הבדלים בין גרסאות בדף "אברהם יעקב הרשקוביץ"
| שורה 22: | שורה 22: | ||
השידוך המיוחד בא לפועל ע"י הרבי. | השידוך המיוחד בא לפועל ע"י הרבי. | ||
| − | לאחר תקופה ארוכה שבתו של הרב קלמן חיכתה לשידוך ביקשה מאביה, שכאשר יגיע לרבי לצורך עסקנות הכלל יבקש ברכה עליה. אך מכיון שהרב היה ישר לא רצה לבקש על עניני משפחתו, כי זה שהצליח להיכנס ליחידות (כל-כך מהר) זה מכיון שהוא בא כוחו של הציבור. אך הרבי לא נצרך לשאלתו, מבלי שהרב כהנא שאל הרבי פנה אליו ואמר לו "מה שלום ביתך?" לאחר שהלה אמר לרבי שהרב אברהם הוצע לשידוך החל הרבי לשבח את אברהם שהוא "איש חינוך וירא שמים", וכך יצא השידוך לפועל. | + | לאחר תקופה ארוכה שבתו של הרב קלמן חיכתה לשידוך ביקשה מאביה, שכאשר יגיע לרבי לצורך עסקנות הכלל יבקש ברכה עליה. אך מכיון שהרב היה ישר לא רצה לבקש על עניני משפחתו, כי זה שהצליח להיכנס ליחידות (כל-כך מהר) זה מכיון שהוא בא כוחו של הציבור. אך הרבי לא נצרך לשאלתו, מבלי שהרב כהנא שאל הרבי פנה אליו ואמר לו "מה שלום ביתך?" לאחר שהלה אמר לרבי שהרב אברהם הוצע לשידוך החל הרבי לשבח את אברהם שהוא "איש חינוך וירא שמים", וכך יצא השידוך לפועל{{הערה|הענין בקיצור מובא בדברי משיח}}. |
שנים רבות היה מגיד שיעור בכולל תפארת זקנים בתל אביב ובשכונת גילה בירושלים. | שנים רבות היה מגיד שיעור בכולל תפארת זקנים בתל אביב ובשכונת גילה בירושלים. | ||
גרסה מ־11:50, 14 באוגוסט 2023
הרב אברהם יעקב הרשקוביץ (י' תשרי תרפ"ט, 1928 - ג' אדר תש"פ) היה מוותיקי המחנכים והמנהלים ברשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש, ומזקני חסידי חב"ד בארץ הקודש.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בפולין בעיירה פאצ'ינב בי' תשרי תרפ"ט, לאביו הרב שמעון הרשקוביץ ולאמו מרת שרה זלדה.
בהיותו ילד כבן שבע, עלתה משפחתו לארץ הקודש. למד בישיבת אחי תמימים בתל אביב אצל המשפיע ר' חיים שאול ברוק. חבריו הטובים בישיבה היו הרבנים (אז בחורים) איצ'קה גינזבורג, אורי בן שחר, שמעון יעקובוביץ ועוד.
בחודש אדר שני תשי"א התקיימה חתונתו עם רעייתו מרת טובה יפה לבית סוכצ'בסקי. בתקופה הראשונה לאחר חתונתו שימש כמזכיר וגזבר ביישוב החרדי נתיבה, שם עסק בהרמת קרן היהדות בברכת ועידוד הרבי.
בשנת תשט"ו עבר להתגורר בראשון לציון והחל לעסוק בחינוך על טהרת הקודש, ובמקביל מסר שיעורים קבועים בעניני יהדות במחנות צה"ל.
מחנך ומנהל ברשת אהלי יוסף יצחק
לקראת שנת הלימודים תשי"ז קיבל הצעה לעבוד כמחנך במוסדות רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש, וזכה להדרכות מפורטות ומכתבי ברכה על עיסוקו בשטח זה.
בשנת הלימודים תשי"ט מונה לשמש כמנהל בית הספר של הרשת בזרנוגה, ועל אף הקשיים שחווה בתפקיד זה, קיבל מכתבי עידוד מהרבי שקבע כי עליו להמשיך בתפקידו, היות וראה בו הצלחה.
בקיץ של שנת תשכ"ב עבר להתגורר בבני ברק, ולקראת שנת הלימודים תשכ"ג עבר לשמש כמנהל בית הספר של הרשת בעיר לוד. ניהל את הבית הספר עד שנת תש"נ.
לאחר פטירת אשתו (מרת טובה יפה ברכה) בכ' סיון תשמ"ג, בהוראת הרבי נישא בזיווג שני עם רעייתו מרת שרה בתו של הרב קלמן כהנא והתיישב בירושלים לצד הרב נפתלי רוט. נמנה על המתפללים הקבועים במנין החב"די בבית כנסת חב"ד בשכונת מטרסדורף.
השידוך המיוחד בא לפועל ע"י הרבי. לאחר תקופה ארוכה שבתו של הרב קלמן חיכתה לשידוך ביקשה מאביה, שכאשר יגיע לרבי לצורך עסקנות הכלל יבקש ברכה עליה. אך מכיון שהרב היה ישר לא רצה לבקש על עניני משפחתו, כי זה שהצליח להיכנס ליחידות (כל-כך מהר) זה מכיון שהוא בא כוחו של הציבור. אך הרבי לא נצרך לשאלתו, מבלי שהרב כהנא שאל הרבי פנה אליו ואמר לו "מה שלום ביתך?" לאחר שהלה אמר לרבי שהרב אברהם הוצע לשידוך החל הרבי לשבח את אברהם שהוא "איש חינוך וירא שמים", וכך יצא השידוך לפועל[1].
שנים רבות היה מגיד שיעור בכולל תפארת זקנים בתל אביב ובשכונת גילה בירושלים.
נפטר ביום שישי ג' אדר תש"פ, מנוחתו כבוד בחלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים.
משפחתו
- בנו, הרב שאול יוסף הרשקוביץ – מנהל התלמוד תורה - אהלי תורה כפר חב"ד
- בנו, הרב ישראל הרשקוביץ – רב קהילת חב"ד שליח הרבי ויו"ר המוסדות באופקים
- בנו, הרב מאיר יחיאל הרשקוביץ – ביתר עילית - משלוחי הרבי למרכז הפצת המעיינות היכל מנחם בירושלים
- בנו, הרב צבי הרשקוביץ – סגן רב 'כללית שירותי בריאות' ומנהל מחלקת דת וכשרות
- חתנו, הרב טוביה דורון - משלוחי הרבי בבת ים
- חתנו, הרב אביעזר מרינברג – חיפה
- חתנו, הרב יעקב רושנבסקי ע"ה - ירושלים
- מחותנו, הרב החסיד אברהם דונין - שליח הרבי לתענך
לקריאה נוספת
- מחנך בשליחות הרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1849 עמוד 42
קישורים חיצוניים
- תשורה מנישואי נכדתו עם מכתבי קודש שזכה לקבל במסגרת עבודתו בחינוך על טהרת הקודש, כ"ו מנחם אב תשע"ה
