הבדלים בין גרסאות בדף "אברהם חיים זילבר"
(←כותרים בעריכתו: תיקנתי שגיאה וגם הוספתי תאריך וכו') תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←משפחתו: הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| − | *בנו, ר' אהרן יצחק זילבר - [[נחלת הר חב"ד]]. | + | *בנו, ר' אהרן יצחק זילבר - [[נחלת הר חב"ד]]. חתן ר' [[שניאור זלמן ברגר]]. |
| − | *בנו, ר' מנחם מענדל זילבר - [[נחלת הר חב"ד]]. | + | *בנו, ר' מנחם מענדל זילבר - [[נחלת הר חב"ד]].חתן ר' אברהם יוסף (למי) הרשקופ. |
==כותרים בעריכתו== | ==כותרים בעריכתו== | ||
גרסה מ־04:25, 15 בנובמבר 2023
הרב אברהם חיים זילבר (יליד שנת תשל"ד, 1974) הוא שליח הרבי בשכונות: מרום כנען, איביקור, קרית שרה ואחוזת טליה וסביבתה. ויושב ראש 'איגוד צאצאי הגרא"ח נאה'.
תולדות חיים
נולד בשנת תשל"ד בירושלים לאביו הרב אליעזר זילבר ואמו (בת ר' פינחס המבורגר), ונקרא על שם הסבא-רבה שלו, הרב חיים נאה.
בהיותו בגיל חצי שנה היגרו הוריו לארה"ב בעקבות הוראה ישירה לאביו ביחידות (שציית לה, אף שהיה רחוק משיטת חב"ד), והתגוררו בוויליאמסבורג שבברוקלין. בגיל שלוש לקח אותו אביו להתברך אצל האדמו"ר ר' יואל מסאטמר במונרו.
בעקבות הנהגה קנאית של חסידי סאטמר, עברו בני המשפחה להתגורר בסי-גייט, שם התחזק בהדרגה הקשר שלהם עם הרבי וחסידי חב"ד, כאשר האבא (ובהמשך גם הבן) שימש כשליח ציבור ובעל קורא בבית הבראה 'ביקור חולים' שפעל במקום, ובעקבות מפגש עם דמויות בולטות מחסידות חב"ד ששהו במוסד לצורך רפואי, הפך הנער בעצמו לחסיד חב"ד ונכנס באלול תש"נ, בברכת הרבי, ללמוד בישיבת אהלי תורה.
מני אז הפך ביתם למעין בית חב"ד בסי גייט, בתנופה של מבצעים בפרט בקרב מאות העולים שהגיעו מרוסיה לשכונה, הבאתם של שכנים לביקור אצל הרבי והפצת שיחותיו בבתי הכנסת, עד שהגיע שליח מסודר לשכונה (הרב חיים בריקמן) בשנת תשנ"ב, אז סייע לשליח להגיע למאות היהודים בשכונה וכן בארגון התוועדויות ביומי דפגרא עם הרב יואל כהן, הרב פינחס קארף ועוד, כמו כן התחיל את ה'תהלוכה' לסי גייט באחש"פ תשנ"ד ובהמשך יזם לראשונה הדפסת תניא בסי גייט יחד עם השליח הרב בריקמן.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת דבורה לאה, בת ר' אהרן יצחק לייכטר, קבעו בני הזוג את מגוריהם בעיר צפת בסמיכות למשפחת אם הכלה. באותה שנה תשנ"ח החל לפעול בצפת בשכונות מרום כנען: איביקור והגדוד השלישי [1], ובחודש אלול תשס"ט עבר לגור בשכונה בתור שליח וחנך את מרכז חב"ד בשכונה[2]. האדמו"ר רבי ישראל מויז'ניץ, ידיד המשפחה, התכבד בקביעת המזוזה בפתח המקלט ונשא דברים בפני הילדים.
בנוסף משמש כמורה בסמינר בית חנה ובסמינר חי' מושקא בצפת וכן ממייסדי בית הכנסת "היכל מנחם מענדל" בהר כנען, וגבאי אוצר הספרים בבית הכנסת "היכל לוי יצחק".
בשבעה על פטירת אביו ר' אליעזר ז"ל (י"ט אדר תש"ע) הגיעו לנחמו: האדמו"ר רבי ישראל מויז'ניץ, הרב מנחם ארנסטר, והאדמו"ר מדושינסקיא, שעמדו בקשרי ידידות עם אביו. עם פטירת אביו, התמנה לשמש כממלא מקומו בארגון 'איגוד צאצאי הגרא"ח נאה' והביא לדפוס את הספר "נודע בשיעורים" לתולדות הגרא"ח שאביו החל (בעריכת ר' שניאור ברגר) וכן יזם את שם "רחוב רבי חיים נאה" בירושלים ובביתר עילית.
לאורך השנים מפרסם מידי שבוע שיחה מעובדת בצירוף סיפור בשם "דבר החסידות" המשמשת שלוחים ואנשי חינוך רבים, וזוכה לפופולריות רבה.
משפחתו
- בנו, ר' אהרן יצחק זילבר - נחלת הר חב"ד. חתן ר' שניאור זלמן ברגר.
- בנו, ר' מנחם מענדל זילבר - נחלת הר חב"ד.חתן ר' אברהם יוסף (למי) הרשקופ.
כותרים בעריכתו
- זהיר טפי חלק א (תשורה לבר מצוה של הת' אהרן יצחק זילבר) - ליקוט הלכות ומנהגי תפילין ע"פ הוראות והנהגות רבותינו נשיאינו.
- זהיר טפי חלק ב (תשורה לבר מצוה של הת' מנחם מענדל זילבר) - הלכות ומנהגי היכר ציר במזוזה ומצוות צדקה, הערות ותיקונים ברמב"ם לעם.
- זהיר טפי חלק ג (תשורה לבר מצוה של הת' משה יעקב זילבר) - הערות ודיוקים בקריאת התורה, ע"פ חומש תורה תמימה ומנהג בית חיינו.
- דבר החסידות - חודש תשרי (תשורה לבר מצוה של הת' שלום דובער זילבר) והוא תקציר שיחות וסיפורים לחזור בבתי כנסיות.
- דבר החסידות - חודש כסלו (תשורה משמחת נישואין של מנחם מענדל ורבקה זילבר-הרשקופ, כ"ח מרחשון תשפ"ד) והוא תקציר שיחות וסיפורים לחזור בבתי כנסיות. פרשיות תולדות- מקץ, כינוס השלוחים ומועדי חודש כסלו.
- אליבא דרבי - מסכת ברכות, תשורה משמחת הנישואין ברגר-זילבר, חשון תשפ"ג
קישורים חיצוניים
- כשהמשפיע ר' ראובן דונין הגיע לבית הבראה של חסידי סאטמר - הרב שמעון אייזנבך, שליח הרבי ויו"ר מוסדות חב"ד באילת
- כשהשליח בצפת הציג לאדמו"ר מסערט ויז'ניץ את "בגד הגלות" - הרב אברהם חיים זילבר, שליח הרבי בצפת
