חנוכיה
חנוכיה היא כלי ובו תשעה קנים, המשמש להדלקת נרות חג החנוכה. המילה חודשה בשפה העברית, ובעבר מקובל היה לכנותה: "מנורת חנוכה" או "מנורה". שמונה מקני החנוכיה מיועדים להדלקת נרות החג, הקנה הנוסף, התשיעי - מיועד ל'שַמָּש', קנה זה נבנה בגובה שונה, על מנת להבדילו משאר הקנים. למרות ההבדל בין מספר קני החנוכיה, לאלו של מנורת המקדש, כתב הרבי ש"כדאי לעשות קניהן באלכסון . . ולמה לשנות בגוף צורת המנורה שקני' היו ביושר ולא כחצי עיגול" [1]
תוכן עניינים
חנוכית הרבי
הרבי שליט"א הדליק בדרך כלל בחנוכיית 'פס' ישרה עם גב, עשוי' אלומניום, אותה קנה (כפי הנראה) באירופה, או בשנת תש"ב באיסט סייד.
בביתו של הרבי, הרבי היה מדליק את החנוכיה בקומת הכניסה, בצידו הדרומי של סלון הבית, בדלת המפרידה בין הסלון לבין החדרון האחורי הקטן והמטבח.
בשנים בהם הרבי הדליק את החנוכיה בחדרו הק' ב770, הרבי היה פותח את דלת חדרו הק', בחלל הפתח, ממול למזוזה, הוצב כסא עליו הונחה החנוכיה, בה היה הרבי מדליק.
דלת חדרו של הרבי היתה נותרת פתוחה כל משך הזמן הנדרש להדלקה[2].
במשך מספר שנים, כאשר הדליק הרבי בספריית אגודת חסידי חב"ד, הדליק הרבי במנורה אחרת, ישרה, בלא גב. בשנת תשל"ח הדליק פעם אחת במנורת זהב שניתנה לו על-ידי ר' אהרון קליין ועלי' הכיתוב "ערכתי נר למשיחי"[3].
חנוכיה ציבורית
השלוחים בארץ הקודש וברחבי העולם, מציבים חנוכיות ציבוריות במקומות הומי אדם. חנוכיות אלו אינן מהוות תחליף להדלקת החנוכיה האישית ומטרתן הוספה בפרסום הנס.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ לקו"ש חכ"א ע' 169. ובעוד מקומות
- ↑ שטורעם נט., עם מספר תיקונים קלים, והובא (בלא ציון מקור) גם בקובץ 'חנוכה ה'תשע"א', בהוצאת ועד תלמידי התמימים.
- ↑ א' המשמשים (ר' שלמה רייניץ) טוען כי גם בשנות המ"מים ראה פעם אחת את מנורת הזה עם סימני שימוש טריים.
