם מנדל המוכר כ"רבי מליובאוויטש" לאחת הדמויות המוכרות ביותר בעולם. הוא מפורסם בזכות פעילותה חובקת העולם של חב"ד, תנועה חסידית שורשית שנוסדה במאה השמונה-עשרה.
| |
| − |
| |
| − | כאדמו"ר השביעי של חב"ד, הוא חולל תמורה בדרכה של התנועה – מעבודת ה' ברבדים העמוקים של נפש האדם, לפנייה החוצה, תחת הסיסמה "ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה".
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ביום ג בתמוז 19 ביוני מציינים חסידי חב"ד את יום פטירתו של הרבי מליובאוויטש. שלוש עשרה שנה עברו מאז "הסתלק" על פי המינוח החב"די המנהיג הנערץ, ולמרבה הפלא תנועת חב"ד שיש שהספידו אותה אחר פטירת מנהיגם עדיין חיה ותוססת. לא זו בלבד, המתחקה אחר תנועה זו מגלה שדווקא בשנים אלו, שהם פועלים ללא מנהיג, נפח הפעילות החב"די הכפיל ושילש את כוחו. מספר שליחי חב"ד בשנת 2007 הוא מעל 3000 שליחים, גידול של מאות אחוזים ממספר השליחים בשנת 1994.
| |
| − |
| |
| − | מה סוד כוחה של תנועת חב"ד לאחר פטירת המנהיג? ומדוע הם לא ממנים מנהיג חדש? ד"ר יצחק קראוס מאוניברסיטת בר אילן, החוקר תנועה זו בעשור השנים האחרון, מגיש לקורא את פרי מחקרו בשפה קלה מרתקת וקולחת. בספר דן קראוס במהפכה של תנועת חב"ד תחת מנהיגותו של הרבי מליובאוויטש בשישים השנים האחרונות. הוא חושף את המוטיב המשיחי של תנועה זו שהוא המניע לפעילות החב"דית רבת ההיקף. החל בחב"דניק העומד בקרן רחוב ומניח תפילין לעוברים ושבים, דרך בתי חב"ד המצויים כמעט בכל מקום על פני הגלובוס וכלה בפן הפחות מוכר, ניסיון לשכנע גויים לקיים את שבע מצוות בני נח.
| |
| − |
| |
| − | מהי המטרה בפעולות אלה? הבאת המשיח. ולשאלה מה סוד כוחה של תנועה זו? התשובה ברורה: הציפיה למשיח! ולכן כל עוד משיח לא בא ימשכו פעולות אלו יותר ויותר, כי אנחנו מצויים ממש קרוב ממש לביאתו, כפי שנהג הרבי לומר.
| |
| − |
| |
| − | המתח המשיחי בחב"ד הגיע למפלס הגבוה ביותר בשנתיים שלפני פטירתו של הרבי, בעת שהיה חולה. מאמיניו ציפו שהוא יקום ממיטת חוליו ויתגלה כמשיח. וכשתקווה זו הכזיבה חסידי חב"ד התעשתו במהירות, והציבו משימה ישנה-חדשה: הבאת המשיח. הרבי היה ראוי להיות משיח, ולהתגלות כמשיח, אולם עדיין לא הושלמה המשימה להכשיר את העולם לקראת בואו. על פי המסורת החב"דית המנהיג השביעי הוא האחרון, כמו השבת שהיא סוף ימי השבוע, וברור שהאחרון בשושלת הוא המשיח. המשימה מוטלת על כל חסיד חב"ד ולכן יש צורך להגביר פעילות להחשת התגלותו של הרבי כמשיח, ולא להתייאש ולהחליף מנהיג.
| |
| − |
| |
| − | כל ילד בחב"ד שר את ההמנון We Want Mashiach Now והשאלה היא עד מתי ימשיכו לשיר זאת בהתלהבות אמיתית?
| |
| | | | |
| | == חלקים ג' - ה' == | | == חלקים ג' - ה' == |
גרסה מ־21:35, 6 בינואר 2011
אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב כוללים את כל אגרותיו אשר כתב, בתוספת הערות, בעריכת הרב שלום בער לוין ובהוצאת קה"ת.
תחילת העבודה
לאחר חג השבועות תשמ"א קיבל הרב לוין הוראה להתחיל לאסוף את מכתבי אדמו"ר הרש"ב.
הוא התחיל לאסוף את מכתבי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, שבספריית חב"ד, אצל אספנים ועוד.
במשך הקיץ היו חילופי מכתבים בינו לבין הרבי בנוגע לאופן עריכת הספר.
חלקים אלף וב'
במשך חורף תשמ"ב ערך (יחד עם ר' יוסף יצחק איידלמן) את החלקים, ובאביב הוציאם לאור, בצירוף מפתחות.
חלקים ג' - ה'
אחרי גמר משפט הספרים, בחורף תשמ"ו, ראה הרב לוין שיש בארכיון עוד הרבה אגרות מאת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב
שעדיין לא נדפסו. בז' אד"ש שאל האם להוציא לאור חלקים נוספים, ונענה בחיוב.
החלקים נדפסו בין החדשים מנ"א תשמ"ו – טבת תשמ"ז. ובכרך ה', נדפסו גם הפס"ד והתשובות ההלכתיות של אדמו"ר הרש"ב.
קישורים
