גרטל
הגַרְטְל (נקרא גם גאַרטל או אבנט) הינו פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם בשעת התפילה במטרה לחצוץ בין החלק העליון של הגוף לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מהבגדי כהונה, אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה בבית המקדש.
תוכן עניינים
מקור המנהג
בנוגע לחגירת הגארטל בשעת התפילה, נאמרו בהלכה מספר טעמים:
א. היות וצריך לחצוץ בזמן התפילה בין חלקו העליון של הגוף לחלקו התחתון על מנת למנוע מצב שלבו של האדם יראה את החלקים המוצנעים בגוף האדם (כפי שהיה יכול לקרות בימיהם שרוב העם היה לובש חלוק בלי בגד נוסף מתחתיו), נהגו לחצוץ בין שתי חלקי הגוף באמצעות האבנט.
ב. האבנט נחשב למלבוש חשוב, וכאשר ניגשים להתפלל לפני הקב"ה, צריך האדם להכין את עצמו כאילו הולך לדבר לפני המלך[1].
מנהגי חב"ד בלבישת הגארטל
- יש לחגור את הגארטל כנגד המרפקים, היות והוא מכוון כנגד הלב[2], וכן נהגו רבותינו נשיאינו.
- על אף מה שמופיע בספרי הקבלה[3] לתחוב את רצועות התפילין בגארטל, אין נוהגים לעשות זאת.
- ביומני החתונה של הרבי מופיע כי אדמו"ר הריי"צ חדר את הרבי לפני החופה באבנט משי עבודת יד, וכן ראו את הרבי חוגר אבנט מעין זה במשך רוב השנים[4], אך לא ידועה על שום הוראה כזו מאף אחד מרבותינו נשיאינו[5].
- הרבי לא נוהג לקפל את הגארטל או לגלגל אותו.
בזמנים שונים
- ברכות השחר - הרבי מביא כי מנהג רבותינו נשיאינו היה שלא לחגור גארטל בעם אמירת ברכות השחר[6], אך יחד עם זאת ידוע כי אביו הורה לו לומר גם ברכות השחר בחגירת אבנט[7].
- [[ברכת המזון] - אצל חסידים רבים נהוג לומר גם ברכת המזון בחגירת גארטל, אם כי לא מופיע מקור מפורש לכך[8].
אצל בחורים
אחד הדברים המאפיינים את חסידי חב"ד לעומת חסידויות אחרות בנוגע ללבישת הגארטל, הוא הימנעותם של הבחורים לפני חתונתם מלבישת הגארטל[9]. ההסבר לכך הוא היות שהגארטל קשור עם בחינת ה'מקיפים', דבר שאדם מתחיל להיות קשור אליו רק לאחר חתונתו.
יחד עם זאת, נהוג אצל חסידי חב"ד לחגור גומי מעל הציצית מתחת לחולצה, דבר המסייע גם למתיחת הציצית שלא תתקמט מתחת לבגדים - דבר המהווה בעיה הלכתית לפי שיטת אדמו"ר הזקן. חלק מהבחורים נוהגים לחגור גארטל דק במקום הגומי.
יוצא מהכלל הוא חגירת גארטל בשעת כניסה ליחידות או בשעת כתיבת פדיון נפש לרבי, דבר הנהוג גם אצל בחורים לא נשואים[10].
ראו גם
- אבנט (בגדי כהונה)
קישורים חיצוניים
- ישראל הרץ, בקהילה, גארטל, סירטוק, קנייטש - באתר שטורעם
- הרב יהושע העשל צייטלין, ליקוט בענין חגירת אבנט בתוך תשורה לנישואי משפחת צייטלין עמוד לא
הערות שוליים
- ↑ שולחן ערוך אורח חיים סימן צא.
- ↑ ראו בהרחבה ברשימות דברים חלק ב' עמודים סג-סד.
- ↑ בן איש חי, ועוד.
- ↑ למעט מספר שנים בתחילת שנות המ"מים אז חדר הרבי גארט משי עבודת מכונה.
- ↑ על פי השמועה, כאשר חתן התלונן בפני הרבי שהגארטל העשוי משי מחליק לו באופן תדיר, שאל אותו הרבי "ומה בכך שאתה כל המזן זוכר את המצווה ואינך מסיח דעתך ממנה?".
- ↑ שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי תשי"ב.
- ↑ ראו לקוטי לוי יצחק עמוד רז: "אחרי הנישואין תתפלל כל התפילות וכן ברכות השחר באבנט".
- ↑ באוצר החסידים - ארץ קודש (עמוד 297) שר' פולע כהן הקפיד על חגירת אבנט בברכת המזון ונתן לכך טעם שאם מקפידים על כך בזמן התפילה שהיא מחוייבת רק מדרבנן, וודאי שיש להקפיד על כך בברכת המזון שחייבים בה מהתורה.
- ↑ אגרות קודש חלק י' עמוד שצד.
- ↑ ראו הרואת הרבי בזה בימי בראשית עמוד 55.
